טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיים בכוכב אחר: למה כמעט לא מוציאים ספרי מדע בדיוני בארץ?

בעוד הקוראים והכותבים של מדע בדיוני ופנטסיה בישראל מתרבים מתחת לרדאר הממסד התרבותי, הוצאות הספרים כמעט מתעלמות מהז'אנר

תגובות

"כולם מחכים עכשיו לסרט החדש של ארי פולמן. סרט מדע בדיוני בעברית. מי היה מאמין", אומר אורי אביב, מייסד ומנהל פסטיבל "אייקון TLV". הסרט, עיבוד של פולמן ל"כנס העתידנים", ספרו של סטניסלב לם (שראה אור בעברית בהוצאת שוקן), הוא רק חלק מהפריחה של ז'אנר המדע הבדיוני והפנטסיה בישראל. מכירות ספרי הפנטסיה בארץ גדלו פי ארבעה בחמש השנים האחרונות, ו"לפריקון", כתב עת חדש למדע בדיוני ופנטסיה, החל לצאת לאור בתאריך 1.11.11.

אביב, בן 31, למד פיסיקה באוניברסיטת תל אביב. במשך כל השנה הוא מקיים הקרנות סרטים, כנסים, מפגשים עם סופרים ישראלים ועוד. "הקהל פה גדל באופן מרשים", הוא אומר. "לפני עשר שנים זה היה ליודעי דבר. היום יש יותר פתיחות לתחום בארץ, וזה בא לידי ביטוי בספרות שנוצרת כאן ובעניין הגדול של אנשים צעירים בתחום".

אלא שרוב רובה של התקשורת הממוסדת ורובם המכריע של מדורי הספרות והמגזינים לתרבות מתעלמים מהפריחה של התחום. גם הוצאות הספרים הגדולות חוששות כנראה לתייג ספרים תחת הכותרת מדע בדיוני. הנרי הראל מהוצאת הספרים קדמת עדן אומר כי "שוק הקוראים בישראל מאובן והוצאות הספרים נזהרות מאוד. פעם כל הוצאה טיפחה סדרת מד"ב. כתר, כנרת זמורה, עם עובד, מעריב. כולן הוציאו ספרים נהדרים. היום הם לא מעזים לגעת במשהו שמסווג כמדע בדיוני".

print-image-1.1597997-1

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

לפני 30 שנה הדפיסה עם עובד שני כרכים של אנתולוגיית סיפורי מד"ב. והיום? הראל אומר בעצב ש"לא משנה באיזה ז'אנר, בישראל סיפורים קצרים נידונו לכישלון מסחרי". מבחינתו, האפשרות היחידה היא דיגיטציה מלאה ומכירת קבצים דרך האינטרנט. "כשהייתי נער", הוא אומר, "פעם בשבועיים יצא ספר חדש. הספרים היו קטנים ודקים ואנשים קנו הרבה. סדרות של אסימוב במסדה הצליחו מאוד. היו פחות מלחמות על תשומת הלב של הקהל. עכשיו נוצר מצב אבסורדי: כיום יש יותר חובבי מד"ב פעילים, שגם קונים ספרים, אבל תנאי המחיה של שוק הספרים הישראלי הידרדרו. כדי למכור 1,500 עותקים אתה צריך מזל גדול".

בישראל אמנם פועלות ההוצאות לאור קדמת עדן, מובי דיק של אלי הרשטיין, ינשוף של אלון מורן, יניב של רון יניב ואודיסאה (שהוציאה יצירות מופת כ"פרנהייט 451" מאת ריי ברדבורי), אבל אביב סבור ש"מה שדוחף את הז'אנר בשנים האחרונות אלה הסרטים. אדם מהיישוב נחשף בעיקר לסרטי מד"ב ולסדרות טלוויזיה ופחות לספרות".

עם זאת, הוא מסכים שיש פריחה של יצירות בעברית. "לפני 15 שנה היו חובבים שכתבו באתרי אינטרנט, כמו ורד טוכטרמן, ניר יניב, גיא חסון. עכשיו הם מוציאים ספרים", אומר אביב. "גם סופרים מהמיינסטרים ראו פתאום שיש מקום לפתח ולטפח את הפנטסיה בעברית. אסף אשרי, אסף גברון, שהרה בלאו, הגר ינאי, יואב אבני, שמעון אדף. יואב כ"ץ הוציא בעם עובד את ‘נתב"ג', שעוסק במתים-חיים, ונאוה סמל כתבה היסטוריה אלטרנטיבית של מדינת ישראל".

נשיכות קטנות

קובי קמין, יליד 1963, מומחה בתחום ובעליה של חנות הספרים הוותיקה "קדמת עדן" בתל אביב, המתמחה בספרות מדע בדיוני ופנטסיה, פירסם בחמש השנים האחרונות ארבעה ספרים ("יממה", "בבואה", "סטראני", "האיילה ויונק הדבש", כולם בהוצאת קדמת עדן) ותירגם וערך עוד כמה ספרים.

מה קרה שפתאום יש פריחה כזאת?

"הגיע הזמן, לא?"

ובכל זאת.

מדע בדיוני
דניאל צ'צ'יק

"הדור שלנו לקח את המושכות בכל הוצאות הספרים הוותיקות, ואנשים בני 30-40 מתחילים לתרגם מחדש קלאסיקות בכל התחומים ולקדם את הדברים שהם אהבו. כך גם בתחום המד"ב. תוסיף לזה את העובדה שיש דור שלם של צעירים שגדל על שיגעון הארי פוטר, דבר שיצר התעניינות עצומה בתחום".

זה שונה לחלוטין ממה שהיה כאן בעבר?

"הספר הראשון שלי קיבל תגובה מהוצאת ספרים גדולה ונחשבת בסגנון: ‘הספר טוב מאוד, אבל אין סיכוי שנוציא אותו' - לכן הוצאתי אותו בהוצאה שלי. גם היום ההוצאות הגדולות מחביאות את המד"ב ולא מתגאות בו, מתוך פחד ומשיקולים מסחריים בלבד".

קמין אינו הראשון שכתב מדע בדיוני מקורי בעברית, אך לדבריו, "הייתי הראשון שכתב מתוך כוונה לכתוב מדע בדיוני ממשי, לא ליד, לא בערך. כמו שזה. לפנים. אבל ורד טוכטרמן הקדימה אותי עם אסופת הסיפורים שלה".

טוכטרמן, החלוצה (לדברי קמין), הוציאה לאחרונה את הרומן "דם כחול" (הוצאת יניב), על סוכנות ערפדים בשם זה המגשימה לחובבי ערפדים את הפנטסיות הארוטיות הכמוסות שלהם. הערפדים בתמורה מקבלים את מנת הדם שלהם, כדי להתקיים בעולם הזה. גיבורת הספר פוגשת ערפד אמיתי ויוצאת למסע בלתי נשכח, שבו היא מגלה על ערפדים הרבה יותר מכפי שהיתה רוצה לדעת.

למה בחרת לכתוב רומן על ארוטיקה וערפדים?

"לפני כמה שנים, כשנפרדתי מבן הזוג המשמעותי בחיי וישבתי בבית מדוכדכת, החלטתי לעשות משהו מגניב שישפר את מצב הרוח שלי ולכתוב ספר שיש בו מתח, סקס וערפדים".

למה תמיד ערפדים נקשרים לסקס?

"יש סימבוליות מינית של חדירה בניבים של הערפד. זה גם הצד ההומואי ב'דם אמיתי' או ב'באפי קוטלת ערפדים' - אלה שנמצאים מחוץ לחברה, הם אלה שצריכים לצאת מחוץ לארון בשני המקרים. ההקבלה נוצרה כי יש דמיון בין הסטטוס שלהם בחברה".

האם נשים והומואים הם אלה שבעיקר מתעניינים בערפדים ובארוטיקה של ערפדים?

"יכול להיות שכל הנושא של הכוח שיש לערפדים על בני אדם, השעבוד לסקס, או לדם הטרי, החדירה הסימבולית של הניבים של הערפד לתוך הגוף. אני מניחה שגברים סטרייטים אולי קצת פוחדים או מתקשים להזדהות עם זה".

מדע בדיוני ורד טוכטרמן

הקהל הישראלי שמרני?

"הקהל הישראלי לא שמרני במיוחד, לא יותר מהקהל האמריקאי או האנגלי, אבל קוראי העברית הם מעטים. מד"ב ופנטסיה זו נישה בכל העולם, אבל בארצות הברית זו נישה של מיליון קוראים ואצלנו הנישה קטנה במיוחד".

טוכטרמן, בת 41, חיה בחיפה. כשהיתה בת 16 עזבה את בית הספר והשתלבה בקהילת אנשי המד"ב בישראל ("קהילה המורכבת מאנשים מבריקים, מדליקים, סקרנים ואינטלקטואלים", היא אומרת). היא יזמה תחרויות כתיבה, ניהלה פורומים של מדע בדיוני ופנטסיה ושפטה בתחרויות שקיימה האגודה הישראלית למד"ב ופנטסיה. כמו כן פירסמה יותר מ-50 סיפורים וזכתה בפרס גפן על קובץ הסיפורים שלה "לפעמים זה אחרת" (אופוס, 2002). היא ממייסדי המגזין "חלומות באספמיה" וכתבה גם כמה סיפורים ארוטיים נועזים - אחד מהם ראה אור באנתולוגיה "שם יש שושנים" (שכותרת המשנה שלה "נשים כותבות ארוטיקה" וערכה אותה הגר ינאי).

טוכטרמן היא גם אספנית גדולה. ברשותה ספרייה של כ-2,000 כותרים בתחום. "אהבתי את הז'אנר מאז שאני זוכרת את עצמי. אני חנונית גאה. תמיד אהבתי מדע בדיוני וזה נראה לי יותר מעניין מכל דבר אחר".

רמי שלהבת, שעורך את כתב העת החדש, "לפריקון" (וגם את המגזין האינטרנטי "בלי פאניקה"), אומר כי "עד לפני עשר שנים היית מתקשה למצוא מד"ב ישראלי והיום כבר יש רומנים ישראליים עם מוטיבים פנטסטיים. אני מאמין שזה יגיע גם לקולנוע הישראלי".

שלהבת, בן 39, סבור שלעומת שגשוג הז'אנר בקולנוע, בספרות יש פריחה מדומה. "רוב הספרים לא מפרנסים את מי שכותב אותם", הוא אומר בצער. יש לו אוסף גדול של ספרים, "אבל אני לא פריק. מה שאני יודע שכבר לא אקרא, אני מוכר או נותן במתנה".

הוא מודע לכך שרבים מחובבי המד"ב והפנטסיה הם אספנים. "אספנות היא דבר שמאפיין אנשים בקהילה. הקהילה היא גדולה. יש כאלה שלא קוראים כלום, רואים אותם בפסטיבל ‘אייקון', הם באים בשביל המשחקים, הכנסים, הסרטים. לא מהספרות, אלא ממקומות אחרים, כמו משחקי תפקידים, משחקי מחשב וסדרות טלוויזיה. ישנה למשל ‘אגודת אוהבי מנגה ואנימה'. יש מגוון".

הגיליון השני של "לפריקון" ייצא בינואר. שלהבת מצר על כך שספרים ישנים ומעולים אינם יוצאים לאור מחדש, "אבל זה נכון גם בנוגע למיינסטרים. עד לפני שנה אי אפשר היה למצוא בחנויות את ‘קן הקוקייה' של קן קיזי ולא את ‘עריסת חתול' של קורט וונגוט. רוב הקלאסיקות נעלמות מהחנויות".

מבחינתם של חסידי הז'אנר מצילות את המצב החנויות הספורות המתמחות בתחום. בתל אביב פועלת כבר 20 שנה "קדמת עדן", ולפני ארבע שנים, בחנוכה, נפתחה ברעננה חנות גדולה נוספת ושמה "ינשוף". מיד כשנכנסים אליה מתגלה מבחר ספרים מרשים למדי, גם משומשים וגם חדשים, אבל האטרקציות האמיתיות של "ינשוף" הן במרתף, ובשפה האנגלית. "זה גן עדן לאוהבי מד"ב אבל סכנה רצינית לארנק", הגדיר זאת דניאל, מהמבקרים הקבועים במקום, צעיר דתי העוסק ביהלומים למחייתו. דניאל בא ל"ינשוף" דרך קבע כדי להעמיק את השכלתו בתחום. בא בשם האהבה.

print-image-1.1597998-2

"ינשוף" היא לא "פורבידן פלאנט" (החנות הגדולה ביותר בעולם לספרי מד"ב, פנטסיה ואימה, בניו אוקספורד סטריט, לונדון), אבל היא מקדש מעט שמושך מעריצים מכל הארץ. לבעליה, אלי הרשטיין, יש רשימת תפוצה שדרכה אפשר להתעדכן על ספרים חדשים שראו אור, ובמרתף מתקיימים ערבים מיוחדים, הרצאות ועוד. לכאן באים אנשים כדי לקנות את האסופות המופלאות של סוזאנה קלארק או סטנלי ג' וינבאום, והחנות מנסה לתת מענה גם למי שמתעניין במשחקי תפקידים, חרבות ודרקונים, קומיקס, ספרי פולחן בתחום האימה והאופל, בובות, מזכרות ועוד.

כשהטכנולוגיה דוהרת

האם הקהל הישראלי מעדיף פנטסיה על פני מדע בדיוני? "זה אחד הוויכוחים הכי קלאסיים בין החובבים", אומר אביב, "בודקים איפה עובר הגבול. מהן ההבחנות בין מדע בדיוני לבין פנטסיה".

לדבריו, "יש שתי הבחנות עיקריות. האחת היא בתחום התפאורה, והאחרת - בעלילה. מבחינת התפאורה, מדע בדיוני נקשר לחלל, לעלילות עתידניות, לרובוטים, ללייזרים - ופנטסיה מתקשרת לקוסמים, דרקונים, אבירים ונסיכות. מבחינת העלילה, בפנטסיה יש אלמנטים מוכרים, מיתולוגיים: אחווה גברית טיפוסית, רעים נגד טובים, נסיכה שצריך להציל, קרב חרבות, קסמים. אבל אם תבדוק מהו סרט המדע הבדיוני הקלאסי ביותר, תגלה ש'מלחמת הכוכבים' עונה להגדרה, ושם ישנם הרע המוחלט, הטוב במיוחד, קרב חרבות".

תור הזהב של המדע הבדיוני בישראל היה בין אמצע שנות ה-70 לתחילת שנות ה-80. הוצאת הספרים מסדה תירגמה את יצירות ארתור סי קלארק ואיזק אסימוב, "הסדרה הלבנה" בהוצאת עם עובד הביאה לקורא הישראלי את "עיר" של קליפורד סימאק, "קץ הילדות" של קלארק, "רשימות מן המאדים" של ברדבורי, "פני מועדות לכוכבים" של אלפרד בסטר, "חולית" של פרנק הרברט ועוד עשרות יצירות משמעותיות וחשובות.

באותה תקופה, ב-1978, החל לצאת לאור מגזין המד"ב "פנטסיה 2000", שראה אור ברציפות עד שנת 1984. ד"ר אהרן האופטמן, כיום מהנדס וחוקר בכיר במרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית באוניברסיטת תל אביב, היה ממייסדי המגזין ובמשך שנים אחדות שימש עורכו הראשי. הוא תירגם את "סולאריס" של סטניסלב לם ונמנה עם מקימי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה. ב-2008 שב לכס העורך של "פנטסיה 2000", כדי להפיק גיליון מזכרת של המגזין, במלאות 30 שנה לגיליון הראשון.

מתוך כנס העתידנים של ארי פולמן

"חלפו 30 שנה", הוא אומר, "ואולי זה הרבה במונחים של חיי אדם וחברה, אבל זה הרף עין במונחים קוסמיים. שים לב, ב-1978 האינטרנט, המחשב האישי בכל בית והטלפון הנייד בכל כיס היו משהו עתידני לגמרי. גם קיום פלנטות מחוץ למערכת השמש היה לא יותר מהשערה. מאז התגלו יותר מ-300 כאלה, פוצח הגנום האנושי ונפלה חומת ברלין, התפרקה ברית המועצות, הסכמי שלום נחתמו, מלחמות פרצו, ראש ממשלה נרצח, מגדלי התאומים הופלו. העולם משתנה".

עם השנים נהפכו גיליונות "פנטסיה 2000" לפריטי אספנות. הגיליון המיוחד שיצא ב-2008 שמר על התמהיל והסגנון של המגזין המקורי - סיפורים מתורגמים, סיפורים מקוריים, מאמרים מדעיים החושפים את התפרים הגסים שבין המדע הבדיוני למדע, וגם מקבץ מאמרים אישיים של אנשים מכל הקשת שבין המדעים לאמנויות - מדענים כפרופ' אהוד גזית לצד אנשי ספרות כפרופ' אורציון ברתנא, המספרים כיצד השפיעו החוברות על חייהם.

כמו האופטמן, גם ד"ר אייזיק לובלסקי, מרצה בתוכנית למדע הדתות ובחוג למזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה הפתוחה, חושב שהפנטסיה פורחת במקום שבו הטכנולוגיה דוהרת. "אנחנו חווים האצה טכנולוגית מטורפת מסוף המאה ה-20", הוא אומר. "המציאות נהפכת למהירה, מוסד המשפחה משנה צורה, מסגרות ישנות מתפרקות, העולם הישן כפי שהכרנו אותו אינו קיים עוד. יש תחושה של אובדן הקשר הבין-אישי והרגשת ניכור וחוסר ביטחון. במציאות כזאת, פוליטית וטכנולוגית, אנשים מחפשים נחמה דווקא בעולם של חוקים לא רציונליים, בעולם של קוסמים. הפנטסיה מעלה על נס תמיד את המלחמה בין האור לחושך, בין הטוב לרע, עם הרבה אלמנטים דתיים. זה לא מקרי שבזמן שהעולם המערבי נעשה אתאיסטי וחומרני יותר, הדת דווקא מתחזקת מאוד במקומות אחרים. יש משהו מאוד דתי בפנטסיה".

לובלסקי, חובב גדול מילדות של מדע בדיוני ושל פנטסיה, יוציא בקרוב באנגליה בהוצאת אקווינוקס את ספרו "Celestial India", העוסק בתנועת התיאוסופיה בהודו. "בעצם הדיון בפנטסיה מול מדע בדיוני הוא הרבה יותר מדיון מצומצם בספרות וקולנוע, אלא בדיקה של חזרת הקסם לחיינו", הוא אומר. "הפנטסיה שבה לפרוח ב-1968, כשאורסולה לה גווין פירסמה את הראשון בטרילוגיה ‘ארץ ים', ובאותה שנה יצא הסרט ‘אודיסאה בחלל: 2001' של קובריק. ב-1968 חזרו גם במחקר האקדמי לבדוק את הקסם דרך פריזמה היסטורית. באיטליה, באנגליה ובארצות הברית החלו במקביל לחקור את תקופת הרנסנס ואת פועלם של הוגי דעות כמו ג'ורדנו ברונו וגם לאונרדו דה וינצ'י, שלא היו עסוקים במדע מודרני, אלא עסקו במאגיה של הטבע. קסם טבעי. אלה היו אנשים משכילים ומבריקים שעסקו בקסם באופן פרקטי.

אודיסאה בחלל, סרט, קולנוע, חלל, חללית, מדע בדיוני

"כל השנים היו יחסי גומלין בין המדע לבין המיסטיקה. האלכימיה היא אמה של הכימיה, אסטרולוגיה היא אמה של האסטרונומיה. גם טולקין שפירסם אז את ‘שר הטבעות' היה אקדמאי, פרופסור לספרות ולשון אנגלית עתיקה באוניברסיטת אוקספורד, שבמקביל בנה לעצמו עולם של פנטסיה".

לובלסקי רואה בפריחה הנוכחית של ספרות וקולנוע הפנטסיה חלק מתגובת-הנגד לתהליכים הפוליטיים-חברתיים-כלכליים. "הרי בכל פעם שהיתה תקופה של האצה טכנולוגית, עלה במקביל העניין החריף בצדדים הלא-רציונליים של החיים", הוא אומר. "יש שגשוג של ניו אייג', יש משיכה מוגברת לקסם, לעולם של פנטסיה. זה היה גם בסוף המאה ה-19".

הוא מזכיר את "הגזע הבא", ספר שפירסם ב-1871 פוליטיקאי ושמו אדוארד בולוור-ליטון (מחבר "ימי פומפיי האחרונים") שהיה שר המושבות בממשלת אנגליה. "בולוור-ליטון תיאר בספרו ‘גזע עליון', המתקיים בעולם תת קרקעי ומצטיין בטכנולוגיה מפותחת שהמציאה חומר ששמו וריל. הספר השפיע מאוד על תנועות מיסטיות באירופה, ובעיקר בגרמניה, ויש הרואים בו בסיס לתפישה הנאצית".

בתום מלחמת העולם השנייה החל גל נוסף של מד"ב ופנטסיה. "המלחמה הקרה הולידה יצירה גדולה", אומר לובלסקי. "מי שחוקר את ההיסטוריה של הרעיונות יגלה שמתחים פוליטיים ואיום הפצצה הגרעינית הביאו לבריחה אל מחוזות הדמיון. סוג של סובלימציה. דומה לכך פריחת ז'אנר הריגול, ג'יימס בונד, ג'ון לה קארה".

על כך מוסיפה ד"ר אילנה גומל מאוניברסיטת תל אביב: "מדע בדיוני שימש ספרות חתרנית במזרח אירופה. 90% מהביקורת הפוליטית נעשתה דרך מד"ב. ב-1991 היתה נפילה חדה בפרסום ספרי מד"ב במזרח אירופה. הם לא היו צריכים להמציא חייזרים ורובוטים, פשוט אפשר היה לכתוב את הדברים כפשוטם. חלק מהעוקצנות הפוליטית עברה למאמרי מערכת בעיתונים".

בשנות ה-50 וה-60 כולם היו עסוקים במרוץ לחלל ובכיבוש הירח. כשסטנלי קובריק יצר את "אודיסאה 2001" האדם עוד לא דרך על הירח. "ב-1968 היתה תחושה ברורה שככה העולם ייראה ב-2001", אומר אביב. "נחצוב באסטרואידים, תהיינה מושבות בחלל, נגיע לכוכב צדק. זה לא קרה".

מדע בדיוני אילנה גומל
קמחי מוטי

מדוע בעצם? נעצרנו מבחינת ההתפתחות המדעית שלנו?

"המלחמה הקרה היא שיצרה את המרוץ הטכנולוגי וגם הביאה את ההישגים האדירים. הקונפליקט בין המעצמות הוליד המצאות. הנשיא קנדי אמר ב-1961 ש'עד סוף העשור ננחית אדם על הירח', אבל הוא אמר זאת משיקולים פוליטיים, וזה קרה. אני חושב שהצעידה קדימה דורשת היום מנהיגות אמיצה והחלטות נחושות. העולם נהיה מורכב יותר משהיה ב-1968. הוא הרבה יותר ציני".

ואולי פשוט יקר מדי לנסות ולכבוש את הכוכבים, בזמן שהכלכלה בעולם מתמוטטת.

"לא. זה לא זה. את הכסף שמשקיעים עכשיו בהצלת כל מיני גופים פרטיים שקרסו מעולם לא השקיעו באמריקה בתרבות ובחינוך. הון עתק שמוציאים עכשיו על שיקום חברות ביטוח ובנקים לא הוציאו מעולם על בריאות ורווחה של אזרחים בארצות הברית. זה גרוטסקי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות