המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

מרווה שלו-מרום כבר לא מפחדת מתווית "הבת של"

שיתוף הפעולה בין מרווה שלו-מרום לבין אמה, צרויה שלו, החל בעקבות שיחה שיזמה על גירושי הוריה. מחרתיים היא תבצע שירים של אמה שהלחינה

כאשר היתה בת 13, החליטה מרווה שלו-מרום להפסיק להילחם בתווית "הבת של" שהוצמדה לה. זה לא היה פשוט: כל המורות שלה בבית הספר נהגו לקרוא לה יערה, על שם הגיבורה של "חיי אהבה", אחד מספריה של אמה, הסופרת צרויה שלו.

אמה אינה הענף המפורסם היחיד בעץ המשפחתי שלה: שלו-מרום, כיום בת 24, היא נכדתו של חוקר הספרות מרדכי שלו, אחיו של הסופר יצחק שלו, שהוא אביו של הסופר מאיר שלו. בן-זוגה של אמה הוא הסופר איל מגד. לילדיהם מנישואים קודמים נוספו עם השנים שני ילדים משותפים.

למרות הייחוס המשפחתי, "מלכתחילה אני לא מרגישה איזה צל שמעיב עלי, להיפך, זה מקום מאוד מזמין להיות בו", אומרת שלו-מרום בדירת השותפים שבה היא מתגוררת בתל אביב. "כשהייתי קטנה פחדתי יותר, והייתי בטוחה שמשהו באופי שלי יימחק ברגע שיידעו מי זאת אמא שלי. אני חושבת שהרעיון הוא לחיות בשלום עם זה, לא בלי זה. זה חלק מהנוף המשפחתי שלך. באיזשהו שלב ההשתייכות למשהו שאתה כל כך מעריך מביאה אותך לקבל אותו, ובכוונה גם הוספתי בשנים האחרונות את השם שלה לשם המשפחה שלי. וחוץ מזה", היא צוחקת, "זה לא שהיא קלינטון, זו בסך הכל אמא שלי, אז זה לא צריך להיות כזה עניין".

מרווה שלו-מרום (למטה: אמה, צרויה שלו).  אני רואה את אמא בעיקר עושה כביסה
מרווה שלו-מרום (למטה: אמה, צרויה שלו). אני רואה את אמא בעיקר עושה כביסה . צילום: איליה מלניקוב

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

מחרתיים, בצהרי יום שישי, תשתתף שלו-מרום באירוע "מכאן ועד ביתי" שיתקיים לכבוד יצירתה של אמה; היא תשיר ותנגן בגיטרה. המופע הוא חלק מסדרת אירועי תרבות במדיטק חולון, "תן למלים לעשות בך", המשלבת ספרות, שירה, תיאטרון ומוסיקה. ישתתפו בו המחזאית עדנה מזי"א שתשוחח עם שלו על כתיבתה, מגד וכן מוסיקאים ושחקנים, בהם אפרת בן צור, דרור קרן, ערן צור ויהלי סובול; הם יקראו ויבצעו קטעים מיצירותיה של שלו לצד עיבודים מוסיקליים מקוריים לשיריה, שחלקם הולחנו במיוחד למופע זה.

שלו-מרום תבצע על אותה במה שלושה שירים שכתבה אמה והיא הלחינה. האם אינה חוששת מביקורת שתטען כי נכללה במופע רק כי היא הבת של? "כבר קיבלתי מספיק ביקורות כאלה", היא משיבה. כך, למשל, לפני חמש שנים, בהיותה מורה-חיילת, יזמה אירוע ושמו "סופרים את שדרות", שבמסגרתו באו כ-30 סופרים לעיר המופגזת וקיימו שעות סיפור לילדים. נמנו עמם דויד גרוסמן, אתגר קרת, וכמובן גם האם צרויה שלו ובן-דודה מאיר שלו.

"כשעשיתי את הפרויקט בשדרות זה מאוד פגע בי", מספרת שלו-מרום. "הפרויקט הזה היה מאמץ גדול ויפה שכולם עשו יחד, ומבחינתי כל מה שעשיתי היה להרים טלפונים. זו היתה מחווה של רצון טוב של 30 סופרים נפלאים שבאו בתקופה מסוכנת מאוד, ובסוף עשו לזה איזושהי רדוקציה בנוסח ‘בגלל שהיא הבת של אז היא הצליחה להביא אותם, אם סתם מורה חיילת היתה מצלצלת אז שום דבר לא היה קורה'. לרוב האנשים בכלל לא הצגתי את עצמי כבת של אמא שלי. הרגשתי שזה היה לא במקום דווקא כי היו כל כך הרבה אנשים וכי זה לא היה קשור אלי ולא לאמא שלי".

מחברת מצהיבה

שלו-מרום גדלה בירושלים ולמדה נגינה בגיטרה קלאסית בתיכון האקדמיה למוסיקה. לאחר שירותה בצבא התקבלה לתוכנית הבין-תחומית למצטיינים באוניברסיטת תל אביב ועברה להתגורר בעיר. במסגרת התוכנית היא לומדת לתואר שני במדעי הדתות ומתכוונת לכתוב עבודת תזה על יהדות ובודהיזם; וליתר דיוק, כדבריה, "על מסכת ברכות כטכניקה מדיטטיבית".

בצד זאת היא מתנדבת בקהילה האתיופית בגדרה, שם היא מלמדת מוסיקה; לדבריה, "מה שחשוב כאן הוא מוסיקה כחינוך, ככלי מפתח, שזה משהו שלמדתי בין היתר מאבי (דני מרום, ע"ב) שהוא איש חינוך". היא גם מלמדת ילדים מחוננים בארגון "נוער שוחר מדע", ולומדת יפאנית, ובימים אלה עורכת שני ספרים של חוקר תרבות יפאן פרופ' יעקב רז, שעתידים לראות אור בהוצאת מודן.

על כל אלה נוספת הנגינה. "אני לא חושבת שהייתי יכולה להיות רק מוסיקאית", מסכמת שלו-מרום את רשימת עיסוקיה הארוכה. "יש המון דברים שמניעים את היצירה הזאת. חשוב לי מאוד לא להפריד את הנגינה מהחיים. זה

אגב מה שאני מקבלת מאמא - אני רואה אותה בעיקר עושה כביסה, ואחרי כמה כביסות יש ספר. אתה לא מקבל תמונה נפרדת שכאן ישנם האנשים שעושים מוסיקה, או כותבים ספרים או מציירים, וכאן ישנם כל האנשים שעמלים, קשי היום. אתה רואה שהם משלבים, ועל הפתק למכולת כתובה שורה של שיר".

היא מנגנת בגיטרה מילדותה, בעיקר מוסיקה קלאסית, מבאך ועד סאטי. הרעיון להלחין את שירי אמה עלה במקרה, לאחר שיחה שבה שלפה האם מחברת שירים מצהיבה מתקופה נשכחת בחייה.

צרויה שלו. כששמעה את שירי הבת פרצה בבכי
צרויה שלו. כששמעה את שירי הבת פרצה בבכי. צילום: דניאל בר און / ג'יני

"אני ואמא הרבה פעמים חוזרות לכל מיני תקופות שהיו", מספרת שלו-מרום, "ויום אחד שאלתי אותה על התקופה שהיא ואבי נפרדו, כשהייתי בת שלוש וחצי או ארבע. זה היה מהדברים הראשונים שקרו בחיים, ומאז הכל איכשהו התגלגל בצורה שאני מכירה.

"היא התחילה לספר לי קצת איך התקופה הזאת היתה בשבילה, והיה לי מעניין לשמוע על כך מהצד שלה. השיחה הזאת התרחשה בזמן שנעשיתי קצת יותר בשלה להבין שיש עוד צד חוץ מזה שאני מכירה. ואז היא הוציאה מאחת המגירות מחברת ופשוט הראתה לי כמה שירים שהיא כתבה בתקופה של הגירושים. היא לא פירסמה אותם, והיו כמה שאהבתי מאוד ואפילו נשארו אתי בראש".

אחד השירים האלה, שהיא תשיר במופע, נקרא "עוד לא עשר": "עכשיו עוד לא עשר/ והחיים שלנו לא הצליחו בכלל/ אמרתי לך/ עוד לא עשר/ ומה נשתה היום, ומה נאכל//... מנין הריח הרע/ בביתנו החדש, הלבן/ את העבר שלו סיידנו/ ומה עם העבר שלנו כאן// כמו שאומרים הילדים/ תאמר בתנו כשתגדל/ עוד לא היה עשר/ ולא הצליח להם בכלל".

כמה חודשים אחרי שהתוודעה למחברת השירים הישנה של אמה, החל מתחבר לו הלחן לשיר הזה, מבלי שהתכוונה לכך, היא מספרת. "פשוט המלים היו שם. וזה שיר שבעצם נכתב אלי, הוא נכתב בשבילי, קצת לספק מענה לשאלה שתהיה תמיד, איך הדברים האלה קורים ומה היה בכלל בתקופה ההיא. ריגש אותי להיות המען שלהם. איזו זכות היא לנגן שירים שנכתבו לך. ואיכשהו הלחן בא פשוט למקום הזה. אחרי שעשינו את השיר הזה כבר לקחתי כמה שירים אחרים שלה. היה כיף, פתאום נוצר שיתוף הפעולה הזה משום-מקום, ואין אדם שיותר כיף לשתף אתו פעולה מאשר עם אמא".

איך עלה הרעיון להופיע עם השירים האלה יחד?

"כבר כמה פעמים שיש ערב לכבוד הספרים, ורוצים שתהיה הפסקה מוסיקלית, אז היא מבקשת ממני. לרוב אני מנגנת קטעים קלאסיים שאני עובדת עליהם באותו זמן. לקראת אירוע בבאר שבע פתאום היו לי השירים שלה והיא אמרה: אולי תופיעי אתם? כך שבמקום באך, הופעתי עם שלושת השירים שהלחנתי. הרעיון היה שלה, היא איכשהו מושכת אותי בכיוון הזה. זה נהדר מבחינתי, כי אני נורא מפחדת להוציא את הדברים החוצה".

מה היתה התגובה הראשונה של אמך כששמעה את השירים שלה שהלחנת?

"פרצה בבכי היסטרי כמובן, ‘זה כל כך יפה, זה כל כך יפה'. אחרי הבכי הגיעה העין החדה של ‘אולי תשני את הדבר הזה ותערכי פה ותשני שם, אולי נשנה פה את המלים', אבל גם מבחינתה לא היתה שם תחושה של בעלות, אלא להיפך - איזה יופי שאנחנו פותחות את זה, ופותחות את זה ככה. זה היה נורא נעים ונועצתי בה כל הזמן סביב עניין הכתיבה של הלחן והעיבוד של המלים. ומאז היא דוחפת לי ליד כל מיני שירים, ואני מקווה שאנחנו נמשיך. זה חשוב לי וכיף לעשות את זה בשבילה, והשירים האלה באמת נפלאים וראויים לעיבוד מוסיקלי. אני מקווה ששלי מספיק טוב", היא מוסיפה מיד. "אבל הם כל כך מזמינים את זה, שחשבתי שעם כל הכבוד למגירה הם לא צריכים להישאר שם".

וישנה כמובן השאלה של יצירה במשפחה שהוציאה מתוכה שורה של כותבים בעלי שם. לדברי שלו-מרום, "בתחום של הכתיבה, לגדול לצד אנשים שכולם מנוסים מאוד וטובים מאוד והוכיחו את עצמם - ברור שזה מטיל איזשהו צל של ביקורת, ומתפתחת ביקורת עצמית לפני שמתפתח קול משלך. זו קדימות בעייתית, כי קשה ליצור כשאתה כל כך מודע לעצמך. יש המון פנים לגדילה במשפחה כזאת - אתה כל הזמן מוקף ביצירה, ולא בפן הרומנטי והנוצץ שלה, אלא ביום-יום. הכל כרוך זה בזה. ויש דה-רומנטיזציה עמוקה שמתרחשת אז. הפלא של זה נוכח בתוך החיים, משתלב בהם".

ובכל זאת, לא מתעוררת חרדת ביצוע לצד השמות האלה?

"ישנו העניין של הביקורת - לא שלהם עלי, כי דווקא קיבלתי מהם תמיד הרבה מאוד פרגון על הכל; אבל הקול של הביקורת שאתה לומד לפתח כלפי עצמך הוא חזק מאוד, ולכן אולי קשה לפתח קול אמנותי. ואולי פשוט לוקח לו יותר זמן.

"כמו כל דבר, זה באמת קשור בנפשות הפועלות. טולסטוי כותב ש'כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על פי דרכה', אבל זה לא נכון. גם האושר מתקיים בדרכו. אני משערת שכל משפחה, גם משפחות של אמנים, מתנהלת בצורה אחרת, ואצלי באמת היה מזל שהאנשים היו מאוד מפרגנים - אמא, איל (מגד) וכל מי שמסביב. כל מה שאני יודעת על שירה הגיע מאיל. זו לא רק היצירה שלהם, אלא גם כל מה שהם קראו וחוו, הכל מגיע אליך ממש באינפוזיה".

איך גדלתם כמשפחה אחת כל השנים?

"התפתחנו לאט, והתקרבנו לאט. המשפחה הזאת היא הכל חוץ מביולוגית, אבל היא נפלאה. גם אבא שלי הקים משפחה אחרת וגם היא בית בשבילי".

למה בחרת דווקא במוסיקה ולא בכתיבה?

"מוסיקה בשבילי לא היתה בחירה מושכלת, הרוח נשבה לשם. אני כן כותבת, אבל הכתיבה באה מבחינתי עם מטען כבד הרבה יותר, ומצד שני עם כלים הרבה יותר מחודדים ומושחזים. הייתי שותפה ועקבתי אחרי הכתיבה של אמי הרבה שנים, מאז שהייתי ילדה קטנה, כשהתחלתי לקרוא את הספרים והגבתי עליהם לפני שהם יצאו לאור אפילו. אז להיות מוקפת בזה כל הזמן ולהכיר את המלאכה הזאת הופך אותה למוכרת מאוד וזה עוזר מאוד. יש ידיעה שברגע שאני אחליט לכתוב, הדברים האלה יהיו לזכותי".

כיסא: פיטרו ריהוט משרדי, הסדנא 13, חולון

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 נשמעת לי בחורה מצוינת ומוכשרת. בהצלחה!  (לת) קורא
  • 09:41
  • 15.02.12

02 כתבות על חברים זה לא מגניב  (לת) ב
  • 09:55
  • 15.02.12

03 מרוה שלו-מרום מצטיירת כאישיות מעניינת וחזקה בזכות עצמה. לטעמי, הסמביוזה עם האם רק מקשה ומקלקלת.  (לת) מאחל לה בהצלחה
  • 11:08
  • 15.02.12

  •   מי היה כותב על בחורה בת 24 שעוד לא עשתה דבר? מעניין
    • 13:04
    • 15.02.12

    ממש, אבל כבר ממש נמאס מכל הילדים של, שמקבלים את כל קיצורי הדרך האלה רק בזכות ההורים.

  •   מה שהיא קיבלה מההורים שלה זה בעיקר כישרון! אחת שיודעת
    • 15:08
    • 15.02.12

    מה פה קיצורי דרך? היא מופיעה באירוע לכבוד אימה - מותר לה!
    ובכל מקרה - מהיכרות אישית עימה מדובר בבחורה אינטליגנטית ומוכשרת מאד.

04 בחורה אינטליגנטית anat
  • 11:09
  • 15.02.12

ממש לקנא. הבוקר שמעתי את הבת של חנה מרון, יש לה מה ללמוד ממרוה- כבוד הורים, רגישות ותבונה!

05 שיהיה בהצלחה. קראתי את כל הספרים של אמא שלך, אשה יפה וחכמה.  (לת) ולי דווקא התחשק לקרוא לך "ניצן"...
  • 13:23
  • 15.02.12

06 מרווה, את נשמעת בחורה מוכשרת, רגישה ובוגרת. בהצלחה!  (לת) קוראת
  • 15:53
  • 15.02.12

07 למה יש עליה כתבה? מיכל
  • 16:16
  • 15.02.12

ללא ספק בחורה חכמה ואינטליגנטית. אוקיי, אז? לא רק שזה לא מצדיק כתבה, אלא אני גם חושבת שגילוי נאות על היכרות מוקדמת בין עידו בלאס למרווה שלו-מרום הוא לא רק במקומו, אלא מחויב אתיקה עיתונאית בסיסית. גילוי נאות שלא מצאתי בין שורות הכתבה.

08 יש בה משהו מאד שלו...  (לת) איזו מן שלווה
  • 17:16
  • 15.02.12

09 מוכשרת ומיוחדת מאד, בזכות עצמה, ובלי שום קשר לייחוס המשפחתי  (לת) לילי
  • 17:48
  • 15.02.12

  •   ללילי, ישנם עוד רבות ורבים כמוה, שהם אולי גם מוצלחים ממנה, אבל להם אין אמא ידוענית, שמוסיפים את תמונתה לתפארת הכתבה. יכלו למצוא דרך אחרת להציג את מרווה המוכשרת והיא עצמה הייתה יוצאת נשכרת מכך.  (לת) חרב פיפיות
    • 22:42
    • 15.02.12

  •   כל כך הרבה חשבונאות מיותרת...  (לת) ילדים מוכשרים עושים לי טוב
    • 18:42
    • 16.02.12

  •   חשבונאות? אינני מכיר את הצעירה הנחמדה או את משפחתה. אני מגיב על הכתבה שכאן. גם זה קורה במקומותינו: אדם כותב את דעתו על מה שהוא קרא. אכן, לפעמים אין הסכמות.  (לת) חרב פיפיות
    • 21:20
    • 16.02.12

10 זו לא שאלה של מרמור או פרגון לא ממורמר
  • 03:15
  • 16.02.12

זה פשוט לא אייטם לעיתון או אתר אינטרנט שמתיימר להיות חשוב. למה אני צריך לבזבז זמן, לא בקריאה, אלא רק בלחיצה על קישורים לאייטמים כאלה?ואם התגובות שמייחסות קשר חברי בין הכתב למושא הכתבה נכונות, זה באמת לא יאה שכתבים מפרסמים כתבות הלל על החברים שלהם. וקצת צניעות לא תזיק לגברת.

11 לי הכי הפריעה ההדרה של ענר שלו, האח של צרויה, הדוד היחיד של מרוה  (לת) לילי
  • 09:36
  • 16.02.12

12 נוטה שלא להסכים נועה
  • 16:05
  • 16.02.12

נוטה שלא להסכים עם חלק מהערות לעיל. הרבה פעמים יש כתבות על צעירים וצעירות מבטיחים וזה נראה ממש כמו אחד המקרים. מה גם שמדובר באחת המשפחות שתרמו רבות ליצירה ולתרבות הישראלית. בקיצור הכל בסדר. כל מילת פרגון ואהדה במקומה.

13 ההופעה נועה
  • 06:53
  • 19.02.12

הייתי בהופעה. צריך היה להיות שם כדי להבין, כמה מרווה מוכשרת בזכות עצמה. כשהיא שרה הקהל הוכה בהלם, גם מעוצמת המלים של אמה, אבל בעיקר מהביצוע המאד איכותי ומיוחד שלה.

14 אבא דני מרום מורה נערץ עלי סיגלית לנדאו
  • 08:51
  • 02.03.12

רק לשם איזון התמונה המאוד מבטיחה ןמקסימה - אבא דני הימל היה אחד המורים הנפלאים ומעוררי ההשראה שהיו לי להיסטוריה באקדמיה למוסיקה. איש יקר מאוד ! ותמיד סיפר לי על גוני מיטשל שהכיר בקנדה ושרנו המון בטיולים ! .... מחנך עם נדיבות וחכמה נדירה. הזדמנות להודות ולאחל הצלחה לכולם !

15 ועל המקום התאהבתי היום פגשתי אותה
  • 20:38
  • 16.06.14

יואווווווווו איזה חמודה