למרות הדי המלחמה ואולי בגללם מצאה לנכון הממשלה להחליט שלשום על הקמת בית לאומי ללשון העברית בירושלים. הבית החדש ישמש את האקדמיה ללשון העברית וישולב בו מוזיאון לתולדות העברית. תקוות הממשלה היא כי בית העברית יהיה אבן שואבת למבקרים מהארץ ומחו"ל ויהיה נקודת מפגש תרבותית, ממלכתית ולאומית לאזרחי המדינה וליהודי התפוצות.

ההכנות להקמת הבית הוטלו על האקדמיה ללשון העברית. נשיא האקדמיה, פרופ' משה בר-אשר, מונה ליו"ר ועדת ההיגוי של הפרויקט, והוא ירכז את המאמץ הכולל בשיתוף משרד ראש הממשלה ומשרדים נוספים, עיריית ירושלים, ההסתדרות הציונית ותורמים. נוסף על הודעתה העמידה הממשלה תקציב לתכנון הבית בסך 1.2 מיליון שקלים.

ההחלטה לעבור לבניין חדש נובעת לא רק מכך שכיום יושבת האקדמיה בבניין ישן בקמפוס גבעת רם שלא ניתן להרחיבו ולבנות לידו מוזיאון, אלא גם מכך שכיום אין נגישות של הציבור אל הבניין,, כפי שהאקדמיה מעוניינת ליצור.

בשלב זה עוד אין תקציב לבניין עצמו אבל המימון יגיע מחציתו מהממשלה ומחציתו מתורמים פרטיים וצפוי להיות בסדר גודל של עשרות מיליוני דולרים. נשיא האקדמיה הודה לראש הממשלה ולשרים על החלטתם החשובה ואמר כי בצעד זה ישראל מצטרפת למדינות תרבות אחרות, שהעמידו את לשונן הלאומית במרכז הווייתן. בר-אשר הזכיר בדבריו את דוד בן-גוריון, שבימי מלחמת העצמאות השתתף בישיבה לכינון האקדמיה ללשון העברית, ואמר כי כבוד הוא לממשלה שבעצם הימים האלה פינתה מזמנה כדי לעסוק במעמד העברית ובהקמת בית לעברית.

שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, בירכה על ההחלטה ואמרה כי הממשלה ייחדה תשומת לב ומשאבים רבים למעמד הלשון העברית. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר: "הקמת בית העברית משתלבת בגיבוש מוקדי הזדהות וזהות לאומיים והיסטוריים של עמנו".