למעלה מ-60 שנים ראה עיתון מעריב אור מדי בוקר. לכאורה נראה שמדובר בעניין טריוויאלי, אולם ביום חמישי האחרון הדבר לא נראה ברור. אווירת פאניקה שררה בקרב עובדי העיתון לקראת כינוס דירקטוריון דיסקונט השקעות מקבוצת אי.די.בי שמחזיקה במעריב. הדירקטוריון צפוי היה לדון בשעות הערב בהזרמת כספים החיונית להמשך התקיימותו של העיתון. אולם החששות ניכרו על פני העובדים עוד שעות רבות קודם, רבים מהם פחדו כי כמה חברי דירקטוריון ישתמשו בזכות הווטו שלהם כדי למנוע את העברת הכספים הכה חיונית למערכת. במקרה כזה, כך הם העריכו, התוצאה תהיה אחת: הפסקת הדפסתו של העיתון באופן מיידי - כבר בתחילת השבוע. תחת כותרת "לא ניתן להחריב את ביתנו מעריב" ארגן ועד העובדים הפגנה בהשתתפות כ-100 בני אדם מול משרדי אי.די.בי בדרישה שהדירקטוריון יאשר את העברת הכספים ואת התוכנית העסקית שנועדה להבריא את מצב העיתון.

למחרת, בשעות הצהריים המוקדמות של יום שישי, קיבלו העובדים כדור הרגעה לימים הקרובים - הדירקטוריון הודיע על תוכנית הבראה שבמסגרתה יזרים לעיתון 15 מיליון שקלים. אולם צד אחר של התוכנית כולל את מכירת שטח בית הדפוס בבת ים, חיפוש אחר משקיע נוסף וצמצום מהותי בהוצאות. וכאן, גולת הכותרת היא ביטול מהדורת הדפוס היומית והתמקדות במהדורה הדיגיטלית. מההודעה מסתבר כי השינוי בפורמט יתבצע לאחר גיוס כספים נוספים. בהמשך דיווחה קבוצת מעריב על הפרשת 31 מיליון שקלים לפיצויי עובדים שיסיימו את עבודתם.

ההחלטה על הפסקת המהדורה היומית והתרכזות באתר האינטרנט לא הפתיעה רבים מאנשי העיתון. זו עלתה לדיון כבר כמה פעמים בשנים האחרונות, וביתר שאת בחודשים האחרונים. אחד הרמזים האחרונים לכך ניתן בחודש יולי האחרון, אז הנחה דירקטוריון מעריב את הנהלתו להכין תוכנית עסקית שתכלול "פיתוח וחיזוק מהותי של מהדורה דיגיטלית של העיתון תוך צמצום היקפי הפעילות המודפסת". כבר באחרונה נשאו מאמצים אלו פרי כאשר השיקה הקבוצה אפליקציה דיגיטלית. בנוסף, כלקח משביתת עובדי ההפצה לפני כמה שבועות, נפתחה המהדורה הדיגיטלית של העיתון המודפס באתר האינטרנט, לצפייה חינמית לכלל הגולשים. ואולם השונה בדיווח הפעם הוא הגולל שיונח בקרוב על הדפסת המהדורה היומית, וההודעה כי מהדורת הדפוס תצא רק בסופי שבוע ובחגים.

בתחילה ברכו העובדים על ההחלטה על העברת הכספים שמספקים לעיתון מרווח נשימה של כחודשיים נוספים, אולם רגעי הנחת היו ספורים ואת עובדי העיתון אופפת תחושת אי ודאות קשה. בכירים במערכת העיתון מעריכים כי הפסקת הדפוס היומי תכלול פיטורים של מאות מתוך כ-2000 עובדי הקבוצה. "סביר שבסיום המהלך מרבית עובדי מעריב הנוכחיים כבר לא יעבדו בו" אמר בכיר בשוק התקשורת.

"התחושה לא טובה, יש הרבה אי וודאות לגבי העתיד. לא ברור מי מאיתנו ימשיך, ובאיזה אופי עבודה זה יקרה, שלא לדבר על מתי", אמר אתמול ל"הארץ" עיתונאי במעריב. "היו כל כך הרבה שינויים, קיצוצים, הודעות שונות ומשונות שאנחנו שומעים הרבה זמן, אבל הפעם זה נראה ממשי, וזה מפחיד. כעיתונאי אתה כל היום מחפש סיפורים, זה המקצוע שלך וזה מה שאתה יודע לעשות, פתאום אתה זה הסיפור, ועוד אחד הסיפורים הקשים האלה שאתה שומע ובדרך כלל אומר ‘אצלנו זה אחרת'". לדבריו, "הדבר האחד שמשמח זו התחושה שבניגוד לגלי הפיטורים הקודמים, הפעם יש עם מי לדבר, יש ארגון ויכולת לתת משקל נגדי ואילולא זה כנראה שהיה רק ייאוש". סגן העורך העיתון, שי גולדן, אמר ביחס לסוגיה זו כי חלק מהעיכוב בביצוע השינויים נעוץ בכך ש"יש 2,000 איש במעריב והדאגה היא איך לעשות את השינוי. אנחנו לא רוצים לעשות מהלך במהירות וחושבים על איך נוכל להתחשב בכלל העובדים כדי להגיע למעבר הזה בצורה שתהיה פגיעה מינימלית ככל האפשר".

לדברי עובד אחר בעיתון, "יש חוסר ודאות והוודאות שכבר יש מלחיצה ומטרידה בכל הנוגע לעובדים. באופן כללי עיתונאים מרגישים בלחץ בתקופה הזו, אף אחד לא יודע איפה עולם התקשורת הישראלי בכלל יהיה בעוד שנה מעכשיו". עובדים אחרים הביעו חשש מהיתכנותו הכלכלית של המודל האינטרנטי. "אומרים שהמעבר הוא כדי לקצץ בהוצאות, אז הקיצוץ בדפוס ובכוח האדם הוא ברור, אבל מאיפה בדיוק יבואו ההכנסות?", תהה אחד מהם.

אולם עובדי מעריב אינם לבד בחששותיהם. "אם באמת יפסיקו להדפיס את העיתון היומי, זה יהיה מאוד עצוב", אמרה נשיאת מועצת העיתונות, דליה דורנר. "אני מקווה שימצאו דרך לא לסגור את מהדורת הדפוס, אתר אינטרנט אינו אותו הדבר, וכל סגירה של עיתון היא פגיעה בחופש העיתונות". בכיר לשעבר בקרליבך הוסיף על כך ואמר כי "לא לראות את מעריב בדוכנים זה דבר די נורא. אתרי האינטרנט לא יכולים להחליף עיתונות חופשית. ועיתונות חופשית היא חיונית לדמוקרטיה".

בכיר בוועד העיתונאים של העיתון אמר כי ההנהלה "כבר הזמינה אותנו לקיים סדרת פגישות כדי להתעדכן בתוכניות להמשך דרכו של העיתון ואנחנו מתכוונים להיות שם ומצדנו להבטיח פגיעה מינימלית ביותר בזכויות של העובדים". לעת עתה הוא מעדיף לשמור על אופטימיות, "היתה פה הפגנת כוח שנתנה לעובדים ולהנהלה להבין שאנחנו יכולים להשפיע וזה נותן כוח לדיונים בעתיד", הוא אמר בהתייחסו להפגנה ביום חמישי בערב.

לצד החששות הברורים מהשינוי, השפעותיו והיתכנותו, אומרים בוועד העובדים כי לא ניתן להתעלם מהצורך הכלכלי בשינוי, אולי גם האבולוציוני. "המהלך של הפסקת הדפוס היומית הוא רעיון שמתגלגל בעיתון זמן רב, אבל נוכח המצב הכספי נראה שאין מנוס מלקיים אותו" אומר בכיר בעיתון. "זה לא מהלך פשוט, אבל כדי לצמצם בהוצאות אין ברירה". לדבריו, "בכל מקרה, האלטרנטיבה היתה הרבה יותר גרועה".

ואילו גולדן, אמר כי "אי אפשר לעצור את הזמן. מעריב - כתוצאה מהמצב הכלכלי שלו ושל שוק התקשורת בכלל - נדחק להחלטה הזו, אולי לא בעיתוי המתוכנן, אבל זו החלטה שאין שאלה על כך שהיא צריכה להתקיים". לדברי גולדן, "יש תקופת ביניים שכל התעשייה תעבור וכולם יראים מפניה אבל אין סיבה לפאניקה. זה עידן שבו האנושות משתנה, הטכנולוגיה שלנו גורמת לנו לשנות את הכלכלה וגם את העיתונות. והעיתונות תתאים את עצמה או שהיא תמות, והיא לא תמות, אז היא תתאים את עצמה". סגן עורך העיתון הוסיף עוד כי "יש משהו סמלי בהפסקת ההדפסה, זו תקופה שמסתיימת. אבל הדרמה היא הרבה פחות גדולה. עיתונאים ימשיכו לעשות בדיוק את אותה העבודה באינטרנט. זו המגמה שכל כלי התקשרת בישראל ילכו אליה, בעשור הבא, להוציא גופים שאין להם שיקולים כלכליים. המודל של לכרות יער גשם, להפוך אותו לנייר, להדפיס במאות אלפי עותקים ולשנע אותם אינו משתלם כלכלית".

לעת עתה מועד מדויק לסגירת המהדורה המודפסת היומית עוד לא נקבע, אולם כולם כבר יודעים כי זהו רק עניין של זמן. השאלה היחידה היא האם יצליח העיתון למצוא מודל שיציל את המותג, אם לא בפרינט אז לפחות בדיגיטל.