התגובות נחצו לשניים כאשר ביוני השנה גילה הבלוגר ג'ים רומנסקו כי ג'ונה לרר, כוכב עולה בשמי עיתונות המדע, מיחזר מאמרים של עצמו. המחמירים האשימו אותו בהפרה אתית של הסכמים כתובים ולא-כתובים עם עורכיו וקוראיו. הסלחניים האשימו את הדרישה המוגזמת מכותבים כמו לרר להתאים את קצב החדשנות המחקרית לאינטרנט הגרגרני.

על המבינים ללבו של לרר נמנו שניים ממעסיקיו: "הניו יורקר", אליו התקבל ככותב מן המניין כשבועיים לפני הסקנדל, הוסיף הערת אזהרה לכל מאמריו באתר אך העניק לו הזדמנות שנייה; "וויירד", שם כתב בקביעות עד לעזיבתו לניו יורקר, הגדיל לעשות. אמנם בחודש יולי לרר התפטר מהניו יורקר בעקבות הגילוי שהוא בדה ציטוטים של בוב דילן, אבל לפני שבועיים הדובר של "וויירד" הפתיע בהודעה שלרר ימשיך לכתוב בשביל המגזין, וכבר עובד על כמה מאמרים חדשים. ג'ון הרמן מבזפיד העלה את האפשרות שהסלחנות המופלגת מקורה בתקרית פלגיאט (גניבה ספרותית) שהיה מעורב בה בעצמו עורך וויירד, כריס אנדרסון.

אבל עכשיו, עם גילויים חדשים על פיברוקי לרר, גם "וויירד" נסוג. המגזין ביקש לאחרונה מצ'רלס סיף, עיתונאי ומרצה לעיתונות באוניברסיטת ניו יורק, לבדוק מדגם מכתבותיו של לרר בחיפוש אחר העתקות, בדיות וחזרות. וויירד קיבל את הממצאים אבל סירב לפרסמם, אז סיף פנה למגזין רשת אחר, "סלייט", שנעתר בשמחה. עומק השיטתיות שנחשף בהם לא הותיר לוויירד ברירה אלא לפרסם לאלתר הודעת שלום ולא להתראות לרר: בכל המאמרים שבדק, סיף מצא "עדות להפרה עיתונאית" - למעט במאמר אחד מפברואר 2012 בשם "פרדוקס האלטרואיזם".

ג'ונה לרר. צילום: נינה סובין

סיף בדק 18 פרסומים מתוך 252 שהופיעו בבלוג של לרר בוויירד בין יולי 2010 ליוני 2012 - רובם עוררו את חשד עורכי אתר וויירד, מקצתם בחר סיף אקראית. "המשימה שלי היתה לא לקבוע אם כל העובדות נכונות - כל עיתונאי שוגה ומפרש לא נכונה - אלא לקבוע אם הוא מחזר, בדה, גנב או הפר אתיקה עיתונאית בכל דרך אחרת", כתב סיף ביום שישי ב"סלייט". "עד מהרה הגעתי למסקנה שכך עשה".

מיחזור, שעליו קמה לראשונה תהילתו של לרר ככזבן, הוא לדברי סיף "הנורמה" (14 מאמרים מתוך 18) מאז 2008 "וסביר להניח שעוד לפני כן". בחמישה מאמרים זיהה סיף פלגיאט מתוך הודעות לעיתונות. בכמה מקרים "נראה היה שלרר לקח את הטקסט מההודעה לעיתונות ושם אותו בבלוג שלו אחרי עריכה קלה". במקרה אחר לרר ציטט מראיון שנתן לו לכאורה חוקר מקל-טק (המכון הטכנולוגי של קליפורניה), אך סיף מצא שדברי החוקר נכללו בהודעה לעיתונות של המכון. בשלושה מאמרים לרר גנב מכותבים אחרים בלי לתת קרדיט, בארבעה מאמרים סיפק ציטוטים עלומי-מקור, ובארבעה מאמרים אחרים הוא חיפף בעובדות.

לרר סירב להגיב וכך גם אוון הנסן, עורך וויירד.קום. אך בערב שישי וויירד פרסם הודעה באתר: "הבדיקה חשפה דוגמאות לעבודה שאינה הולמת את רף העריכה של וויירד… על אף שהפרסומים ב'פרונטל קורטקס' לא נערכו ולא עברו בדיקת עובדות, אנו מצפים מאלה שעבודתם מופיעה באתרנו לעמוד בדרישות הבסיסיות של עיתונות טובה. כשלונו של לרר לעמוד ברף של וויירד לא מותיר לנו ברירה אלא לנתק את היחסים עמו".