מכתבי הפיטורים ל-500 העובדים כבר היו בשלבים סופיים, לוח השידורים של הערוץ קיבל תוספת בדמות תשדיר המזהיר מפני סגירתו ובכירי הערוץ החלו להכין את הצופים לפרידה. אלא שאז טרף ראש הממשלה את הקלפים. "ראש הממשלה בנימין נתניהו סיכם הערב עם יו"ר הכנסת ראובן ריבלין כי הכנסת תכונס בימים הקרובים כדי לדון בהצעת ההסדר להמשך פעילותו של ערוץ 10", נמסר אמש מלשכת נתניהו. "בנוסף ידון מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, עם מנכ"לי זכייניות ערוץ 2 בבקשותיהם להקלות בעקבות המשבר בשוק התקשורת. בנוסף תדון הכנסת בהארכה של שישה חודשים בשידור החדשות המקומיות".

הודעה זו באה לאחר שאתמול בבוקר עוד הוחלט שלא להעלות לדיון בוועדת השרים את תזכיר החוק הנוגע ב"מתווה לוקר", ההסדר החתום אליו הגיעו בכירי ערוץ 10 ומשרד האוצר בתחילת החודש . הסכם זה סיכם את עבודת הוועדה שהחלה עוד בחודש אוגוסט ומסקנותיה קבעו כי זיכיון הערוץ, שתוקפו פג בסוף החודש, יוארך בשנתיים נוספות. כמו כן הוחלט שם על הלוואת מדינה בסך 65 מיליון שקלים לערוץ, הזרמת בעלים והתחייבות לתשלום חלק מהחובות, בסך של 35-30 מיליון שקלים, באופן מיידי. מימוש ההסכם כרוך בשינוי חקיקה ואולם החלטתם של נתניהו וריבלין שלא לקדם חקיקה בתקופת הבחירות, הביאה לכך שלא התקיים דיון בנושא בוועדת השרים לענייני חקיקה - וההסדר שוב נתקע.

בתגובה לכך כינו בכירי הערוץ את התנהלות לשכת נתניהו כ"בריונות". הם התריעו כי "הוא הולך לגרום לסדום ועמורה בשביל לסגור ערוץ טלוויזיה שהוא לא ישראל היום. הוא רוצה להחזיק את כולם קרוב לצלחת, קרוב לחזה - בגלל זה הוא לא פותר את הבעיות. רוצים שנעלה כל שבוע לירושלים ונתחנן".

גם ההודעה החדשה מלשכת נתניהו על קיום הדיון - שעל פי ההערכות יאושר בו ההסדר - זכתה לתגובה מהירה מהערוץ, שביקש להבהיר כי אין כל שינוי מבחינתו עד שהליך החקיקה יסתיים. "שוב מנסים להרדים אותנו", נמסר מערוץ 10, "לפני שנה הרדימו אותנו ואמרו לנו שרק אם נהיה בשקט יהיה סיכוי. לפני כמה חודשים אמרו שניתן לוועדת לוקר לעבוד בשקט. הם מעולים בהרדמה, כל הציבור רדום היטב כתוצאה מהלהטוטים שלהם. אנחנו לא עוצרים כלום עד סיומה של קריאה שלישית בכנסת".

יש לציין כי קיימת אפשרות נוספת והיא כינונה של הוראת שעה שתאריך את זיכיונו של הערוץ רק בכמה חודשים, עד לאחר הבחירות. "על פניו זה נראה כמו מהלך לא מתוחכם ותפור גס לבחירות", אומר העיתונאי עוזי בנזימן, מייסד "העין השביעית". "חודש לפני הבחירות קמה זעקה ציבורית וראש הממשלה מבקש להיענות לה ולשמור על פופולאריות". לדבריו, "זה משקף מצב שכולנו ערים לו, מצב שבו לשלטון יש דריסת רגל גסה והולכת ומתרחבת בשליטה על השיח התקשורתי. במהלך אחד ראש הממשלה קושר אליו את ערוץ 10, החדשות המקומיות וזכייניות ערוץ 2".

בנזימן סבור כי התלות של הגופים המשדרים בשלטון הולכת וגדלה: "מחייבים את מנהלי הערוצים לעלות לכנסת ולהזיע כדי לקבל אישורים - העצמאות העיתונאית בערוץ 10, בעיקר בחודשים האחרונים - בהם עצם קיומו תלוי בחילוץ הממשלתי - היא בעייתית באופן מובנה ואי אפשר לדעת מה הסיטואציה הזו עושה גם לערוץ 2, אבל התלות בממשלה הופכת למוחשית".

דבריו של בנזימן לא נאמרים בחלל ריק. לפני כתשעה חודשים עלתה לדיון בוועדת הכלכלה הצעה לתיקון חקיקה שיאפשר לראש הממשלה לפצל את חברת חדשות 2, במקרה שיעלה חשש לקיומו של ערוץ 10. הוועדה דחתה אמנם את ההצעה, אך לנוכחים בדיון לא היה ספק באשר לכיוון שאליו חתרה היוזמה. בכירי עולם התקשורת טענו אז כי התיקון לחוק יאפשר לראש הממשלה להחזיק בשוט מעל חברת החדשות. "נוסח החוק כפי שהובא לידיעתנו מסוכן לדמוקרטיה", אמר אז מנכ"ל חדשות 2 אבי וייס, שהוסיף כי הוא לא מכיר מדינה דמוקרטית שניתן למצוא בה נוסח כזה שמקנה לראש הממשלה שליטה בחברת חדשות.

"אני מניח שפוליטיקאים ופקידים חושבים שבשיהויים האלו ובאיומים האלו הם ממשמעים את העיתונאים, כי במידה מסויימת העיתונאים מצויים בידיהם", אמר אתמול ל"הארץ" עיתונאי ערוץ 10 ירון לונדון. "אבל זה לא יעבוד לטווח ארוך ודינו של המאמץ הזה להכשל". העיתונאי הוותיק הדגיש כי המצב לא ישפיע על אופן הסיקור של הערוץ. לדבריו, התלות שנוצרה היא "כורח הרגולציה הבלתי אפשרית. זה מצב שנוצר מלכתחילה כהמשך של הרגל שלטוני לחלוש על אמצעי התקשורת. אפשר היה לעשות את זה בנקל כל עוד תדרי השידור היו במחסור וצריך היה לחלק אותם, היום עם התפתחות האינטרנט ועם ריבוי התדרים כמעט אין שום אפשרות לשלוט במה שיאמר מעל גלי האתר. הרגולציה הזו היא דבר לא הגון ולא דמוקרטי, זה אפילו לא יעיל".

בניגוד לגופי הטלוויזיה והרדיו, על התקשורת המודפסת אין רגולציה או פיקוח ממשלתי של ממש, אולם לדברי בנזימן גם קריסתם קשורה לתמונה הכוללת של שלטון לו שליטה הולכת וגוברת בשוק התקשורת. "התוצאות בסופו של דבר הן דומות - ויש להן מכנה משותף וזיקה הדדית. לחשוב שכל דבר הוא בפני עצמו, יהיה נאיבי", הוא אומר. "בעיתונות המודפסת לראש הממשלה יש את הזרוע של ישראל היום, שהצליח תוך חמש שנים להחליש את הארץ ומעריב, ולפגוע גם בידיעות אחרונות. נכון שיש את הנגיסה של האינטרנט, אבל במקרה שלנו לישראל היום יש השפעה עצומה. כל הדברים האלו אינם מקריים. התוצאה שאנחנו רואים היא שלשלטון יש היום שליטה הולכת וגדלה על השיח התקשורתי".

הדברים הללו מתווספים לגופי התקשורת שכבר נמצאים תחת שליטה ממשלתית כגון הטלוויזיה החינוכית שכפופה למשרד החינוך, גלי צה"ל שכפופה למשרד הביטחון ורשות השידור, שהשר הממונה עליה הוא ראש הממשלה.

ערוץ 10 צפוי להינצל, שוב וברגע האחרון, מסכנת סגירה מיידית. שוב, כמו בהארכת הזיכיון הקודמת ותיקוני חקיקה רבים במהלך השנים, המחלץ הוא ממשלת ישראל. אולם שאלת הישרדותו של ערוץ 10, חשובה ככל שתהיה, אינה לב העניין. שכן מבלי משים כמעט הודיע ראש הממשלה על התערבותו "להצלתם" של לפחות שלושה גופי תקשורת- ערוץ 10, זכייניות ערוץ 2 והחדשות המקומיות. בהינף קולמוס, או מקלדת, מציע ראש הממשלה בחינה ובדיקה של סיוע לגופי התקשורת הטלוויזיונית, המשדרים חדשות, שעדיין אינם תחת חסות ממשלתית. לצד עיתונות מודפסת גוססת ועיתונות דיגיטלית שנמצאת עוד בחיתוליה - נראה שהודעת ראש הממשלה רק חושפת את הסכנה לתקשורת הישראלית שמבקשת להישאר עצמאית, ביקורתית ובלתי תלויה.