אייל גולן, כבר לא מיסטר קלין

באלבומו החדש, "הלב על השולחן", מרשה לעצמו אייל גולן להשתחרר, ולשיר בין השאר על תשוקה לבחורות עם תחת גדול. הסטייה שלו מהנוסחה הבטוחה מעידה על סוג חדש של ביטחון עצמי

הרגע הכי יפה ב”הלב על השולחן”, אלבומו החדש של אייל גולן, מתרחש בסוף השיר "מנגנת את חיי". זה שיר נהדר במסורת של שירי החפלות התימניים הישנים, שחזרו אל מרכז הזירה של המוסיקה הים־תיכונית בשנה האחרונה עם נסיקת “הפרויקט של רביבו” ויתר אלבומי המחרוזות. האופנה הזאת של ביצועים חדשים לשירים ישנים עוררה רצון לשמוע גם שירים חדשים באותה רוח, והנה, הכותב והמלחין אופיר כהן מספק את הסחורה, עם טקסט שמדבר בעברית עם טעם של פעם ("ברגעים של עצבת את מולי ניצבת"), לחן שדוהר בתנופה על דרבוקה וגיטרה קיסרית (מלשון יהודה קיסר) וביצוע מעולה של גולן. כשהשיר מגיע לישורת האחרונה שלו, קורה דבר יפה ומפתיע. השיר צובר...

כתבה זו זמינה למנויים בלבד

רוצים להמשיך לקרוא?

הירשמו חינם לאתר או לחצו כאן לרכישת מנוי ב-4.90 ₪ בלבד לחודש הראשון. כבר יש לכם מנוי?



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות