טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסטיבל ערד

50 גוונים של נוסטלגיה

אלון אולארצ'יק נתן הופעה מצוינת שהתבזבזה על קהל אדיש, ערן צור זכה לקהל מצומצם יותר אבל ראוי לו, אושיק לוי ריגש למרות היעדרם של עיבודים חיים, ומופע המחווה לשלמה ארצי הפך לאירוע בעיקר הודות למבצעים: דני רובס, רונית שחר, יעל דקלבאום ומיקה קרני. יומיים בפסטיבל ערד

תגובות

ההופעה הראשונה שאליה הגעתי בפסטיבל ערד סיפקה חוויה מבלבלת. התוכנית המקורית היתה להגיע לערב היום השלישי, לתפוס בו שתי הופעות של אמנים אהובים, אלון אולארצ'יק וערן צור, ולהישאר ליום האחרון. הגעה מוקדמת בכמה שעות הביאה אותי לעיר הדרומית רגע לפני פתיחת המופע המרכזי של הערב - צביקה פיק. לא אשקר, זו לא היתה הופעה שעניינה אותי במיוחד. אבל בשם האתגר העיתונאי החלטתי להגיע אל קריית האמנים, שם היא התקיימה, ולראות במה מדובר. בעקבות שובו המעייף של מבצע "צוק איתן" והרקטות הרבות שנשלחו (לא אל ערד עצמה, אגב,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות