טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתן זך? לא, סמנתה פוקס

המשורר אלכס בן ארי ינסה להציל את הכבוד האבוד של להיטי הפופ הטראשיים במופע "להיטס", שיתקיים היום בלבונטין 7 בתל אביב

תגובות

"השיר הזה אומר דבר מאוד מדויק על הנפש שלנו", אומר המשורר אלכס בן ארי. הוא מחזיק ביד דף ובו שורות קצוצות של שיר, שמתחיל כך: "על העיר ירח/ והלילה רך/ היה לי לב שבור/ היה לי גוף מוכרח// אז יצאתי לצוד/ ואני הפיתיון/ עמדת שם/ זה היה כל כך נכון// הנה זה בא/ הנה זה בא/ הנה זה בא/ כל כך רוצה אותך/ תן לי/ תן לי/ אני רוצה לגעת/ לפעום צמוד אתך/ תן לי!/ תן עכשיו!"

12 נקודות לפותרים נכונה. זה התרגום של בן ארי ל"Touch Me" של סמנתה פוקס, שצרוב במוחו של כל מי שהתבגר בשנות ה-80. אבל רגע, מדוע לתרגם את השיר הזה, שנתפש כהתגלמות הטראש הנחות? ומדוע בן ארי טוען בתוקף שהוא אומר דבר מאוד מדויק על הנפש שלנו?

"'טאץ' מי' מסתכל על הפער בין מי שאנחנו באמת, בפנים, עם כל החולשות והפנטסיות, לבין מי שאנחנו מעמידים פנים שאנחנו כדי שהפנטסיות שלנו יוכלו להתגשם", אומר בן ארי. "לכאורה, זה שיר מאוד מונוליטי. חזק מאוד, עם קצב חייתי, וסמנתה היא לגמרי In your face. כוחנית, גסה אפילו, מין man eater כזאת. אחת שיכולה לעשות הכל: לכבוש, להצליח. אבל כשאתה מקשיב טוב אתה שם לב שבתוך החומה הכוחנית הזאת פזורות נקודות לא בטוחות, קווים עדינים של צל.

 

"למשל, השורות ‘I was hungry for love/ I was hungry for fun' ("היה לי לב שבור/ היה לי גוף מוכרח" בתרגום של בן ארי). יש שם חזית של מישהי כוחנית, אבל יש גם משהו עדין, נואש, הרעב לאהבה. או השורה ‘I didn't mean to hesitate'. יש שם היסוס. אפילו שם השיר, ‘Touch Me'. מצד אחד זה מאוד מיני, In your face, אבל זאת גם בקשה רגשית עדינה.

"מה שהכי יפה בשיר בעיני זה הפרופורציות בין הכוח לעדינות", מסכם בן ארי. "אין שוויון ביניהם. המאסה הגדולה היא של כוח. גם המוסיקה משדרת את זה. אבל מדי פעם יש אזורים של רוך והזדקקות. הפרופורציות האלה מאוד מדויקות. ככה זה באמת בעולם. זה לא שיש שוויון בין הגרעין הפנימי של האדם לבין מה שהוא מראה בחוץ. זה יותר לכיוון 1-99 לטובת החוץ. האזור הרך מהבהב מדי פעם, ו'Touch Me' עולה על זה מאוד יפה".

"Touch Me" הוא רק דוגמה אחת - די קיצונית, יש להודות - לטענה הפרובוקטיבית של בן ארי, שתככב במופע "להיטס" שיתקיים היום ב-16:00 במועדון לבונטין 7 בתל אביב. "הטענה שלי היא שלהיטי ענק, גם אלה שנחשבים נחותים וטראשיים, הם יצירות משוכללות ומשמעותיות לא פחות מסרטי איכות, מאמנות פלסטית טובה או משירה", אומר בן ארי. ‘Touch Me' בדיוק כמו שיר של נתן זך, מחולל את הדבר הלא מילולי שאני מרגיש כשיצירת אמנות טובה עובדת עלי ומפעילה אותי".

print-image-1.1689780-1
דודו בכר

לצד סמנתה פוקס יככבו במופע שירים של "יוריתמיקס", ברברה סטרייסנד, ה"קרפנטרס", ה"מאמאז והפאפאז" וזמרת הפופ האיטלקית גאלה. בן ארי ידבר כמה דקות על כל שיר, יסביר מדוע הוא חושב שצריך לראות בו יצירת אמנות משמעותית, ואחר כך יעלו מוסיקאים ויבצעו את השירים, בתרגום עברי של בן ארי. במופע ישתתפו להקת "אבטיפוס", הזמרות אליוט, איה כורם וחן רותם, וההרכב "Ecoute". כל אחד מהמוסיקאים יבצע גם קאוור ללהיט ענק לפי בחירתו, הפעם בשפת המקור ולא בתרגום.

הרצון להשיב ללהיטי הענק את כבודם האבוד התחיל להתגלגל בראשו של בן ארי לפני כשנתיים. בן ארי מעיד על עצמו שהוא אינו חובב פופ טראשי, אבל יש כמה להיטי ענק מהאזור הזה שהוא קשור אליהם בעבותות, והוא החליט לנסות לברר מדוע "Touch Me" ו"Freed from Desire" של גאלה (להיט דאנס שהתנגן בכל חתונה בשנות ה-90) או "Woman in Love" של ברברה סטרייסנד מרגשים אותו ומלמדים אותו דברים על עצמו ועל העולם; מדוע הוא מחפש בהם, כדבריו, "את אותם דברים שאני מחפש בסרט של ברגמן".

הדרך שלו לחקור את העניין היתה להתיישב ולתרגם את הלהיטים לעברית. "כשאתה מתרגם אתה חייב להפוך את כל האבנים בשיר", הוא מסביר. הכלל הראשון שהוא עשה לעצמו היה לתרגם את השירים תוך הקפדה פנאטית על המקצב ועל המוסיקה של המלים. את כל התרגומים שלו אפשר לשיר ללא שום צרימה. "המטרה היתה שהשירים יישמעו כאילו הם היו יכולים להיות להיטים גם בעברית. כאילו שאם סמנתה פוקס היתה ישראלית - משאת הנפש של כולנו - השיר שלה היה עובד גם כאן".

בשעות הארוכות שבהן חצב את התרגומים וחשב על המשמעויות של הלהיטים, אומר בן ארי, "היו רגעים שבהם חשבתי לעצמי: ‘טוב, אתה סתם מפגר. אתה לא באמת חושב שהשירים האלה עושים את מה ששיר של זך עושה'. אבל אני כן רציני. אני באמת חושב שהם עובדים כיצירות אמנות עמוקות, רק שלהבדיל מיצירות שיש עליהן תווית של איכות, הלהיטים עובדים כמו סוס טרויאני. הם נכנסים נורא בקלות. אנחנו לא מתגוננים בפניהם. אנחנו לא מפעילים את המוח ואומרים: ‘אה, זה סרט של ברגמן...'"

 

איך הוא בחר את השירים? "לא חשבתי יותר מדי", אומר בן ארי. "הלכתי על שירים שהיה לי ברור שהם שירים גדולים. לא ידעתי להסביר למה הם גדולים. זה התברר לי במהלך העבודה. זה כמו גיאומטריה: אתה מוכיח את המשפט, אבל אתה יודע מראש שהוא נכון. הלכתי על שירים שהם בשבילי כמו מגנט, להיטים שמושכים אותי בצורה לא רציונלית".

בן ארי פסח מראש על להיטים שיש עליהם חותמת איכות. "לא הייתי לוקח את ‘Light My Fire' של ה'דורס', או להיט של ‘פינק פלויד'. זה כבר מקוטלג כאיכות. אם אני אלך לחפש שם משהו בעל משמעות, ברור שאני אמצא אותו".

אבל לצד הלהיטים הטראשיים הוא כולל במופע שירים שנחשבים להיטי פופ עיליים, כמו "Here Comes the Rain Again" של "יוריתמיקס" או "California Dreaming" של ה"מאמאז והפאפאז". האם הוא חושב שאנשים יופתעו לשמוע שבשירים האלה יש עומק ומשמעות? "יכול להיות שהייתי גזען כלפי כל מה שהריח כמו להיט פופ ומידרתי אותו מהאזורים של העומק", מודה בן ארי. "מבחינתי כל שירי הפופ נתפשים בציבור כמוצרים שלא באמת מגלים לך דברים על העולם, שלא מקודד בהם משהו באמת משמעותי. יכול להיות שטעיתי".

על להיטי ענק ישראליים הוא לא התעכב. מדוע בעצם? "לא יודע, לא משך אותי להתעסק אתם", הוא אומר. "אולי מפני שבלהיטים שלנו אין מקדם טראשיות. אולי משום שיותר מסובך לי עם העברית כי הכל יותר טעון ואינטימי. התשובה האמיתית היא שאני לא יודע. הלב לא הלך לשם".

והאם היו שירים שהוא לא הצליח לפצח? להיטים שהוא לא הצליח להבין מדוע הם כל כך נוגעים בו? "כן, ‘Woman in Love'. השיר הזה מאוד מרגש אותי, ואני לא יודע להגיד למה. אני לא יכול להראות לך שם שום דבר. אבל אני בטוח שיש". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות