להקת “גולדולינס” שוברת שתיקה

להקת “גולדולינס” היא כמו מובלעת מוסיקלית פרטית ונידחת. לקראת חזרתם אל הבמות הם מספרים למה השתתקו למשך שש שנים אחרי שלושה אלבומים מצוינים

בספטמבר 2001, חודשיים לפני שנישאו, איתי אייל וטל גזית־אייל בילו ירח דבש מוקדם באירלנד. ב–11 בחודש, ביום שבו נפלו מגדלי התאומים, הם היו בעיירה הפסטורלית דולין, שהיא מרכז של מוסיקה אירית. “הרגשנו חיבור כל כך עמוק למקום, שהחלטנו לאמץ את השם שלו”, אומרת טל, ואיתי מוסיף שגם השם עצמו, בעל המצלול הרך והנעים, שימש תמריץ.

בני הזוג ממשיכים להחזיק בשמותיהם הרגילים, אבל שמות הבמה שלהם מבוססים על שמה של העיירה האירית. הוא קורא לעצמו אי־טי דולין, היא טדליק דולין, וביחד הם שני שלישים מהלהקה הנהדרת “גולדולינס”, שהחבר השלישי שלה הוא אוהד ‏(או־די‏) גולדברט.

להקת "גולדולינס", מימין: אוהד גולדברט, איתי איל וטל גזית-איל. לא מסתכלים בעינייםאמיל סלמן

הסיפור על העיירה האירית מסביר את מקור השם “גולדולינס” ‏(חיבור בין תחילת שם המשפחה של גולדברט לבין שם הבמה שבני הזוג אייל־גזית אימצו לעצמם‏), והעובדה שהם חוו שלווה ירוקה ושייכות עמוקה דווקא ביום שבו העולם עלה בלהבות, תופסת משהו מהמהות של הלהקה המיוחדת הזאת. נדמה שהשירים שלה, שרובם יפים מאוד ואחדים מהם ממש מבריקים, מתקיימים בתוך מובלעת פרטית, זעירה, קצת נידחת, שאינה קשורה ולא רוצה להיות קשורה לעולם האמיתי. זה אולי לא מקרה שאלבומה השלישי ‏(והאחרון עד כה‏) של הלהקה נקרא “The world is somewhere else”, ושאחד משירי האלבום השני נקרא “ Till then it’s just‏) you and me in the world‏)”.

בפגישה עם חברי הלהקה, שמתקיימת במושב תעוז ליד בית שמש שבו הם מתגוררים, אייל מסתייג מהפרשנות הזאת. “אני לא יודע מה הן אומרות, כל המלים האלה - שולי, אאוטסיידר, נידח. אני מוצא שכשאני מפסיק לחשוב במלים אני אני. כשאני מקשיב למוסיקה, כשאני נותן לה את הלב והאוזניים, אני משתדל לחוות אותה כדבר שהוא לפני המלה”.

מאוחר יותר, כשנאמר לו שהאסוציאציה הראשונה שמעורר השם “גולדולינס” היא יצורים זערוריים מתוך ספר של טולקין, הוא מושך שוב בכתפיו ואומר כמתנצל “אני לא יודע מה לעשות עם השאלות האלה”.

הן באמת לא כל כך חשובות. מה שחשוב הוא האירוע שמעורר אותן - שובם של שלושת הגולדולינים לבמה אחרי כשש שנים שבהן הם כמעט לא הופיעו. ב–5 בדצמבר הם יופיעו בבר הסינקופה בחיפה, ב–7 בחודש אחרי הצהריים הם ינגנו במועדון לבונטין 7 בתל אביב, וב–16 בדצמבר הם יופיעו בבר הירושלמי התקליט.

מדוע כל כך משמח לשמוע ש”גולדולינס” חוזרים אל הבמה? מפני שזאת להקה יחידה במינה, שבמשך שנתיים בלבד, בין 2004 ל–2006, הוציאה שלושה אלבומים נהדרים ‏(ושונים מאוד זה מזה‏), שהיו עמוסים בדמיון, המצאה, מנגינות יפות, הרמוניות קוליות מקסימות, הרמוניות מוסיקליות מורכבות־אך־זורמות, ורוח של הרהור משועשע או שעשוע מהורהר. יש מעט מאוד להקות שמסוגלות לפעול תחת השפעה ברורה של הביטלס, מתי כספי, ה”בנד” ושירי לאוטה מהמאה ה–16 ולא ליפול למלכודת החקיינות אלא להעביר מבעד לפילטרים רבי העוצמה האלה קול עשיר שנובע מתוך אישיות אמנותית עצמאית וכישרון מוסיקלי יוצא דופן. “גולדולינס” עומדים במשימה הקשה הזאת, או ליתר דיוק: עמדו בה עד שהתכנסו לתוך עצמם אחרי אלבומם השלישי מ–2006.

מדוע בעצם הם לקחו הפסקה כל כך ארוכה? בעיקר בגלל שנולדו להם ילדים, הם מסבירים. “עד שהבן הבכור שלנו נולד הופענו די הרבה”, אומר אייל. “מרגע שהוא נולד זה עבר לטפטופים. בעיקר הופעות של מהיום למחר בתוך הקהילה ‏(הוא מתכוון לקהילה האנתרופוסופית - ב”ש‏). זה עניין של מי שאתה ושל סגנון ההורות שלך. הילדים באים לפני הכל, לפני המוסיקה. אני משתדל לא לראות את זה בצורה היררכית, אבל בכל זאת, אם צריך להיעדר או להיות מחוץ לבית בשעות מאוחרות, אנחנו בוחרים לא לעשות את זה. אנחנו לגמרי שקועים בגידול הילדים”.

החשיפה לצפון

ההחלטה להפסיק את ההפסקה היתה של גזית, שיזמה את שלוש ההופעות הקרובות אף על פי שהיא סובלת ממה שהיא מכנה “דיסלקציה ארגונית”. אבל גולדברט מוסיף שזה טבעם של היחסים המוסיקליים בינו לבין אייל - הפסקות ארוכות שאחריהן הקפיץ היצירתי נדרך. “אנחנו מנגנים אחד עם השני יותר מ–20 שנה, ובדרך כלל ההפסקות הן של שש־שבע שנים בין תקופה יצירתית אחת לשנייה, כך שמבחינת הכרונוס מתאים שנחזור להופיע עכשיו”, הוא מסביר.

הם הכירו בסוף שנות ה–80. אייל היה בן 16 וגר בראשון לציון, גולדברט בן 15 מבאר שבע. הם הכירו דרך חבר משותף, המתופף אלון וייסמן, והקימו ביחד את להקת הרוק המתקדם “לורד פלימנפ”, שב–1989 הוציאה את אלבומה היחיד בלייבל של האוזן השלישית. הלהקה התפרקה אחרי שגולדברט, שעלה לכיתה י’, נסע עם הוריו לשליחות בארה”ב, אבל לאלבום של “לורד פלימנפ” היו חיים גם בשלב מאוחר יותר. חברה תקליטים גרמנית, שהתלהבה מהמוסיקה ולא האמינה שאחראים לה נערים בני 16, הוציאה את האלבום באירופה ואף יזמה חידון נושא פרסים, שבו המאזינים התבקשו לנחש מאיפה באים המוסיקאים, בני כמה הם ומתי הוקלט האלבום ‏(שנשמע כמו אלבום רוק מתקדם מתחילת שנות ה–70‏). “אני לא יודע אם מישהו עלה על התשובה הנכונה”, אומר אייל.

אייל וגולדברט חזרו לנגן ביחד באמצע שנות ה–90, אחרי שהשתחררו מהצבא. הם נסעו לקנדה והופיעו, תחת השם “The big boys”, בשלל מקומות לא שגרתיים - רכבות נוסעת, כנסיות, ברים של נהגי משאיות ליד הגבול עם אלסקה, ואפילו בית כלא. “אבל בעיקר הופענו ברחוב”, אומר גולדברט, “ובכל פעם היה עוצר מישהו, מתלהב ומזמין אותנו להופיע במקום אבסורדי אחר”. ואייל מוסיף: “זוכר את הסדרה ‘חשיפה לצפון’? זאת היתה האווירה”.

 

בזמן המסע הקנדי, שחצה בשלב כלשהו את הגבול האמריקאי, אייל וגולדברט כתבו הרבה שירים, אבל בהתאם לקוד הכרונולוגי שלהם עברו עוד שש או שבע שנים עד שהשירים האלה, לצד אחרים, מצאו את דרכם לאלבום הראשון של “גולדולינס”. בינתיים גזית נכנסה לתמונה, והוסיפה להרכב השפעות של מוסיקה אנגלית מהרנסנס. “גדלתי בבית ששמעו בו רק מוסיקה עתיקה”, היא מספרת. “עד שפגשתי את איתי לא ידעתי שיש דבר כזה הביטלס”. “ואני לא ידעתי שיש דבר כזה ג’ון דאולנד”, אומר אייל.

להשתלבות של גזית בתוך הצמד הוותיק של אייל וגולדברט היתה השפעה גם על צורת ההופעה של הלהקה, שב–2003 התחילה לפעול תחת השם “גולדולינס”. “אף פעם לא למדתי משחק בצורה פורמלית, אבל אני באה מכיוון יותר פרפורמרי”, היא אומרת. “אם הם סוחבים קדימה עם הביט, אני הולכת עם פרפורמנס”. גולדברט מציג את העניין בצורה יותר ישירה. “כשאנחנו מופיעים, העיניים של טל הן זוג העיניים היחידות שאתה יכול לראות מולך. אני ואיתי מסתכלים על הרצפה. אנחנו שרים לעצמנו”.

“טוב, זה באמת חייב להיפסק”, אומרת גזית, וגולדברט משיב: “זה בלתי נשלט, זה כמו רפלקס. איך שהפה נפתח, העיניים יורדות למטה”. “למה בעצם למטה? למה לא להסתכל למעלה?” מהרהר אייל, וגולדברט יורה מיד: “כי אז אתה מסתכן בזה שיראו לך את השערות באף”.

ליד האוזן

האלבום הראשון של “גולדולינס” יצא בחברת “אירסיי” של האוזן השלישית ‏(ביחד עם הוצאה מחודשת של האלבום של “לורד פלימנפ”‏). הוא הושמע פה ושם ב–88 אף־אם, אבל עבודת הקידום העיקרית נעשתה בהופעות, שחלק ניכר מהן התקיימו במועדונים של חובבי פולק אנגלוסקסים וכן בבתים פרטיים. מועדונים חשוכים וברים מעושנים התאימו פחות למוסיקה המוארת וקלת התנועה של “גולדולינס” ולאופיים של חברי הלהקה.

גולדולינס, עשויה מחומרים שהיו יכולים להפוך אותה ללהקת קאלט בחו”ל, אבל בארץ היא נאלצה להסתפק ב”קבוצה קטנה של אנשים שאף פעם לא הגיעה לאיזושהי מאסה”, כדברי אייל. האם אפשר לאפיין את האוהדים האלה? “קהל שמקשיב למוסיקה”, אומר גולדברט.

טוב, זה ברור.

גולדברט: “אבל זה מה שזה. יש אמנים שחלק מהחוזק שלהם זה התדמית שלהם או הפרפורמנס, וזה נהדר. לנו אין את זה. מה שמעניין אצלנו זאת התרכובת של הצלילים, המשחק שלנו בניואנסים מוסיקליים. אני חושב שאנשים שהאוזניים שלהם לא רגישות והם לא מחפשים את הניואנסים והתרכובת המיוחדת, המוסיקה שלנו עוברת להם ליד האוזן”.

עשיתם מאמצים להפיץ את המוסיקה שלכם בחו”ל?

“היו ניסיונות”, אומרת גזית, “אבל אנחנו לא יודעים לשווק את עצמנו, והאמרגנית שלקחנו התמחתה במוסיקת עולם והכירה בעיקר אנשים מהתחום. יכול להיות שהמוסיקה שלנו מצאה חן בעיניהם, אבל היא לא התאימה לפסטיבלים שלהם”.

הנסיעה היחידה של “גולדולינס” לחו”ל היתה לאנגליה, ממש בתחילת הדרך של הלהקה. הם הופיעו במועדון הקאוורן בליברפול, שבו הביטלס התחילו, ואחר כך נסעו בין עיירות צפוניות קטנות. אייל מכנה אותן “התעוז של אנגליה. מקומות נפלאים. אנחנו נהנינו לשיר לפני הקהל האנגלי את השירים האליזבתניים שלנו, והקהל נהנה לשמוע אותנו שרים את ‘שלא ייגמר לי הלילה’”.

אתה צוחק?

“לא. הם באמת אהבו את זה”.
 

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 15
    ב11 למאי 2013 הופעת אחה"צ בשבלול גאז
  2. 14
    ב29.3 הם במרכז פליציה בלומנטל
  3. 13
    לא ידעתי, פספסתי ביום ! מרגיז.

    מקווה שתהיה עוד הופעה במרכז.

  4. 12
    בהצלחה היום חברה
  5. 11
    הופעה הבאה ב31.1 בגלריה ארבל בתל אביב
  6. 10
    לכתב

    קוראים לו איתי לא אייל!

  7. 9
    הרכב מצויין!

    מקסימים, מרגשים, תמימים וקסומים.
    נאמנים לעצמם ולמוסיקה!
    חייבים להגיע למופעים !

  8. 8
    אתם נפלאים ומופלאים מקווה להפגש בתל אביב
  9. 7
    להקה נפלאה, טוב לשמוע שחוזרים

    כבר חשבתי שלא יהיו עוד אלבומים חדשים...
    ועוד משהו, לא יודעת אם אתם רוצים להישאר ב"תעוז" של הסצינה המוזיקלית אבל אם לא, עם ניהול נכון המוזיקה שלכם יכולה לתפוס מקום הרבה יותר מרכזי בה.

  10. 6
    יין ישן וטוב

    שמעתי את הגולדולינס לאחרונה הם בשלים, עמוקים ורעננים יותר מתמיד.

  11. 5
    בהצלחה!
  12. 4
    מחכים לאלבום הרביעי!
  13. 3
    איזה כיף לגלות סודות מוסיקליים נסתרים

    תודה להארץ

  14. 2
    גולדולינס

    הייתם ענקיים ותמיד תמשיכו להיות כאלה!!!

  15. 1
    לורד פלימנפ היה מבריק. לפני כמה שנים שמעתי קטע ממנו ב-88FM, ומיד רצתי לקנות את הדיסק. להתראות בירושלים!