המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

הפרקשניסט איתמר דוארי עובר לקדמת הבמה

פרקשניסטים נוטים להישאר במשבצת הצדדית שלהם. אבל אחת לכמה שנים מופיע פרקשניסט יוצא דופן, שגורם למבט לנדוד מהסולן אל עמדת כלי ההקשה. בשנים האחרונות זה קורה עם איתמר דוארי. עכשיו, אחרי יותר מעשור של נגינה תחת אחרים, הוא יוצא עם פרויקט סולו ראשון עם ההרכב החדש שלו Unipulse

איתמר דוארי אוהב להשתמש במלה “דלוק”. “אני חייב להישאר דלוק כל הזמן”, הוא אומר שוב ושוב בזמן השיחה אתו. נאה דורש, נאה מקיים. דוארי הגיע לראיון אחרי חזרה של ההרכב החדש שלו, “Unipulse”, שנמשכה לא פחות מתשע שעות ‏(“עם הפסקה אחת של חצי שעה! נכנסנו לטראנס”, הוא מדווח‏), ואחרי שהראיון הסתיים, לקראת חצות, הוא המשיך לבר ביפו שבו הוא וחברים נוהגים להתכנס ולנגן עד חמש בבוקר. יום עבודה של 14 שעות מעולם לא נראה כמו אופציה שיש בה כל כך הרבה גרוב.

פרקשניסטים, ויהיו הטובים ביותר, נוטים להישאר במשבצת הצדדית שלהם ולא למשוך יותר מדי תשומת לב. אבל אחת לכמה שנים מופיע פרקשניסט יוצא דופן, שגורם למבט לנדוד מהסולן אל עמדת כלי ההקשה. לפני כעשור וחצי זה היה זוהר פרסקו הנפלא, ובשנים האחרונות קורה דבר דומה עם דוארי. נדמה שהוא נמצא בכל מקום, וכל הרכב שבו הוא שותף יוצא נשכר מהמקצבים, הצבעים והרגישויות שהוא מפיק מהכלים שלו, וגם מהאישיות הבימתית שלו, שממזגת צניעות ותשוקה במינונים.

איתמר דוארי. חייב להישאר דלוק
איתמר דוארי. חייב להישאר דלוק. צילום: דודו בכר

ברי סחרוף הוא דוגמה למוסיקאי שידע לזהות את האיכויות של דוארי ולרתום אותן לטובת המוסיקה שלו. דוארי מנגן בהרכב החשמלי הגדול של סחרוף, וגם בטריו האלקטרו־אקוסטי של הזמר. בסיסט הג’ז אבישי כהן הוא דוגמה נוספת: הוא גייס את דוארי להרכב שלו אף על פי שדוארי אינו ג’זיסט. דוארי חבר גם באחד ההרכבים הסוחפים ביותר שהמוסיקה הישראלית הוציאה מתוכה בשנים האחרונות, “ימן בלוז”. עכשיו, בגיל 28, אחרי יותר מעשר שנים של נגינה תחת שרביטם של אחרים, דוארי יוצא עם פרויקט סולו ראשון.

“Unipulse” הוא הרכב של שישה מוסיקאים: דוארי, הפרקשניסט רוני עברין, החצוצרן איתמר בורוכוב, גיטריסט הפלמנקו עידן בלאס, נגן הסאז אליהו דגמי והזמר יהודה שוויקי. ההרכב יקיים את הופעת הבכורה שלו הערב ‏(חמישי‏) בפסטיבל ג’ז חורף באילת. שתי הופעות נוספות יתקיימו ב–23 וב–27 בינואר בבית מזרח־מערב ביפו. “אלה בעצם הופעות הרצה”, אומר דוארי. “אנחנו מחממים את הידיים”.

הוא כתב את המוסיקה לפרויקט במשך שלוש שנים, והיא כוללת קטעים אינסטרומנטליים לצד שירים. על סמך הקלטה קצרה מחזרה, זאת מוסיקה יפה מאוד שנפרשת בסבלנות על מצע קצבי עמוק ונעה בין הלחנה מוקפדת לבין זרימה משוחררת ומאולתרת. “לא רציתי שזה יהיה הרכב שבו הפרקשן נמצא בפרונט וכל יתר הכלים מלווים אותו”, אומר דוארי. “ההקשה מאוד דומיננטית, אבל הכלים האחרים לא פחות מרכזיים”.
דוארי אומר שבדרך כלל קשה לו לנגן עם עוד פרקשניסט, “אבל רוני ‏(עברין‏) הוא מקרה יוצא דופן. יש בינינו דינמיקה נהדרת, דווקא בגלל שאנחנו כל כך שונים”.

איתמר דוארי בהופעה. "אין לי עניין במוסיקה פונקציונלית"
איתמר דוארי בהופעה. "אין לי עניין במוסיקה פונקציונלית". צילום: Julian Oczkowski

במה אתם שונים?

“אני אסביר את זה עם הגוף”, אומר דוארי ופורש את שתי ידיו לפני גופו. “רוני מנגן ידיים. אני מנגן אצבעות. אצלו יש גודל ונינוחות של זקן השבט, ואני חוצפן קטן ונושך. הוא מנגן בכלי הקשה שיש בהם המון צלילים נמוכים. אני מנגן בכלים שמדגישים את הגבוה והבהיר. כמובן שכל אחד מאתנו יודע לעשות את שני הדברים, אבל זאת המהות הבסיסית. אף פעם לא יצא לי לנגן עם פרקשניסט שהבין אותי כל כך טוב. אני מנגן משהו בגבוהים, הוא מיד משיב בנמוכים. אם זה לא היה הוא, אני מניח שהייתי מנגן פרקשן לבדי”.

דוארי גדל בראש פינה, “בבית פתוח וקצת פריקי, עם מדורה בחצר בכל יום שישי ועם הרבה מוסיקאים שנכנסו ויצאו”. אמו, מורה במקצועה, עשתה תצוגות אור פסיכדליות עם בועות מים צבעוניות, והבית היה הבסיס של הלהקה הגלילית “עשב בר”. “המוסיקה שניגנו אצלנו לא היתה פסיכדלית, אבל הסתובבו שם לא מעט אנשים פסיכדליים”, צוחק דוארי.

הוא לקח דרבוקה ליד בגיל 6 וניגן ליד המדורה בחצר וגם בפסטיבלי השאנטי שבהם ביקר עם אמו ואחיו. הוא גם למד אצל כמה מהפרקשניסטים הערבים הכי טובים בגליל, ובהם סאלם דרוויש ואחמד טאהר. “נמשכתי אליהם ולמדתי מהם כמה שיכולתי”, הוא אומר. ערב אחד בחאן אמירים בגליל, כשהיה בן 17, שמע אותו עידן רייכל, שהיה עדיין אלמוני וניגן קלידים במופע של עליזה ודין דין אביב. רייכל התלהב מהנער המתופף, וכשהקים אחרי זמן מה את הפרויקט שלו צירף את דוארי להרכב. דוארי ניגן בעוד כמה הרכבים, ובגיל צעיר מאוד כבר בילה חודשים ארוכים בסיבובי הופעות בעולם.

>>> דוארי מנגן עם ברי סחרוף

בגיל 22 החליט שנמאס לו מסיבובי ההופעות ונסע להודו. “הרעיון היה לקחת מנוחה מהמוסיקה, לחפש דברים אחרים, אבל אחרי שבוע, כשראיתי שאני לא מתפקד בלי תוף, קניתי טאבלה”, הוא מספר. “אחר כך קניתי גם סנטור ששקל 12 קילו והסתובבתי אתו על הכתף במשך חודשים”.

אחרי שחזר מהודו תיכנן לנסוע לספרד, אבל הצעת העבודה מאבישי כהן השאירה אותו בארץ. זה היה אתגר גדול מאוד בשבילו מפני שהוא נכנס כפרקשניסט לתוך הרכב שהתרגל לנגן עם מתופף, “ולא סתם מתופף. מארק ג’וליאנה, מתופף מטורף”, אומר דוארי. התפקיד החדש הכריח אותו להתפתח כנגן ולבנות לעצמו מעין סט תופים אלטרנטיבי, שכלל קחון ‏(כלי הקשה ספרדי שהנגן יושב עליו‏), דרבוקה ומערכת של מצילות.

סביב הזמן שבו הצטרפת להרכב של כהן, נדמה היה פתאום שאתה בכל מקום. חבר בכל מיני הרכבים, אורח בהרבה מאוד הופעות.
“אני חושב שזה קרה בגלל שאיפשרתי לעצמי לעשות הרבה יותר מאשר קודם. המעבר מנגינה בפרקשן רגיל לבנייה של סט שיכול להחליף בצורה כלשהי מערכת תופים, סט שיש בו את כל טווח התדרים, יצר אצלי איזו פתיחה, ואנשים ראו את זה ואמרו ‘אנחנו רוצים את זה גם אצלנו’. הסצינה האתנית, שבה פעלתי בשנים הראשונות, היא סצינה די סגורה. לקח לי זמן להבין שהחיפוש שלי יכול לפרוץ גם למקומות אחרים”.

בנוסף לקחון, לדרבוקה ולמצילות, ה”מעין־סט־תופים” של דוארי כולל גם פעמוני רגל ותופי מסגרת, והוא מספר שבהופעות האלקטרו־אקוסטיות עם סחרוף הוא מנגן גם בתוף הודי קטן שנקרא קנג’ירה. “קטן, קטן, אבל אתה לא מאמין איזה נמוכים הוא מוציא”, מתלהב דוארי. “במקור הוא עשוי מעור של לטאה ומותחים אותו עם מים, אבל מצאתי בונה כלים בארץ שעושה את זה עם פלסטיק וזה נשמע טוב. בלי לטאה. צער בעלי חיים”.

הנוכחות של דוארי בהרכבים של סחרוף, רייכל, כהן ו”ימן בלוז” גרמה לכך שהוא קיבל הרבה הצעות עבודה. במקרים לא מעטים הוא סירב או פרש אחרי זמן קצר. “אין לי עניין במוסיקה פונקציונלית וייעודית”, הוא אומר. “אני צריך להרגיש חיפוש אמיתי, רצון להגיע לעומק. היו כמה הצעות מאוד נוחות ומשתלמות כלכלית, אבל אני חושב שמוסיקאי צריך לחפש תמיד את האמנות האמיתית. אני לפחות. אני חייב להישאר דלוק כל הזמן”.

 

הביטולים הפוליטיים רק היטיבו עם פסטיבל ג’ז חורף בים האדום

פסטיבל ג’ז חורף בים האדום, שייפתח הערב ‏(חמישי‏) ויימשך עד מוצאי שבת, נאלץ להתמודד השנה עם ביטולי הופעות על רקע פוליטי. תחילה ביטל את השתתפותו ההרכב האנגלי “פורטיקו”, ובשבוע שעבר ביטל גם הגיטריסט האמריקאי סטנלי ג’ורדן, אחד השמות הבולטים בפסטיבל השנה, שגם כיכב על מודעות הפרסומת שלו.


ביטולי ההופעות מציבים בעיה קשה ליבואני הופעות, אבל לפחות במקרה של ג’ז חורף 2013 נדמה שהם היטיבו עם הרמה האמנותית של הפסטיבל. התחליפים שמצא המנהל האמנותי של הפסטיבל, דובי לנץ, עולים באיכותם על האמנים המקוריים. ג’קי טראסון, שגויס במקום רביעיית “פורטיקו”, הוא פסנתרן נהדר, וסטנלי ג’ורדן, חרף תהילתו המסוימת, הוא טכנאי מושלם יותר מאשר אמן מעמיק. הגיטריסט קורט רוזנווינקל, שהחליף את ג’ורדן, הוא מוסיקאי יותר טוב.

בפסטיבל יופיעו גם החצוצרן הצרפתי אריק טרופז, הסקסופוניסט ההולנדי יורי הוניג, הפסנתרן האמריקאי בנג’מין טאובקין ושלישיית האקורדיוניסטים הפולנית Motion. את המוסיקה הישראלית ייצגו ההרכב של הסקסופוניסט עמית פרידמן, הצמד של הצ’לנית מאיה בלזיצמן והמתופף מתן אפרת ו”Unipulse” של איתמר דוארי.




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 באמת אחד המעולים ששמעתי, הרבה הצלחה אתה מוכשר אששש  (לת) כרמית
  • 20:39
  • 16.01.13

02 בסדר, אחלה פרקשניסט אבל חלאס עם הסופרלטיבים כאילו זה סאלבה גנאש אביגדור
  • 00:13
  • 18.01.13

עשו טיול בהודו ותראו מה זה נגנים. כאן כל אחד שמחזיק פריים דראם ולומד איזה טיהאיי מסכן חושבים שהוא איזה סופר סטאר.

03 העץ טמון בזרע, מירי אלון
  • 11:10
  • 18.01.13

ויש לי הזכות,תודה.

04 דוארי- אתה באמת מרשים אבל חבל ש... תלמיד של פרסקו
  • 11:37
  • 21.01.13

אתה מתעלם מעובדה "אחת קטנה " שבמשך שנים היית תלמיד של זוהר פרסקו בעצמך ורואים את זה בנגינה שלך

  •   תגובה פורסט
    • 00:22
    • 23.01.13

    כולנו גדלנו עם אנשים שעזרו לנו, וכאלה שלא. השאלה היא מה לוקחים מכל אחד, ומה לא. והנשמה שאיתמר מנגן איתה, לא דומה לאף אחד אחר, היא שלו, ורואים את היופי שבה. וזה מה ששומעים גם, מבעד לכלים.

  •   הכל טוב ויפה ודוארי נגן מדהים אבל... עוד אחד
    • 17:32
    • 27.01.13

    הטכניקות שאיתמר משתמש בהם לא הגיעו מהפרקשניסטים הערביים בגליל.הנגינה של איתמר מיוחדת ויחודית ,אבל נגנים גדולים מוקרים את המורים והמוסיקאים שהשפיעו עליהם ,במיוחד בתרבות כלי ההקשה.

05 בחור מוכשר לאללה! בהצלחה  (לת) חופית
  • 13:16
  • 21.01.13

06 זה מצמרר רבי במקלחת עם בועות סבון
  • 00:20
  • 23.01.13

לשמוע את איתמר על במה זה כמו כוס מים אחרי ריצה מהירה של שלוש שעות במדבר, ולראות אותו מנגן זה כמו המקלחת הקפואה שאחרי. תודה לך איתמר על מה שאתה נותן לנו כשאתה על הבמה, עם האצבעות שלך, הנשמה הזאת, והחיוך הכנה.

07 כל הכבוד מעריצה!!
  • 00:36
  • 23.01.13

נראה מצויין בנוסף לכל..

08 יצא לי לנגן אתו כשהוא היה בן 15 בערך, וכבר אז אושרי
  • 20:43
  • 24.01.13

הוא נטה לעשות דברים לא שגרתיים- במקום מערכת תופים הוא ניגן על קונגה, מצילה ועוד משהו שאני כבר לא זוכר... כבר אז היה דיבור עליו כעל משהו מיוחד, והוא הגשים כל מה שציפו ממנו והרבה יותר. כשאני פגשתי אותו הוא היה ילד מוכשר וצנוע, וזה כיף לראות שהוא הפך למוזיקאי הרבה יותר מוכשר אבל עדיין צנוע, אחד שעושה מוזיקה לשם המוזיקה ולא נכנע לכל הבולשיט. אומן אמתי!!

09 המתופף המוכשר בארץ אחד שמבין
  • 23:57
  • 26.01.13

הגאונות שנשפכת מהאצבעות של האיש הזה זה משהו שלא ניתן לתאר. קסם. ולחשוב שהאיש עוד לא בן 30. לאן עוד זה יכול להגיע?
תמשיך כך עם הייעוד שלך והענווה ששומרת עליך בכל מקום שאתה נמצא.
כל הכבוד!!!

פרוייקטים מיוחדים