טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחי הגיטרה של הסהרה

להקת "Tinariwen" הכירה לנו לפני כ-15 שנה את הבלוז הטוארגי, שמשלב גיטרות חשמליות וכלי הקשה אפרו־ערביים. המפגש עם אלבומם החדש נושא עמו משהו מההתרגשות של המפגש הראשון

תגובות
להקת "טינאריוון".
מארג מגוון של קולות
אי־פי

עלייתה של להקת "Tinariwen" ממאלי על מפת המוזיקה העולמית, בתחילת העשור הקודם, היתה אירוע מהדהד — זה היה המפגש הראשון שלנו עם הצליל החד פעמי של הבלוז הטוארגי, שמושתת על מערבולת נפלאה של גיטרות חשמליות מסתחררות וכלי הקשה אפרו־ערביים. זאת גם היתה אחת הפעמים האחרונות שבהן השפה של הרוק, שקפאה על שמריה והתחילה להתאבן, התחדשה בניב מוזיקלי לא מוכר ומסעיר.

כ–15 שנים חלפו מאז, אל הזירה הצטרפו עוד כמה להקות שמנגנות בלוז טוארגי ("Tamikrest", "Terakaft", הזמר בומבינו) והצליל החדש נהפך למוכר. ואף על פי כן, כל מפגש עם אלבום חדש של "טינאריוון", מפיצי הבשורה, נושא עמו משהו מההתרגשות והפליאה של המפגש הראשון.

כך גם באלבום החדש, "Elwan", שהוקלט בחלקו בקליפורניה ובחלקו במרוקו. רוקרים מערביים אוהבים להתארח אצל "טינאריוון" והפעם עושים זאת בין השאר הזמרים קורט וייל ומארק לאנגן. הביקורות נוטות להדגיש את השת"פ הזה, אבל האמת היא שהוא די זניח. עיקר היופי טמון ביכולת של אנשי "טינאריוון" לטוות מארג מגוון של קולות, רגשות והתכוונויות בתוך המערבולת המוזיקלית הקבועה שלהם. תחי הגיטרה של הסהרה!

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות