"איבדתי עשרות מפתחות וארנקים בחיי", מציין רועי דהן כדי לנחם אותי על אובדן ארנק. "אבל הכי גרוע היה שאיבדתי את האייפון, שבו תיעדתי את הפקת האלבום שלי". דהן, בן 33, הוציא באחרונה את אלבום הבכורה "Some of This Life".

שלושת הסינגלים הראשונים שהוציא ממנו זכו להשמעות רבות ברדיו. הסינגל השני, "Does Anyone Know", אף נכנס לרשימות השידור של גלגל"צ.

דהן הוא בדיוק מה שעורכי המוסיקה ברדיו מחפשים. מצד אחד שיריו קליטים, נעימים ולפיכך מתאימים לכל שעת שידור. מצד שני הם מורכבים מספיק בשביל לעניין גם עורכי תוכניות מוסיקה אלטרנטיבית.

דהן, יליד כורזים שבגליל, עבר לתל אביב לפני כעשור. לפני שמונה שנים הוציא שיר בעברית, אך לא זכה לחשיפה שציפה לה. הוא עבר בין עבודות, ועדיין נהנה להעלות מדי פעם מופעי קסמים. "פיטרו אותי מכל עבודה", מודה דהן. "תמיד עשיתי קצת ברדק. אחרי הפיטורים האחרונים החלטתי לנסות להגשים את החלום ולעשות מוסיקה".

נראה שכעת הוא בדרך להגשמת החלום. הוא כבר הופיע פעמיים בבארבי בתל אביב. באפריל יופיע שם פעם נוספת, אך ההופעה הקרובה שלו היא בשבת בפאב הפרה שבמושב שבי ציון. בין השאר הוא משמש מורה לפסנתר, על אף שמעולם לא למד בעצמו לנגן על הכלי. "אני לא מלמד בשיטה הקלאסית, אלא מנסה לגרום לתלמידים להרגיש את המוסיקה", הוא מסביר.

על שיטת הכתיבה שלו הוא מספר: "אני כותב כשטוב לי, על זמנים שבהם היה לי רע. כשרע אני לא מסוגל לעשות שום דבר". ואכן, האלבום שלו מלנכולי ונוסטלגי, אך לא מדכא. "השירים לא עוסקים בלבבות שבורים, אלא בזהויות. כשאנשים שומעים את האלבום, הוא תמיד מזכיר להם משהו מהילדות", הוא אומר. "נסיעות, נופים בארץ ואיזה עצב ישן".

רועי דהן - Does anyone know

נוטים להדביק לדהן תווית של זמר פולק, אך הוא מעיד על עצמו שהידע שלו בתחום מצומצם. "אומרים שאני מזכיר כל מיני אמנים שאני לא מכיר, למעט ניק דרייק", הוא אומר. "נראה לי מוזר שמנסים למקם אותי בין גבע אלון, אסף אבידן, עמית ארז ומאיה איזקוביץ, שגם הם שרים באנגלית". עם מקורות ההשראה שלו הוא מונה את ליאונרד כהן, מתי כספי, אביתר בנאי ויוני רכטר.