06:12
האפשרות שהימנעות מוחלטת מסוכר עשויה לחולל שיפור בריאותי גורף מקבלת פתאום רוח גבית דווקא ממדורי הרכילות, שמדווחים בהתלהבות ובהרחבה על ידוענים הנוקטים אסטרטגיה זאת. לאחרונה מדגים את המגמה השחקן אלק בולדווין, אשר בשילוב פעילות גופנית (ספינינג, פילאטיס ויוגה) השיל כ-15 קילוגרם ממשקלו בתוך פחות מארבעה חודשים ומעיד שבגילו (54) הוא מרגיש טוב מאי פעם.
שיטת האכילה, המכונה "צום סוכר" או "ניקוי סוכר", מתבססת על הרעיון הכללי שלפיו מניעת סוכר, גם בלי הגבלות נוספות, גם לתקופה של חודש בלבד, מחוללת נפלאות. בניגוד לשיטות אחרות, היא אינה מחייבת מכונים וגם לא יועצים יקרנים. עיקר פרסומה בא ממי שמנסים אותה ורואים כי טוב וממליצים עליה לאחרים.
בולדווין, שממליץ על השיטה הזאת בכל ראיון עמו, גם מיטיב להמחיש אותה באמצעות גזרתו החטובה מתמיד. הוא טוען שהסוכר היה האויב מספר אחת שלו וגם התליין. בכך הוא מצטרף לנתונים הכללים שמאפיינים את התפריט המערבי. על פי ההערכות, המבוססות על מחקרים וסקרים רבים, אמריקאי בוגר צורך בממוצע 22.5 כפיות סוכר ביום. כמעט פי ארבעה מהכמות הסבירה, שגם היא לא מומלצת. שכן, מאז שהסוכר נהפך לזול וזמין, אנחנו אוכלים פי 50 מכמות הסוכר שאכלו אבותינו. הכוונה היא לסוכר שמוסיפים למזון ולא לזה שנמצא באופן טבעי בפירות, בחלב או בדגנים.
איור: עמוס בידרמן.
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם
ולטובת מי שגבותיו מתרוממות: כמויות משמעותיות של סוכר מוסיפים ליוגורט פירות (גם לזה שמתהדר בכותרת דל שומן או דיאט), ללחם, לדברי מאפה (גם מלוחים), למשקאות קלים ועוד כהנה וכהנה ממרחים, רטבים, תבשילים, מרקים, שלא לדבר על הממתקים, שהם לפחות מצהירים מראש על היותם כאלה ולא מנסים להסתיר.
לכאורה, כל מה שצריך לעשות הוא להגיד לא לסוכר. אבל זה כלל לא פשוט או קל, מפני שכדי להגיד לא לסוכר ולעמוד בכך, צריך לרדת לעומקם של התהליכים שהופכים את הסוכר לממכר ומזיק. ההבנה הזאת משתפרת במשך תקופת ההימנעות, שבה לומדים דרך הקשבה לגוף ולא רק דרך מאמרים את נזקי הסוכר ואת היתרונות שמשיגים במניעתו או בהגבלתו.
יש כל מיני דרכים, את רובן ניסיתי, כדי להתגבר על הלהיטות לסוכר. אבל לפני הכל ראוי לחזור בקצרה על הסיבות להשתדל כל כך ולהתאמץ כדי לעקוף את מוקש הסוכר. בקצרה, מפני שבטורים קודמים רבים כבר עסקתי בהרחבה בסיבות.
הסיבה הראשונה, הידועה והמרכזית שכדאי להפסיק לאכול סוכר היא שהוא אינו מזון אלא קלוריות ריקות ומיותרות. הסיבה השנייה, גם היא ידועה, היא שהסוכר משמין. הסיבה השלישית - הסוכר משפיע לרעה על מצב הרוח. יש קשר ברור בין רגזנות, חרדה ואפילו דיכאון לבין צריכה מופרזת של סוכר.
צריכה כזאת היא גם שחקנית ראשית בשפע של בעיות בריאותיות, שהידועה מביניהן היא סוכרת. הסוכר הוא כמובן אויב ראשון במעלה של השיניים.
ועכשיו לעבודה:
* כלל גג הוא שמומלץ להתייחס אל ההשתוקקות לסוכר כאל התמכרות לכל דבר. לוקח בין שבוע לחודש להיפטר מהכמיהה הפשוטה לממתקים. זה תלוי בהרגלים, בסדר היום ובכוח הרצון. מניסיוני, רוב האנשים חשים דחף לא נשלט בשעות אחר הצהריים, יחד עם העייפות של אמצע היום, והדחף הזה מתגבר בחורף כאשר החשיכה יורדת מוקדם. ועוד דבר: ההשתוקקות אינה נעלמת לגמרי אבל העוצמות פוחתות.
* האסטרטגיה הכי טובה ומוכחת במלחמה בהשתוקקות לסוכר היא להיות שבעים. הרעיון פשוט: מי ששבע ממזונות טובים עמיד יותר בפני ממתקים. האסטרטגיה הזאת כוללת הקפדה על שלוש ארוחות ביום וחטיפים בריאים ביניהן.
* חשוב לבטל את הסטיגמה בקשר לפירות. רבים וטובים נוטים להגביל את אכילת הפירות בגלל שמועות על תכולת הסוכר. הסוכר שמכילים הפירות טוב בהרבה מכל סוגי הסוכר המלאכותיים (סוכרזית, אספרטיים וכו') והטבעיים (סירופ אגבה, סילאן וכו'). לקביעה הזאת יש רקע תיאורטי נרחב שגם הוא כבר נסקר פה, אבל העיקר הוא שלפירות יש יתרונות רבים (ויטמינים, מינרלים, סיבים) והם גם משביעים. בשלבים הראשונים של הגמילה מסוכר אכילת כמות גדולה של פירות היא שיטה יעילה.
* למי שלא מסוגל בלי קינוחים ועוגות, לפחות לא בשלבים הראשונים של הגמילה, מומלץ לחוקק חוקים: קינוח פעם ביום בשבוע הראשון, פעם ביומיים בשבוע השני, רק בשבת בשבוע השלישי.
* לא להיבהל - אחרי תקופת הגמילה, כשכבר לא חשים השתוקקות, אפשר לאכול מדי פעם. אלא שאז לא מרגישים צורך לאכול כל ממתק מקרי ולא בכמויות.
* הטיפ הזה לא פופולרי בכלל אבל יעיל: שום ממתקים בתוך הבית. למה? כי לא ישנים עם האויב.
* מומלץ לאתר את שעות ההשתוקקות ולפחות בשבועות הראשונים לעשות בהן משהו מענג אחר: לפגוש חבר טוב, לצאת לטיול רגלי, לקרוא ספר טוב, כל אחד וטעמיו. גם מי שנמצא בעבודה בשעות ההשתוקקות יכול לבחור, מניסיונו, ולנסות לשבץ בהן פעילות שהוא נהנה ממנה.
היתרון הבולט בשיטה הזאת, שיטת צום סוכר, שההרזיה היא רק בונוס, ואילו המטרה היא שינוי בריא בסגנון החיים, שינוי שיש לו משמעות גם ובעיקר לטווח הארוך.
לפניות ושאלות: www.racheltalshir.com
צ'יזבורגר בן ארבע
קרוב לחמישה מיליון בני אדם כבר צפו בסרטון הזה. למי שעוד לא הספיק, מדובר באשה שהחליטה לעקוב במשך ארבע שנים אחרי הצ'יזבורגר שקנתה ברשת מזון מהיר ידועה, חלק מארוחת ילדים שכוללת גם צ'יפס. לא כל כך חשוב מה מקור ההחלטה, אבל באופן כללי מדובר בסקרנות בנוגע לדרכי פעולתם של חומרי השימור. מה שכן משנה הוא התוצאה והיא מזעזעת. לא פחות. כל מלה נוספת מיותרת.
הוספת תגובה
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
