מיצים ירוקים למתחילים

אפשר לשתות אותם כמיץ או כשייק - לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. העיקר לשלב, ולא לשכוח רסק. וגם: שלושה שילובים מומלצים

לעתים קרובות - וכשהקיץ בשיאו, ביתר שאת - חוזרים ושואלים אותי מה עדיף, מיץ או שייק? ואני עונה: תלוי.

מיץ ושייק טובים במידה שווה, בתנאי שהם ירוקים. כאשר אני מהללת מיצים, אני לא מתכוונת למיץ תפוזים, גזר או תפוחים. אני מתכוונת למיץ ירוק, שהוא תמהיל מיצים  של עלים ירוקים טריים סחוטים וירקות, עם אפשרות לתוספת כמות קטנה של מיץ פירות.

כאשר אני מהללת שייקים, אני לא מתכוונת לשייק בננה-תות אלא לשייק ירוק מעלים ירוקים ופירות.

איור: עמוס בידרמן

הערה: מיץ הוא הנוזל שמתקבל לאחר סחיטה; שייק מתקבל מערבול. נשמע מובן מאליו? לא בדיוק, לא לכולם. המיץ צלול יחסית לשייק. כדי שמרכיבי השייק יהפכו למשקה, יש להוסיף להם בדרך כלל נוזל (חלב שקדים, מים, מעט מיץ).

מיצים ושייקים שהמרכיב המשמעותי בהם הוא פירות, אינם הערוץ הבריא ביותר. נכון, הם תורמים ערכים תזונתיים חשובים, אבל גם תכולה גבוהה של סוכר. פירות עדיף לאכול שלמים, מפני שבדרך הזאת כמות הסוכר משנית יחסית לנפח, לתחושת השובע ולאיכות הסיבים.

חושבים שאתם אוכלים בריא? כל מה שמסתתר באוכל שלנו>>>

מיצים ושייקים מתוקים כאלה טובים בעיקר כקינוחים נוזליים. הם טובים בהרבה מן הקינוחים הרגילים, אך הרבה פחות מן המיצים והשייקים הירוקים. המיצים והשייקים הירוקים מעניקים תוספת משמעותית של ערכים תזונתיים, ובהם הכלורופיל שמושג באמצעות שימוש נרחב בעלים ירוקים. מיצים ירוקים נזקקים לתוספת קטנה בלבד של פירות, אם הם כוללים מרכיבים מתונים ולא מרים כמו מלפפונים וגבעולי סלרי.

אלה, בניגוד לירוקים החריפים או המרים, מתאימים גם למתחילים, מפני שטעמם פחות מרוכז. תוספת ממתיקה מומלצת היא מיץ גזר שמעניק, לצד המתיקות, גם צבע וגם ויטמינים.

כאשר מכינים שייקים אפשר להיות קצת יותר נדיבים בפירות, מפני שהם נכנסים פנימה  עם הסיבים. למי שרוצה לגוון או למתן את המרירות הירוקה מבלי להוסיף יותר מדי פירות, מומלץ לנסות תוספת של חלב שקדים.

ובחזרה לשאלה מיץ או שייק? מיץ הוא בעצם שייק בלי סיבים. המשמעות של הסרת הסיבים היא הזדמנות להגדלה של ערכים תזונתיים. זה קורה מפני שהיכולת לשתות מיצים גדולה בהרבה מהיכולת לשתות שייקים. הסיבים מוסיפים נפח ולכן ממלאים במהירות. 

לשם המחשה: כדי להכין מנה גדולה של שייק יש צורך במלפפון אחד, תפוח אחד ושני חופנים של עלים ירוקים בתוספת מעט מים. בשביל אותה כמות של מיץ צריך שני מלפפונים גדולים, צרור וחצי של סלרי, צרור גדול של עלים ירוקים נוספים, שני חופני עשבים ושני תפוחים. ברור אם כן שהמיץ עשיר יותר בערכים תזונתיים.  

אלא שלסיבים יש תפקיד משמעותי בשמירה על הבריאות. לכן מומלץ מאוד לנסות לשלב בין מיצים לשייקים. מנקודת מבט זו ניתן להתייחס למיצים הירוקים כאל תמצית תזונתית יקרת ערך, שגם מעניקה אנרגיה. בין היתרונות של השייקים על פני המיצים: תרומתם של הסיבים לבריאות מערכת העיכול ויצירת תחושת שובע. 

לכן אם צריך לבחור בין מיץ ירוק לשייק ירוק, אני ממליצה לבחון את הנושא בכמה רמות, כולל התפריט הפרטי וסדר היום. ראשית, למי שצריך לשפר במהירות את מצבו הבריאותי, מומלץ להתחיל במיצים ירוקים. הם  קלים יותר לעיכול ומתונים יותר מבחינת טעם.

למי שמחפש דרך לשנות את התפריט מבלי להתאמץ יותר מדי, מומלץ לבחור בשייקים ירוקים. הם ממלאים, מגוונים וקלים להכנה. זאת הסיבה שהם הבחירה הנכונה גם למי שרוצים לרדת במשקל. מבחינה תקציבית, שייקים הם בחירה נכונה. לא רק מפני שהם צורכים פחות מרכיבים, אלא מפני שמערבלים ומעבדי מזון זולים בהרבה ממסחטות ומשמשים במטבח לעוד הרבה מטרות. הם גם קלים בהרבה לניקוי. בנוסף, ניתן להכין בהם מיצים אם מוכנים לסרבל את התהליך. בשלב הראשון מרסקים את כל המרכיבים ובשלב השני מסננים למיץ צלול. 

מאליה עולה השאלה כמה מיצים ושייקים ירוקים כדאי לשתות? המנה המומלצת המקובלת של שייקים ומיצים ירוקים היא 8‑15 כוסות בשבוע. כאשר שותים מעבר לכמות הזאת, כבר מדובר בשיטת תזונה כוללת שיש לה מתנגדים. בשיטת בוטנקו, למשל, השייקים הם נדבך עיקרי, לעתים בלעדי, בתפריט. הבעיה עם השיטה היא שהתפריט, שמבוסס רובו ככולו על שתייה, מנוגד לעיקרון החשוב שלפיו ללעיסה עצמה יש תפקיד מרכזי בעיכול המזון.

לפי הבנתי, בשיטות שבהן התפריט מבוסס על שייקים או מיצים יש סכנה אמיתית, שכן הגוף נדרש להתמודד בפרק זמן קצר עם שפע של סיבים וחומרי תזונה ­ וכל זאת בהפעלה מינימלית של הלסתות, כלומר בלי די מיצי עיכול שיעזרו לו לנצל את כל השפע הזה. זאת ועוד: בוטנקו מבססת את ההמלצה שלה בדבר שתיית תערובת עלים ופירות על מחקרים והתבוננות בשימפנזים, שאכן ניזונים בעיקר מהם. אלא שהשימפנזים מבלים שעות ארוכות בלעיסה.

בוטנקו עצמה מודעת לבעיה וממליצה, בנוסף על שתיית השייקים, על מכשיר להפעלת הלסתות, מעין חדר כושר בפה. זה אמור לגרום לקיבה להפריש מיצי עיכול וגם לחזק את שרירי הלסתות, שעלולים להתנוון אצל מי שמבסס תפריט על שייקים. הפתרון שלי הוא לאכול רסק, בצד שתיית מיצים ושייקים. אל הרסק הגעתי לפני שנים אחדות, לאחר כמה חודשים שבהם ניסיתי את השייקים של בוטנקו. ברסק, במרקם סלט  טאבולה, טמון היתרון המרכזי של שיטת בוטנקו: הירקות והפירות קצוצים דק ולכן מתעכלים בלי קושי, אבל אין בו החיסרון שבאי-הפעלת הלסתות.

השילוב של עלים ירוקים שונים עם פירות נותן טוויסט ארומטי לשגרת האכילה הבריאה, שלעתים נעשית חד-גונית. נוסף על כך, השיטה מתאימה לעצלנים שבינינו, וגם למי שכבר התעייף מתכנון ארוחות, מאידוי ירקות, מדגנים ומלעיסה. כל מה שנחוץ הם עלים ירוקים, קצת פירות ומעבד מזון חזק.    

הנה שלושה שילובים, אחדים מני רבים, של מיני רסק. צריך לזכור להפעיל את מעבד המזון בפולסים קצרים לסירוגין ולא ברציפות, כדי שיתקבל מרקם טאבולה ולא משחה כמו במזון תינוקות. הרעיונות הבאים פשוטים להכנה, אבל אחת ההנאות המרכזיות היא להמציא את המתכונים הפרטיים שמתאימים לחך, לכיס ולסגנון החיים. 

הולכים ומתקרבים אותם חודשיים בשנה, שבהם אוהבי האבוקדו מתהלכים חפויים, מפני שאי אפשר להשיג אותו. הנה רסק שלפני פרידה: צרור רוקט, חופן זעתר, נענע, ריחן ופטרוזיליה, פלפל אדום, אבוקדו, כף שמן זית, כף לימון. גיוונים: בצל או שום.

ראש חסה קטן, נקטרינה, חופן שקדים. גיוונים: מרווה או קינמון. 

מכל של נבטי חמניות, חופן פטרוזיליה, חופן כוסברה, 10 אגוזי מלך, תפוח קטן או אגס קטן. גיוון: שבבי קוקוס.

שימו לב, בכל העשבים משתמשים רק בעלים ולא בגבעולים. 

טורים קודמים: איך נהפכו העדשים השחורות לקוויאר של האוכל הבריאותי | ספר בישול שהוא חגיגה לטבעונאים | לא אוכלים פרות אבל אוכלים עופות | למה ויתרתי על "מאסטר שף"



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5