מיקי חיימוביץ' הודיעה כי תשיק את פרויקט "שני ללא בשר" שהיא מקדמת במסיבת עיתונאים ב-12 בנובמבר בתל אביב. לפני הכל ראוי להיאמר ובלי טיפת ציניות: הרבה אנשים חולמים לשנות את העולם ומדברים על זה בלי הפסקה. חיימוביץ' עושה. מטרתה היא להפחית את צריכת הבשר כדי לצמצם את הזיהום שנובע מייצור הבשר ואת הנזקים לבריאות שגורמת צריכתו.

לאחרונה, ערניים לאופנה ולתהפוכותיה, צצים ומתרבים ידוענים מכל התחומים, גם ישראלים, שמצהירים על נאמנותם, התלהבותם, הצטרפותם, הזדהותם עם המגמה הצמחונית ומטרותיה. השאלה מה גורם להם להצטמחן, אם זאת רוח הזמן או מהות, היא נושא של הרבה מאמרים, רכילויות וגם דיונים.

בשנים האחרונות נעשו כמה מאמצים, מצד ארגונים שונים, לקדם את "Meatless Monday" גם בישראל, אלא שחיימוביץ', לפחות לפי הפרסומים, מבטיחה פרישה ונוכחות מוגברות, כאלה שישנו את המציאות ואף ישפיעו על חיי התושבים.

חיימוביץ' היא פנים מוכרות למדי בחוגי הצמחונות. ההיסטוריה שלה כצמחונית התחילה להיחשף לציבור ב-2008, עם צאתו לאור של הספר "אוכל למחשבה" שבו קיבצה מתכונים של מסעדה לונדונית שתירגמה, בישלה וניסתה. במסע יחסי הציבור שליווה את הספר הוצגה חיימוביץ' כצמחונית מושבעת וגם סיפרה שבעלה וילדיה אוכלים ואוהבים בשר והיא, עם כל הקושי, מבשלת בשר לבני משפחתה.

"אוכל למחשבה", כמו המסעדה שמתכוניה מוצגים בו, הוא מסוג הספרים שמבהירים עד כמה צמחונים, בניגוד למה שנדמה לאוכלי בשר, אינם מקשה אחת. הספר גדוש, למשל, במתכונים רוויי מוצרים מן החי בכלל וחמאה ופרמזן בפרט. גם בלי להיכנס לרזולוציות גבוהות של תחום הצמחונות ברור שספר כזה מעלה את השאלה, למה בשר לא ומוצרי חלב כן? מה הקשר בין צמחונות לבין דאגה לחיות המשק? מיהו צמחוני? למי יש זכות להחליט מיהו צמחוני? למי יש זכות או חוצפה לדחוף את אפו לצלחתו של הזולת?

בקרוב, סביר להניח, תחשוף חיימוביץ' את רזי הרזים של משנתה הצמחונית ותידרש, בין השאר, לתשובות מפורטות בשאלות לא קלות בענייני זכויותיהם של בעלי חיים ושמירה על כדור הארץ.

דבר אחד ברור כבר עתה: כוחו של המיזם הישראלי שחיימוביץ' עומדת בראשו נובע לאו דווקא ממקוריותו או חלוציותו אלא מאישיותה, מהניסיון שלה בתחום המורכב של גיוס הקשב הציבורי ואהדתו. לכן ההנחה והתקוה הן שגם בתפקידה כאקטיביסטית צמחונית היא תצליח להיות אמינה ומשכנעת. כישרון טבעי שהיא בורכה בו בשפע.

מהו "שני צמחוני"? ב-13 במאי 2009 הכריזה עיריית גנט שבבלגיה על יום צמחוני שבועי בעיר - יום חמישי. בגנט דווח על היענות רבה ועל ערים נוספות ברחבי העולם שמתכננות להצטרף ליוזמה. בהמשך השיקו פול מקרטני ובנותיו קמפיין בינלאומי בכותרת "יום שני ללא בשר" והוא סוקר בהרחבה בעולם. החלק האמריקאי של הקמפיין מנוהל על ידי בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת ג'ון הופקינס ומתמקד בתרומת הצמחונות לבריאות הציבור - לעומת ההתמקדות בתועלת הסביבתית בגנט.

הרעיון אם כן מתבסס על שני עקרונות חשובים: האחד, הסביבתי, שלפיו צמצום בצריכת בשר הוא האפשרות הפשוטה ביותר לעצירת שינויי האקלים, באמצעות הפחתת גזי חממה. האחר, הבריאותי, מדגיש את התועלת הרפואית שבוויתור על הבשר. אלא שברור שבעניין הבריאות לא די לוותר על הבשר והחשש הגדול הוא שהציבור שיוותר על בשר עלול, בהעדר מודעות וחינוך, לעבור למאכלים עתירי סוכר, שמן צמחי ופחמימות מעובדות. המעבר הרצוי הוא כמובן למזונות טבעיים מהצומח. לכן, לפחות מבחינה זו, יום צמחוני אחד בשבוע הוא רק תחילתו של תהליך ארוך ומפרך.

האם יום אחד בשבוע מספיק? צמחונים טהרנים, קל וחומר טבעונים, וגם פעילים ירוקים מדגישים שיום אחד בשבוע הוא פשרה בין הרצוי לבין יכולתו של הציבור. הטהרנים שבין הטהרנים טוענים כי עצם הרעיון לרחם על בעלי החיים רק יום בשבוע הוא צביעות.
אבל יש להשלים עם כך שתמונת העולם הרבה יותר מורכבת מאשר שני מחנות שאחד מהם כולל טורפי בשר מושבעים ואילו השני עשוי מקשה אחידה של נזירים שאוכלים רק עלים. במציאות יש ציבור גדל והולך של אנשים שלא מוכנים לוותר על סטייקים אבל כן רוצים וכן יכולים להשתתף במאבק למען כדור הארץ, שכולל הקטנת הכמות של גזי חממה והפחתת הזיהום והפגיעה במשאבי קרקע ומים. בד בבד גוברות נוכחותו והשפעתו של הציבור שמוכן להצטרף ליוזמה הזאת לא בשל דאגה לכדור הארץ אלא בשל מודעות בריאותית.

לכן מבחינות רבות "שני צמחוני" הוא סוג של אילוף הציבור. העיקרון בסוג הזה של האילוף הוא להסתפק בצעדים קטנים, להתחיל ביום אחד וכך להתאים את המשימה לכוחותיו של הציבור ולמגבלותיו. בטווח הארוך, זאת השאיפה, הציבור יראה כי טוב ובהדרגה יוותר על עוד ועוד ימי בשר, עד שמוצרים מן החי בכלל ובשר בפרט ייהפכו למשהו שאוכלים, אם בכלל, רק בהזדמנויות חגיגיות.

האם המעבר קשה? ההיגיון מאחורי מעבר הדרגתי לתזונה נטולת בשר הוא לערער את התפישה הרווחת, שלפיה תפריט נטול בשר גוזר צמצום, ולחשוף את הציבור לכך שוויתור על מוצרים מן החי משמעו גילוי עולמות קולינריים עשירים ומגוונים בהרבה משהכרנו בעבר.

עיון מעמיק בתפריט המערבי הרגיל מגלה שהוא מורכב מפריטים מעטים (בשר, ביצים, קמח לבן, סוכר, חלב) בצורות הכנה והגשה שונות. לכן, הצלחתן או כישלונן בטווח הארוך של יוזמות מסוג "שני צמחוני" תלויים ביכולת לחשוף את הציבור למגוון העצום של מזונות מן הצומח (פירות, ירקות, קטניות, דגנים, אגוזים, קטניות, זרעים וגרעינים), שרובנו מתעלמים מהם, ובתוך כך, כמובן, גם לשפע צורות ההכנה וההגשה.

למה דווקא שני ללא בשר? הקמפיין נקרא כך מפני שבמדינות רבות נהוג סוף שבוע ארוך של שבת וראשון; הוגי הפרויקט סברו שמתבקש להחיל את היוזמה בתחילת כל שבוע, כאשר רבים מרגישים שהפריזו בזלילה בסוף השבוע ולכן מוכנים יותר לקיצוץ שמשמעו מתפריט בריא ומאוזן. לפי ההיגיון הזה בישראל כדאי היה לקדם דווקא "ראשון צמחון".
ועוד דבר: למרות החריזה המוצלחת ממעטים, אם בכלל, להשתמש ב"שני צמחוני" ומעדיפים עליו את "שני ללא בשר", שהוא גרסה מכובסת וקלה יותר לעיכול של אותו רעיון.