10:49
אלרגיות למזון, רגישויות למזון וגם אי סבילות למזון, כל אלה נושאים שנמצאים במוקד העניין לא רק של מדענים, מומחים, רופאים ומרפאים אלא של הציבור כולו. מדי חודש מתפרסמים מחקרים שונים שמנסים להעריך את היקף התופעות ואת הקשר שלהן לתופעות אחרות. קריאה של המאמרים והמחקרים עלולה לתסכל מפני שלעתים קרובות היא מזכירה כמה קשה להפריד בין הבעיות והסיבות, לבודד בין הרעות החולות ולאתר את האחת והיחידה שלעומתה אפשר להניף אצבע מאשימה ולצאת למלחמת חורמה בה. הנה, במרב הצניעות והזהירות ומבלי להיכנס לעובי הקורה של מונחים מקצועיים שעלולים לבלבל, כמה הערות והארות:
1. ביולי האחרון התפרסם כי אחד מכל 30 מתבגרים בישראל סובל מאלרגיה למזון. המחקר החדש גילה כי אלרגיה למזון מגדילה פי 2.5 את הסיכון להתפתחות סימפטומים של אסתמה ואף הצביע על כך ששיעורי האלרגיה כאן גבוהים גם יחסית למערב. המחקר העלה כי למעלה ממחצית המתבגרים שנמצאו אלרגיים למזון הם אלרגיים לחלב. ניתוח סטטיסטי של הממצאים העלה עוד כי מתבגרים ערבים היו בסיכון גבוה פי 3.5 לפתח אלרגיה לביצים לעומת מתבגרים יהודים.בלי להיכנס לדקויות נוספות, עולה מאליה השאלה איך ייתכן שהן חלב והן ביצים נחשבים בעיני רופאי ילדים ואחיות טיפת חלב, וממילא גם הורים, לאבני הראשה של תפריט שפוי, שממש אי אפשר בלעדיהם. זאת ועוד: ילדים ומתבגרים שמסרבים לאכול אותם דרך קבע מועדים לשלל סנקציות או פרסים, תלוי בגישה החינוכית. לכן מוצרי חלב, כמו מאכלי ביצים, מוגשים בשלל צורות הכנה לאורך כל שעות היממה.
איור: עמוס בידרמן.
2. אי אפשר לדון בישראל בבעייתיות של צריכת מאכלים מסוימים מבלי שתעלה פרשת חן אפרת, שביולי 2011, בגיל 26, מתה אחרי שאכלה אגוזים. אפרת, שסבלה מאלרגיה לאגוזים, הזמינה קינוח במסעדה בתל אביב, לאחר שבעלי המקום הבטיחו לה שהשוקולד במנה אינו מכיל אגוזים. בתוך שעות ספורות היא פיתחה תגובה אלרגית קשה ואושפזה בטיפול נמרץ באיכילוב. מצבה הידרדר עד שנפטרה.
הפרשה העצובה הזאת תרמה מאוד להעלאת הבעייתיות של צריכת מאכלים מסוימים בכלל והאלרגיות בפרט למודעות הציבורית. בנוסף הדגישה הפרשה את הקשר הבעייתי בין מאכלים תעשייתיים לבין אלרגיות, אי סבילות ורגישות. קשר שנובע מעצם העובדה שקשה מאוד לדעת מה מכילים המוצרים האלה ואיך הם משפיעים על הבריאות. זה נכון גם לגבי מאכלים ארוזים וגם לגבי כאלה שמוגשים במסעדות.
מאליה עולה הטענה, שמוצרים ארוזים כן מפרטים רכיבים ולעתים קרובות מזהירים מפורשות מפני מרכיבים שעלולים להיות בעייתים. אבל הם גם מכילים שפע של רכיבים ששמותיהם כלל לא נהירים לאדם הסביר. מה עוד שלעתים, בנקודות מכירה שונות, נמכרים מוצרים שנארזו במקום או על ידי ספקי משנה והללו לא תמיד מצרפים מפרט רכיבים. במלים פשוטות: למי שרוצה להימנע ממאכלים בעייתיים מומלץ להתמקד במזונות עצמם ולא בעיבודים שונים שנרקחו מהם ולהסתפק במקור. כך, למשל, מי שמשתוקק לגלידת תות, טוב יעשה אם יכין אותה בעצמו ולא יתפתה לקנות אותה באריזה בגלידריה אופנתית שאמנם מתנאה בתואר טבעית אך מספקת אריזות נטולות מפרט רכיבים.
3. ראוי לציין כי בחלק ממדינות המערב מדווחת בשנים האחרונות עלייה בשכיחות הבעיות (אלרגיה, אי סבילות, רגישות) בחשיפה למזונות שונים. בישראל, למשל, ההערכה היא שכ 5% מהאוכלוסייה, בעיקר ילדים, סובלים מאלרגיה (לא אי סבילות ולא רגישות) לסוג כלשהו של מזון.
יש כמובן תיאוריות רבות על גורמי העלייה. יש מי שמפנים אצבע מאשימה דווקא אל מגמת ההימנעות ממזונות מסוימים וטוענים כי השכיחות הגבוהה במיוחד של אלרגיה לחלב כ 1.9% באוכלוסייה הכללית) מקורה בעובדה שילדים רבים מתנזרים ממנו מחשש לשיעול ולהתקפי אסתמה, וכך אינם מתרגלים למוצרי חלב. הסבר הפוך גורס שהתפריט העמוס כל כך במוצרי חלב, אחראי לעובדה שמתרבים האנשים שניזוקים מאכילתם.
ויש גם מי שמדגישים דווקא את השפעתם של גורמים לכאורה עקיפים (חומרי הדברה, קרינה, לחץ נפשי). ההסבר האחרון גורם לרבים וטובים לעמוד על הרגליים האחוריות ולשאוג, מה עניין שמיטה להר סיני? ועדיין יש טעם להעיר שלעתים המציאות הרבה יותר מורכבת מן התיאוריות שמנסות להסביר אותה ולכן בניסיון להבין תופעות כדאי להיעזר ביותר מהסבר אחד. ויש, כמובן, גם מי שטוענים שחלק מן העלייה בשכיחות אפשר לייחס למודעת הגוברת.
4. העובדה שחלק מהבעיות שכיחות יותר בקרב ילדים נתונה אף היא לפרשנויות שונות ומעניינות. אחת מהן גורסת כי מעצם היותם רגישים יותר הם מייצגים נכוחה ובאופן קיצוני את מה שחווים למעשה כולנו, אלא שלכאורה המבוגרים פחות מושפעים. לכאורה, מפני שייתכן, זאת אחת ההשערות, שמי שלא מושפע ממשיך להפריז בצריכת רכיבים שמזיקים לו, אבל משלם מחיר בריאותי כבד בטווח הארוך.
5. כדאי לשים לב גם לשוק שהולך ומתפתח סביב הבעיות שכרוכות בחשיפה ומציע למי שסובל מהן שפע של דרכי ריפוי. אחד הביטויים הפחות משמחים של השוק הזה הוא שפע של מאכלים מעובדים שמנסים לחקות את המאכל שממנו צריך להתנזר. רוב התחליפים המעובדים יקרים מאוד וחלקם לא בריאים בעליל. כמעט כולם מזכירים את המשיכה הכל כך אנושית לטעום דווקא ממה שאסור ולהתגעגע כל כך אל מה שמזיק.
קרקרים מקמח כוסמת
מתכון מצוין שיצרה דפנה גולן לטובת כול הרגישים והאלרגיים. טעים גם למי שכלל לא רגישים
צריך: רבע קילו קמח כוסמת (עדיף להשרות במים לכמה שעות ¬ מכסים במים, מערבבים, מתקבלת עיסה נוזלית שאחרי ההשריה הופכת צמיגית)
שלוש כפות טחינה גולמית
שתי כפות שמן (אבוקדו או קנולה)
להוסיף לפי הטעם: קצת מלח, שומשום מלא, קצח, ואם רוצים גם גרעיני חמנית וגרעיני דלעת (אפשר להוסיף אותם לתוך הקמח בהשרייה)
הכנה: העיסה שמתקבלת צריכה להיות נוזלית-צמיגה כך שאפשר למרוח אותה על דף אפייה. אפשר גם למלא בתבנית סיליקון עם שקעים קטנים מאוד. אופים כ 15 20 דקות בתנור חם (180 מעלות) או עד שמזהיב. אם מכינים על דף אפייה צריך, אחרי עשר דקות, להוציא ולסמן את ריבועי הקרקרים, ואז להחזיר לתנור
הוספת תגובה
-
- 4minus
- 14plus
-
- 0minus
- 5plus
-
- 0minus
- 0plus
-
- 2minus
- 2plus
-
- 2minus
- 7plus
-
- 0minus
- 0plus
-
- 6minus
- 7plus
-
- 1minus
- 2plus
-
- 1minus
- 0plus
- 7minus
- 19plus
-
- 0minus
- 5plus
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
