18:13
השאלה מיהו בעצם צמחוני מעסיקה הרבה דיונים, ויכוחים, מאמרים וגם שיחות ברזייה. מצדדי ההגדרה הרווחת סבורים כי צמחוני הוא מי שמתנזר מבשר, רצוי גם מדגים. לפי השקפתם, הרבה יותר אתי, רחמני, אקולוגי וגם בריאותי לאכול ביצים ולא עופות, מוצרי חלב ולא סטייק, חביתה בשמנת ולא דגים. התפישה הזאת מבוססת בעיקרה על ערכים שלפיהם בעלי החיים המיועדים לשחיטה חווים התעללות, ואחריה המתה, בעוד אלה שמספקים ביצים וחלב רועים בנחת, מנקרים בכיף ובכלל מעבירים את החיים בסבבה.
זאת ועוד: לפי התפישה הזאת, גם מבחינה בריאותית בשר הוא מוצר שאת צריכתו רצוי להגביל ואילו מוצרי חלב וביצים אפשר לצרוך בלי הפסקה, במרקמים שונים, באינספור טעמים, וגם להלעיט בהם ילדים ותינוקות.
אלא שהתפישה הזאת התערערה וטולטלה בעשורים האחרונים, ובהדרגה מתרבים הקולות, המגובים בעדויות, שלפיהם תעשיית החלב והביצים לא פחות אכזרית מתעשיית הבשר. התרבו גם החוקרים, לא כולם שרלטנים, שסבורים כי התפריט המערבי מפריז בצריכת מוצרי חלב וביצים וכי הללו גורמים נזק בריאותי.
איור: עמוס בידרמן.
מסעדת "ונילה בלק" בלונדון עשויה להמחיש היטב את הגרסה הראשונה לצמחונות. זוהי מסעדה צמחונית שנוסדה ב 2004 ביורק ונדדה ללונדון ב 2008, ומיצבה את עצמה כחדשנית ומתוחכמת. היא מציעה מנות יצירתיות גדושות בביצים וגבינות: חביצה מביצי ברווז; פנקוטה חמה של אגוזי מלך עם כופתאות עשויות מגבינת סטילטון כחולה; גלידת גבינת ברי עם קרמבל של סמבוק שחור ואגוזי לוז; ביצי ברווז בבישול ארוך עם גבינת קממבר מעושנת; מילפיי של גבינת עיזים וכרובית; מקרון גבינת עזים וליקריץ; עוגת גבינה וחמאת בוטנים. מעט מאוד ירקות ופירות יש ב"ונילה בלק" וגם הקטניות והדגנים המלאים מוצעים, אם בכלל, במשורה.
מה לעזאזל כל כך צמחוני בביצים ובמוצרי חלב? כלום. לכן התפריט של "ונילה בלק" מעורר ביתר שאת את השאלה אם די בקציפות אווריריות - שהמסעדה משופעת בהן, ובהמלצות מטובי המדריכים - היא מתהדרת בהרבה כאלה, כדי לשכנע שהמסעדה הזאת ודומותיה טובות לזכויות בעלי החיים או לבריאות האדם.
לא צריך לנסוע עד לונדון כדי לחוות את הסוג הזה של צמחונות. גם במסעדות צמחוניות בארץ וגם בבתיהם של צמחונים מן השורה מתעורר לא אחת הרושם כי תבשילים מוקרמים בגבינה ויצירות שמלהטטות בביצים הן עיקר הבסיס הצמחוני של התפריט.
"ונילה בלק" ודומותיה ממחישות היטב עד כמה מנותקת ואפילו בלתי אחראית יכולה להיות התפישה שמגדירה כצמחוני כל מי שמתנזר מבשר, ומתירה זלילה מסביב לשעון של מאכלי ביצים ומוצרי חלב. קשה להבין איך מי שמתנזרים מבשר בגלל הזדהות עם סבלם של בעלי החיים, מצליחים להישאר שווי נפש מול הזוועות המתועדות במשקי החלב והביצים.
בחינה מחודשת ומחודדת של הגדרת הצמחונות, תוך הבאה בחשבון של המציאות העכשווית במשקי החלב והביצים, ובחינת הקשר המוכח בין צריכת מוצרים מן החי לבין נזקים בריאותיים, מעלה את הצורך הדחוף לעדכן את הגדרת הצמחונות ולהתאים אותה לרוח הזמן ולשינויים.
לכן, מה שעשוי להועיל גם לשלום כדור הארץ, גם לבריאות בני האדם וגם לזכויות בעלי החיים, הוא שינוי גורף בהגדרה הישנה והשגורה לצמחונות והחלפת המדד האיכותי בכמותי. לפי הרעיון הזה, מה שמשנה הוא לא מה אוכלים אלא כמה אוכלים. לפי המדד הכמותי שאני מציעה, מי שלפחות 85% מהתפריט שלהם מבוסס על הצומח, הם צמחוניים. מה שהם אוכלים ב 15% הנותרים הוא עניינם הפרטי. מי שרוצה יאכל ג'אנק פוד, מי שמעדיף יאכל דגים או עוף או סטייק. גם ביצים, גם מוצרי חלב.
כי בעיני בכלל לא משנה - לא מבחינה בריאותית, לא מבחינה אקולוגית ולא מבחינת זכויות בעלי החיים - מה אוכלים כל זמן שלפחות 85% מהתפריט מבוססים על פירות וירקות. לכן מסעדות בארץ ובעולם, עממיות או מכוכבות, שאינן מבוססות על פירות וירקות אלא על מאכלים מתוחכמים או מוקרמים במוצרי חלב וביצים, הן לגבי לא יותר כשרות או מומלצות או בריאות מאשר מסעדות דגים או סטייקיות. כל זה נכון גם, לפחות מהבחינה הבריאותית - וכאן אני ממש מסתכנת - למסעדות טבעוניות שמסורות בכל לבן לזכויות בעלי החיים אבל מפחיתות מחשיבות בריאות האדם ולכן מטגנות וממתיקות את מאכליהן אפילו יותר ממסעדות רגילות.
לכן, בחירה ב 85% מן הצומח היא התחייבות ממשית גם לזכויות בעלי החיים, גם לשלום כדור הארץ וגם לבריאות הפרטית. נכון ש 100% מן הצומח זה עוד יותר טוב, אבל זוהי גזירה שרוב הציבור אינו יכול לעמוד בה.
בשבילי, בגלל הבריאות ובגלל בעלי החיים, גם בגלל הדאגה לשלום כדור הארץ, מי שאוכל פעם בשבוע דג, או אפילו סטייק, הוא הרבה יותר צמחוני ממי שאוכל בלי הפסקה ביצים ומוצרי חלב.
עוגת דלורית בריאותית
המתכון הוא של נעמי סער-חכם, והיא מציינת כי העוגה אינה יצירה מקורית שלה אלא גרסה יותר בריאותית של מתכון שיצרה הילה קריב. מעניין להשוות את העוגה הזאת עם המתכון המקורי ולהיווכח כמה פשוט וקל להפוך עוגה מטעימה לקצת יותר בריאה וטעימה. העיסה מספיקה לשתי תבניות בינוניות וגם ילדים אוהבים אותה.
צריך: תוכן של דלורית בינונית אחת, אפויה בחום 180 מעלות בתנור, עד שהקליפה משחימה. מומלץ להניח גם כלי עם מעט מים כדי שהיא לא תתייבש מדי. מניחים לדלורית האפויה להתקרר מחוץ לתנור, חוצים אותה, מנקים את הגרעינים ובעזרת כף מפרידים את התוכן מהקליפה.
כוס גרעיני דלעת
שלוש כוסות קמח מלא וחצי כוס קמח חומוס
שתי כוסות סוכר חום
כוס שמן קנולה
ארבע ביצים
כוס יוגורט לבן
שקית אבקת אפייה
כפית סודה לשתייה
כפית וחצי קינמון
כפית וחצי מלח
הכנה: לתנור שעדיין חם מאפיית הדלורית מכניסים כוס גרעיני דלעת לרבע שעה כדי לקלות אותם קצת. אחר כך טוחנים את רובם לפירורים ומשאירים שתי כפות גדושות בצד כדי שיהיה אפשר לקשט מלמעלה. אם העוגה מיועדת לילדים קטנים טוחנים את כל הגרעינים.
ערבוב יבש: מערבבים את כל הקמח (כדאי לנפות ולאוורר דרך מסננת) עם אבקת האפייה, סודה לשתייה, קינמון ומלח, יחד עם פירורי גרעיני הדלעת הקלויים.
ערבוב רטוב: מערבבים טוב את השמן עם הסוכר עד שנוצרת תערובת נקייה והסוכר נמס בתוכה. מוסיפים את מחית הדלעת המצוננת (בערך שתי כוסות) ואת ארבע הביצים, אחת אחת, ובין לבין מערבבים טוב, עד שהתערובת חלקה לגמרי.
עכשיו מרכיבים את הכל: מכניסים לתערובת הרטובה חצי מהתערובת היבשה ומערבבים, ואז חצי יוגורט, ושוב חצי מהיבשה ולסיום חצי יוגורט, וממשיכים לערבב עד שהתערובת חלקה לגמרי. משמנים שתי תבניות ומחלקים את התערובת ביניהן. העוגה בהחלט תופחת ולכן צריך לשמור לה מספיק מקום לעלות. מכניסים לתנור ב 160 מעלות בערך למשך שעה או עד שקיסם הבדיקה יוצא יבש. מגישים את העוגה מקוררת ולא חמה, כדי להרגיש את טעמה המתוק.
הוספת תגובה
- 0minus
- 0plus
- 0minus
- 11plus
-
- 1minus
- 0plus
-
- 0minus
- 0plus
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
