אחרי בקשות חוזרות ונשנות של קוראים אני משחזרת כאן את עיקרי הרעיון של הכנת רסק ירוק ואכילתו. בשנים האחרונות שבתי והמלצתי בחום, בכל הזדמנות, על אכילת רסק ירוק. בשלב מסוים נתבקשתי על ידי העורכים, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, לחדול. זה לא היה קל, אבל הבטחתי וקיימתי. לפי הפניות התכופות מקוראים שמבקשים תזכורת - כנראה גם לעמידה בהבטחה דרוש תאריך תפוגה.

אל נוסחת הרסק הגעתי לפני שנים אחדות, לאחר כמה חודשים שבהם ניסיתי את השייקים של ויקטוריה בוטנקו. התרשמתי מאוד משיטת בוטנקו, אבל רק חלקית. לכן התחלתי לחפש נוסחה שתשמר את היתרונות ותבטל את החסרונות. הרסק הירוק, במרקם סלט טאבולה, משמר את היתרון המרכזי של שיטת בוטנקו: הירקות והפירות קצוצים דק ולכן גם מתעכלים בלי קושי וגם מאפשרים אכילה של כמות ענקית של עלים. כמות כזאת של עלים שמתעכלת בקלות משפרת במהירות את מצבה של מערכת העיכול ומסייעת בכל בעיה רפואית. בנוסף לכך, אין ברסק החיסרון העיקרי של השייקים: אי-הפעלת הלסתות.

העיקרון המרכזי בהכנת הרסק הוא לערבל בפולסים קצרים 60% עלים ירוקים, 30% פירות, 10% אגוזים. מתקבל סלט קצוץ דק, מנה טבעית מעולה.

כדי לפשט את הרעיון אפשר לתאר את הרסק כסלט משוכלל. רסק הוא בעצם דרך עוד יותר טובה לצרוך הרבה ירקות. מפני שירקות, בכל שיטת תזונה טובה, הם המצע, הבסיס והמרכז של כל ארוחה. כדאי לא רק לאכול הרבה סלטים אלא לגוון ולהמציא עוד ועוד גרסאות שהופכות את הסלט ממטלה משעממת לחוויה יצירתית. היתרון העצום של הרסקים על פני הסלטים הוא שבזכות צורת החיתוך (הסבר בהמשך) צפיפות המזון גדולה בהרבה ולכן בפחות נפח ובפחות לעיסות משיגים הרבה יותר מזון מיטבי.

השילוב של עלים ירוקים שונים עם פירות נותן טוויסט ארומטי לשגרת האכילה הבריאה, שלעתים נעשית חד-גונית. נוסף על כך, השיטה מתאימה לעצלנים שבינינו, וגם למי שכבר התעייף מתכנון ארוחות, מאידוי ירקות, מדגנים ומלעיסה. כל מה שנחוץ הם עלים ירוקים, קצת פירות ומעבד מזון חזק.

הנה כמה שילובים, אחדים מני רבים, של מיני רסק. צריך לזכור להפעיל את מעבד המזון בפולסים קצרים לסירוגין ולא ברציפות, כדי שיתקבל מרקם טאבולה ולא משחה כמו במזון תינוקות. הרעיונות הבאים פשוטים להכנה, אבל אחת ההנאות המרכזיות היא להמציא את המתכונים הפרטיים שמתאימים לחיך, לכיס ולסגנון החיים.

רסק מרענן

פטרוזיליה היא עשב שלעיסתו ובליעתו מחוללות פלאים גם בחלל הפה וגם במערכת העיכול. שום משחת שיניים, שום נוזל שטיפה לא יכולים לעשות מה שעושה אכילת צרור פטרוזיליה ביום. הנה מתכון פשוט לארוחת בוקר שמבטיחה פה רענן:

צריך: כוס גדושה ודחוסה של עלי פטרוזיליה, כוס קוביות מנגו או אפרסמון (לפי העונה), כף שבבי קוקוס.

הכנה: מכניסים את הפטרוזיליה והמנגו למעבד מזון ומפעילים עד שנוצר סלט פטרוזיליה קצוץ דק ברוטב מנגו. מגישים בקערית ומפזרים למעלה קוקוס. גם טעים וגם יעיל.

רסק ולדורף

רסק בטעם נוסטלגי שכולו מחווה לסלט שהיה הבון טון של המאה הקודמת ומעריציו נהגו לספר שהומצא במלון יוקרתי שנתן לו את שמו.

צריך: 10 מקלות סלרי, 5 עלי חסה, 10 אגוזי מלך, תפוח מתוק חתוך לרבעים ומגולען קטן. גיוון: שבבי קוקוס.

הכנה: מכניסים את כל הרכיבים למעבד מזון ומפעילים בפולסים קצרים עד שמתקבל מרקם גרגרי של טאבולה.

רסק בניחוח אקזוטי

רסק ייעודי לחובבי כוסברה וגויאבה (או בננה). אין רבים שאוהבים גם גויאבה וגם כוסברה והרסק הזה מוקדש למתי המעטים שאני ביניהם. כשאין גויאבה – מחליפים בבננה.

צריך: צרור כוסברה (רק העלים), חמישה עלי חסה, פרוסת ג'ינג'ר, שלושה אגוזי ברזיל, גויאבה בשלה חתוכה לרבעים. גיוון: אגוז מוסקט מגורר.

הכנה: מכניסים את כל הרכיבים למעבד מזון ומפעילים בפולסים קצרים עד שמתקבל מרקם גרגרי של טאבולה. הבננה מטבעה קצת מרככת את המרקם הגרגרי.

רסק מלוח

ברסק הזה האבוקדו הוא גם האגוז וגם הפרי. הרסק המלוח מתאים למי שרוצים להתנסות ברסק אבל נרתעים משילובים מתוקים. טעמו וגם מרקמו דומים מאוד לגרסאות שונות של גואקמולי.

צריך: חופן רוקט, חופן עלי זעתר, חופן נענע, חופן ריחן, חצי פלפל אדום, חצי אבוקדו, מיץ מחצי לימון, מלח לפי הטעם. גיוונים: פרוסת בצל, פרוסת שום, פרוסת פלפל אדום חריף.

הכנה: מכניסים את כל הרכיבים למעבד מזון ומפעילים בפולסים קצרים עד שמתקבל מרקם גרגרי של טאבולה.

רסק בסיסי

זה המתכון שעליו אני ממליצה למתחילים. הוא מתון מאוד בטעמיו ומטרתו העיקרית היא להסיר את החששות ולשכנע שהרסק, למרות הדעות הקדומות, טעים ונעים.

צריך: 10 עלי חסה גדולים, אגס מתוק חתוך לרבעים ומגולען, חופן שקדים ששרו במים שמונה שעות וסוננו. גיוונים: גינג'ר או קינמון.

הכנה: מכניסים את כל הרכיבים למעבד מזון ומפעילים בפולסים קצרים עד שמתקבל מרקם גרגרי של טאבולה.

רסק מרוותי

רסק למיעוט שאינו פוחד מטעמה המודגש של המרווה ואף נשבע שהיא נוסכת שלווה ורגיעה.

צריך: צרור מרווה (רק העלים), חמישה עלי חסה, חופן קטן קשיו, בננה בשלה.

הכנה: מכניסים את כל הרכיבים למעבד מזון ומפעילים בפולסים קצרים עד שמתקבל מרקם גרגרי של טאבולה. כאמור, הבננה מטבעה קצת מרככת את המרקם הגרגרי.

את העלים שבכל מתכון ניתן ורצוי להחליף בעלים אחרים מסוגים שונים, לפי המצאי והטעם. עכשיו, אחרי הגשמים, מומלץ גם ללקט אותם בחוץ. נשמע מסובך ורחוק? אפילו החורשה שמחברת בין רחוב רידינג ברמת אביב לבין המרכז המסחרי של רחוב ברודצקי באותה שכונה תל-אביבית נראית בימים אלה כמו קערת סלט ענקית ועולה על גדותיה מרוב עלים רעננים וטעימים: שום משולש, תודרה סייגית (וסאבי טרי), מרוות הגינות, אמוך קוצני, ילקוט הרועים, צנון מצוי, עולש מצוי, כף אווז ועוד ועוד. פורום תושבים למען טבע עירוני מארגן שם ובעוד גינות עירוניות סיורי ליקוט. לפרטים: forum.teva@gmail.com, טל’ 050-6363878.

ועוד משהו קטן: חמש שנים אני אוכלת רסק והוא, בכל יום, משכנע אותי שלעתים קרובות הדברים הטובים באמת, אלה שמחוללים שינוי, נמצאים מתחת לאף, בהישג יד, בתוך הבית שלי.