מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

ביקורת || "אואזיס": רימה אולברה עושה מהפכה

כאשר מישהי שפשוט נועדה להיות שפית פותחת מקום, לא צריך מוסיקה או אורות מהבהבים. ב"אואזיס" בת"א המנות הן הבידור, הפסקול והעיצוב

יש אנשים שהשאלה "מה היית עושה אילו לא היית עושה את מה שאתה עושה עכשיו?" לא מובנת להם. מה שהם עושים, זה לא העיסוק שלהם: זה מה שהם. זה לא שהיום הם מדביקים טפטים ומחר צורבים פרגיות. טפטים זה החיים שלהם. הם יכולים לדבר שעות על טפטים. מכונת הדבקה חדשה גורמת להם ריגוש.

דגם חדש מופיע אצלם בחלומות. לא כטפט: כגיבור. אנשים שלא זכו למתת הזאת, של מציאת ייעודם, נוטים לכנות אנשים כאלה "אובססיביים". זו טעות. אובססיביות היא סימן לחסר, דבקות בייעוד היא סימן לחסד. ההבדל הזה בולט במיוחד לא בטפטים, אלא דווקא - תפנית מפתיעה - באוכל. שפים אובססיביים מחפשים באובססיביות אחר המנה המושלמת, שפים שבישול הוא ייעודם חולקים בצלחות את האושר.

רימה אולברה, השפית של מסעדת "אואזיס" החדשה, היא אדם שהשאלה מה היית עושה אם לא היית שפית היא, אני מנחש, הדרך היחידה לסחוט ממנה רגע של דומייה. היא לא תבין מה אתה רוצה מהחיים שלה. והדבר הזה בולט במסעדה המצוינת הזאת מהרגע הראשון. כי "אואזיס", תחזיקו חזק, היא מסעדה שמציגה קונצפט מהפכני, קונצפט שהוא על גבול האנרכיה. זו מסעדה - קחו אוויר - שסובבת סביב אוכל.

סליחה? איך זה קשור? מה למסעדות ולאוכל? מסעדה, כמו ששבו ושיננו לנו לאחרונה, זה חלל אפל שבו מנגנים מוסיקה רועשת, מדברים בשפה מתיילדת, כותבים עם טעויות, ומגישים מנות מגוחכות מחומרי גלם מופרכים. אז מה בדיוק עושה כאן אוכל? אלא ש"אואזיס" היא רימה אולברה, ואם אצל אולברה האוכל הוא תמצית החיים, כך גם במסעדה.

"אואזיס". ההבדל בין טעמים חדים לטעמים אלימים
"אואזיס". ההבדל בין טעמים חדים לטעמים אלימים . צילום: תומר אפלבאום

עוד בנושא: השפית הסודית של אניני הטעם מגיעה לתל אביב | מתכון לסלמון של ריבה אולברה

והאוכל כאן הוא לא רק מה שמוגש בצלחות: הוא התוכנית האמנותית, הרקע המוסיקלי, העיצוב הארכיטקטוני, הבידור וסדר היום. ובמובן הזה, זו מסעדה מהפכנית. שכן, כמעט כל המסעדות החדשות שלנו, גם המוצלחות, הן מקומות שמגישים אוכל, לא מקומות שמאמינים באוכל כחוויה טוטאלית.

אולברה - אולי פשוט כי היא יודעת לבשל - מאמינה. והיא מפיצה את הבשורה בזכות עוד תכונה מרשימה של האוכל שלה: הקומוניקטיביות. אולברה עבדה בשנים האחרונות במסגרות קטנות, שבהן תגובת הלקוחות מיידית. התוצאה היא אוכל שבקלישאה מתחום אחר ניתן אולי לכנות "רב מכר שזכה בשבחי המבקרים". כלומר, אוכל מקורי ומרתק שהוא, בעת ובעונה אחת, אוכל שפשוט כיף לאכול.

הקומוניקטיביות של האוכל, והאופן המדויק שבו הוא משקף את יוצרתו, אחראים לעוד מאפיין בולט. האוכל ב"אואזיס" הוא לא הרצאה סדורה. הוא יותר אוסף אנקדוטות, מעין שיחה שמתפזרת לכל מיני כיוונים. רוב השפים הטובים שלנו מייצרים מטבח סדור (טעמים ים תיכוניים, חומרי גלם מקומיים ושאר עקרונות שבלעדיהם לעולם נישאר פרזיטים). המטבח של אולברה, יותר משהוא הרצאה, הוא ספר זיכרונות. הייתי פה, אכלתי שם, אהבתי את זה.

זה לא מטבח חסר לכידות - לכך אחראית המקצועיות של אולברה, שמבטיחה שהוא לא יגלוש לאקלקטיות - אבל זה מטבח שמחבר אוסף לא מובן מאליו של טעמים. ובמובן הזה, שוב אם נשווה לתחום יצירה אחר, "אואזיס", כתרומה לתרבות הקולינארית שלנו, היא לא רומן מקורי אלא תרגום של סנסציה עדכנית מספרות העולם. יש בו טעמים מיפאן ומסיציליה, מסנטה פה ומווייטנאם, מקטלוניה וממקסיקו. והתוצאה היא תפריט שאתה רוצה לטייל בכולו.

ולמרות זאת, בחרנו להתחיל דווקא במנה הכי מקומית שבתפריט: קרפצ'ו פלמידה אדומה עם לימון, צלפים, בצלי אשקלון (שאלוטס), עשבי תיבול וחביתה זעירה מביצת שליו. צריך לטעום את המנה הזאת כדי להבין אחת ולתמיד את ההבדל בין טעמים חדים לטעמים אלימים. הכל מדויק, הרמוני ומכוון למטרה אחת: להעצים את הדג. ולהעצים כל אלמנט שבו: הלימון את טעמיו, ביצת העין את צבעיו, הצלפים את מרקמו. זו לא מנה: זו סדנת העצמה.

המנה הבאה היתה היחידה שלא התלהבתי ממנה: חתיכת נקניקיית סקלופס (ורק מכך שמשתמשים כאן בשם הנכון, סקלופס, ולא בקוקי סאן ז'ק, אתה כבר מבין שאתה בין מקצוענים) ברוטב גזר ויוזו. מבחינה טכנית זו מנה מרשימה. הנתח נראה כמו סקלופ, אבל הוא בעצם סקלופס טחונות ומתובלות שמוגשות עם רוטב כתמתם. רק שאיכשהו הכל היה רך מדי: הנתח, הרוטב, השילוב. המרקם - שהיה בעיני לב הבעיה - הזכיר משום מה מנת יוקרה מעוררת חלחלה מהעבר: מוס פירות ים.

ואז, באפקט הדרמטי המתאים, הגיעה המנה המלהיבה בארוחה. לא רק מפני שהיא היתה טעימה להחריד, אלא מכיוון שהיא היתה סיכום של "אואזיס": אוכל מסחרר, ובילוי טוטאלי. זו היתה גרסה משוכללת לפהיטאס. בתפריט היא מתוארת כנתח קצבים על הגריל, במרינדת אצ'יוטה מיוקטאן (תיכף הסבר), סלסת עגבניות פיקנטית (מופלאה) וחלפניו כבוש עם טורטיות מתירס טרי. זו מנה יוצאת דופן, שבמסווה של מנה עממית צבעונית מפגינה מחויבות קולינארית עדכנית.

רימה אולברה. להיות במטבח בכל רגע נתון
רימה אולברה. להיות במטבח בכל רגע נתון . צילום: ניר כפרי

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

הסוד, כרגיל, נמצא בפרטים. אצ'יוטה הוא צמח שמקורו ביוקטאן (הוא נמצא גם במטבחי דרום-מזרח אסיה מכיוון שהספרדים הביאו אותו לשם). השימוש המרכזי של האצ'יוטה בקולינאריה - בגלל איזו חקיקה אמריקאית שלא ניכנס אליה - הוא כמקור לצבעי מאכל טבעיים. מבחינת טעם, האצ'יוטה מקנה לכל מה שהיא נוגעת בו ניחוח קל ועדין של עישון, ופיקנטיות מתגרה. לכן, שימוש נפוץ בה הוא כתיבול לנתחי בשר על הגריל. וזו נגיעה של מישהו שהבישול שלו לא רק עדכני ומלומד, אלא גם כזה ששם לב לפרטי הפרטים. כי בתוך המנה עשירת הטעמים הזאת לאצ'יוטה היה קל מאוד ללכת לאיבוד. אבל לא, בדיוק להיפך.

כי היא זו שהעניקה למנה את הטעם הנוסף, את נגיעת הקסם האלכימית, שהופכת סתם מנה טעימה למנת שף. שמים על הטורטייה קצת סלסת עגבניות (הלוואי שאולברה תתחיל לשווק אותה בצנצנות), נתח בשר נוטף עסיס, מסיימים עם פרוסת בצל סגול בגריל או חלפניו כבוש, ולא צריך מוסיקה או אורות מהבהבים. המוסיקה והאורות הם בפה. ותאמינו לי: רואים את הצלילים ושומעים את האורות.

אחרי המנה הנהדרת הזאת הגיע פפרדלה עם קמח קברנה סוביניון שעליה כבדי עוף, גורגונזולה דולצ'ה ולצדה עשבי תיבול פריכים. מנה מאוד קליפורנית, שגם בה יש שעשוע נחמד. עשבי התיבול הפריכים - שנקלו לרגע - מגיעים בצד: ענפים שלמים של אורגנו, בזיליקום, רוזמרין ועוד. הסועדים אמורים לפורר מהם על המנה לפי טעמם.

בעיקרון, אני לא משתגע על מנות שהסועד משלים ליד השולחן. לפי טעמי אני עושה לבד בבית. באתי אליך? תראי לי מה את יודעת. אבל כאן - שוב בזכות המיומנות - זה היה בדיוק במקום. כי המנה עצמה, גם בלי עשבי התיבול, היתה שלמה ונהדרת. זו היתה אמירת השפית. עשבי התיבול היו החלק הקומוניקטיבי של העסק. תרומת הסועד - אם יחפוץ - לדיאלוג הטעמים.

מנה עיקרית נוספת שניסינו היתה רפוטה. זו מנה מבטן חזיר מעושנת ברוטב סמיך שהיא מנת הדגל של המטבח באוקינאווה, הטרופי שבאיי יפאן. הגרסה של אולברה היתה מלאכת מחשבת. הנתח שבו השתמשה היה כתף חזיר, נתח שכשחותכים לקוביות נותן קוביות שמנות יותר ופחות, שמשחזרות את מורכבות בטן החזיר מהמתכון המקורי (למען האמת, היא עשתה עבודה כל כך טובה, שאם היו שואלים אותי הייתי אומר שהיו במנה גם נתחי בטן חזיר ולא רק כתף ככתוב). הקוביות האלה בושלו לאטן בציר סאקה וג'ינג'ר שלאט לאט הפך לזיגוג מבהיק, כהה ועשיר.

הנגיעה המסיימת היתה הברקה: אולברה משלימה את המנה במכת עשן שמופקת מתה שחור. העישון המיידי, טריק של הבישול המולקולארי, משלב במנה את ניחוחות העישון המעודנים שבמקור נבעו מהחזיר. אבל כאן יש עוד אלמנט קומוניקטיבי. בניגד למקור, כאן כל סועד יכול לקבוע את רמת העישון בעצמו. המנה מגיעה מעושנת קלילות, תחת כיפת זכוכית. רוצים מעושן-לייט? להרים הכיפה ולעבודה. רוצים מעושן כבד? כמה דקות וזה קורה.

הרפוטה של אולברה היא דוגמה מרהיבה לאופן שבו לוקחים מטבח עממי זר ועשיר והופכים אותו למנת שף אישית ומעוררת התפעלות. תוסיפו ליד פנקייק פריך מאורז שחור, ותבינו כמה נחת הפקנו מהמנה הזאת.

לקינוח כבר נשארנו ביפאן: לאטה ממאצ'ה (תה ירוק יפאני) עם קציפת יסמין היה מקורי ועדין (הייתי מפחית טיפה מכמות הסוכר), וקינוח אורז ארבוריו מבושל בקוניאק ובדובדבנים מיובשים הוכיח שאפילו בפודינג אורז עוד יש לאן להתקדם.

"אואזיס", אם נסכם, היא מהפכה. בתרבות קולינארית שהתמכרה לצחיחות המייאשת של "צרוב קלות על מצע", "אואזיס" היא מסעדה נאמנה לשמה: נווה מדבר, שמציע אלטרנטיווה פורייה למדבריות הנרחבים של הבנאליות שמסביב. לבשל, כן, כן, פשוט ככה: לבשל. *

"אואזיס". טשרניחובסקי 1, תל אביב. טל' 6206022-03

חשבון, בבקשה

  • קרפאצ'ו פלמידה אדומה 58 שקל
  • נקניקיית סקלופ ברוטב גזר ויזו 28 שקל
  • נתח קצבים מקסיקאי 88 שקל
  • פפרדלה עם קמח קברנה סוביניון, כבדי עוף 95 שקל
  • רפוטה - תבשיל חזיר מאוקינאווה 92 שקל
  • "לאטה" של תה ירוק יפאני - מאצ'ה 26 שקל
  • אורז ארבוריו בקוניאק ודובדבנים מיובשים 34 שקל
  • סן פלגרינו גדול 21 שקל
  • טיפ 58 שקל
  • סה"כ 500 שקל




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 I'm not surprised! she was the best kept secret in TLV for years OA
  • 16:31
  • 30.03.12

I guess now everybody knows.

By FAR the best food I've ever eaten in Israel

02 ביקורת מדויקת, ואגב- יותם
  • 18:47
  • 30.03.12

קשה להבין את זה מהביקורת של שגיא חובב הבשרים, אבל יש גם לא מעט מנות צמחוניות, והן נהדרות! אל תשכחו להזמין מקום.

  •   לא מדוייק ולא נעליים. למי שלא הבין - זו ביקורת שקנו אותה בכסף. רימה אוליברה מבשלת לא רע, אבל עיקר הכישרון שלה הוא בהפעלת יחצ"נים. המקרה הזה אינו יוצא מן הכלל. אוכל פלצני עטוף בפרוזה שזמנה עבר מן העולם. אוהב אוכל ומתעב יחצ"נים.
    • 07:00
    • 02.04.12

    ביקרנו במסעדה לפני מספר שבועות. אוכל טעים, אבל שום דבר מיוחד בהשוואה ליתר המסעדות ברמה הזו בארץ ... ויש כמה תריסרים כאלה.
    שרות איטי מאד וממש ממש לא מדוייק. סכו"ם לא נקי וטעויות בחשבון.
    7.6 בסולם הסועד המתמיד. לא רע אבל ממש לא מדהים.
    10 עגול בסולם היחצנות.

03 גם כהן כנראה ידע מה ש - 1 כתב. מעניין למה נחליט לגלות את זה עכשיו? בב
  • 23:03
  • 30.03.12

ומה זה קמח קברנה סובניון לעזאזל?

04 יפה ומעורר רצון לפקוד את המקום. נותר רק לקוות שהמסעדה לא תהפוך לעוד טרנד מהיר (כדרכם של דברים בישראל) ותתמיד תוך שהיא מציבה רמה חדשה ומאתגרת למסעדות הקיימות. הערה, אינני יודע אם הצילום נועד רק לצרכי הכתבה אבל האם שפית לא אמורה לכסות את ראשה?  (לת) איש עברי - שופט בדימוס
  • 09:45
  • 31.03.12

05 מה קרה לאילן תמהה
  • 10:35
  • 31.03.12

את המסעדה חשבתי שמנהלים 2 שפים מוכשרים- למה אין איזכור לאילן? ריב אגו?

06 פשש כזה פרגון משגיא לא קראתי מזמן  (לת) אילן
  • 11:07
  • 31.03.12

07 רוצים יצירתיות? נסו להכין גורמה בלי לרצוח כל כך הרבה חיות. למה בכל מנה חייב להיות בשר או דג? העולם מתקדם לטבעונות, והשפים שישכילו להבין זאת ולהיות יצירתיים בלי הרג - ירוויחו לפני כולם.  (לת) נעם
  • 11:13
  • 31.03.12

  •   רוצים יצירתיות? תפסיקו לעשות סקס, היפכו למאוננים - כמו הטבעונים - ולצנוניות, כמו הטבעוניות! כן, כן. מייד יקפצו כמה צנונים וצנוניות ויבטיחו שיש להם סקס נהדר. שמענו. כמו שהאגוזים מהם אתם ניזונים נהדרים, ככה גם הסקס. פחחחחח. ועוד חדשות: דיאודורנט "טבעי" לא עובד! אבל ממש, ממש לא עובד. רוצים עוד תגובות כאלה? תמשיכו לקשקש את שטויותיכם המטופשות בתגובה על כל כתבה קולינרית, מאוננים וצנוניות. פחחחח כבר אמרתי? מודרניסט .
    • 23:17
    • 31.03.12

    רוצים יצירתיות? תפסיקו לעשות סקס, היפכו למאוננים - כמו הטבעונים - ולצנוניות, כמו הטבעוניות! כן, כן. מייד יקפצו כמה צנונים וצנוניות ויבטיחו שיש להם סקס נהדר. שמענו. כמו שהאגוזים מהם אתם ניזונים נהדרים, ככה גם הסקס. פחחחחח. ועוד חדשות: דיאודורנט "טבעי" לא עובד! אבל ממש, ממש לא עובד. רוצים עוד תגובות כאלה? תמשיכו לקשקש את שטויותיכם המטופשות בתגובה על כל כתבה קולינרית, מאוננים וצנוניות. פחחחח כבר אמרתי?

  •   מאיפה בא המלפפון? פנינה
    • 03:16
    • 01.04.12

    נכון, מהשדה. ואיפה נמצא השדה? נכון על האדמה. ואם אין על האדמה שדה, לא יצמח המלפפון. ואם במקרה במקום שדה יש שם יער? או מקור גידול טבעי לציפורים או דגים או חיות? חקלאות היא אחד מהענפים שמבראים יערות ומשמידים מיני חיות שלמים. והכל בגלל שאתה אוכל רק מלפפונים. לא חבל?

  •   נורא אייטיז התגובות של מודרניסט. תמיד ההפך מהחדשנות. בעיקר באופן הללכת נגד מבלי להציע דבר חדש. סוג של אנשים שכבר נורא קשה למצוא היום, חוץ מכמובן בליכוד ותומכיהם.  (לת) מיושניסט
    • 09:40
    • 01.04.12

  •   אין כמו סקס עם מלפפון  (לת) אישה עצמאית
    • 12:35
    • 01.04.12

  •   מה פרות אוכלות? צמחים שגדלים על הרבה יותר שטח פרה
    • 13:38
    • 01.04.12

    בשר "צורך" הרבה יותר שטח עיבוד מאשר גידולים צמחיים.
    וזה כותב מישהו שדווקא אוכל אותו.

  •   תנו לי לנחש... הכותב הוא בתול.. מזכיר לי מאמר שנכתב ב- 1956 בארה"ב שטען שגבר צמחוני לא יכול לפרנס משפחה, ולא יכול למצוא אישה. מודרניסט עלק.  (לת) א.א.
    • 08:17
    • 05.04.12

  •   מודרניסט מאמי אתה כל כך מיושן שפחחח זה ממש השם הנכון לך.  (לת) ענתיקה
    • 13:25
    • 08.04.12

08 רימה אומנותאונמות
  • 13:03
  • 31.03.12

חבר'ה, רגע... רימה עושה אוונגרד. רימה עושה לחשוב. רימה עושה הרבה רעש ולא עושה לי תיאבון...
אוכל טעים, הוא פריווילגיה של אנשים רגישים מאוד. שנפשם כשל ילד סקרן שמחכה לראות שאוהבים אותו, את האוכל שלו. מספיקות לו בדרך כלל שלוש מילים על כל מנה בתפריט, כדי לגרות את בלוטות הרוק ולעשות ממך התינוק שאכל בפעם הראשונה דבר טעם משובח.
ההבדל הגדול בין שפים. הוא החיפוש אחר תגובה. יש כאלה שרוצים שתופתע, שתעקם את הגבה ואת קמט המצח עד שתפענח מה אתה מרגיש. יש גם כאלה, עדינים ורגישים בדרך כלל. שרוצים אותך פשוט מתענג.
אין יותר ישראלי ממנה. אפילו מעט ישראלי לנו מדי. גס. בוטה וחצוף.

09 אני מניח שהביקורת היא האנטיתזה למסעדה לביא
  • 13:25
  • 31.03.12

טרחנית, פלצנית, מתלהמת, מעמיסה באינפורמציה כדי להסתיר את האינפורמציה, מגדישה בקומפלימנטים כדי לרדד את משמעותם וכו' וכו'...

10 חסר צימחוני אורגני נשמה  (לת) O
  • 14:07
  • 31.03.12

11 די עם הסופרלאטיבים, נמאס מהלקקנות! אחד שטעם
  • 14:17
  • 31.03.12

מסעדה עם אוכל מעניין, לפעמים גם טעים, אבל רחוקה שנות אור מלהציע "חוויה טוטאלית".
למעשה, עוד מסעדה יומרנית עם יחסי ציבור אגרסיביים שיש להניח שכל ההייפ סביבה ייעלם תוך שנה-שנתיים.

12 אני לא רוצה לנחש.....מייד המשיח מגיע...שגיא התרפק על מסעדה. 88 ש"ח לנתח קצבים נחות? ומה זה לעזאזל קמח קברנה סוביניון?
  • 15:06
  • 31.03.12

מקווה שיש בתפריט שפע של דגים ופירות ים. חזיר לא בא בחשבון ולא מטעמי כשרות; פשוט לא לטעמי.

13 מה רע במרק טוב עם קצת חילבה וסגוג תימני אורגינל?  (לת) משה
  • 17:09
  • 31.03.12

14 קוקי סאן ז'ק שאלני
  • 18:06
  • 31.03.12


מדוע סקלופס הוא השם הנכון ולא קוקי סאן ז'ק? עד כמה שידוע לי אד באנגלית והשני בצרפתית. אין סיבה להעדיף את האד על השני.

  •   ההבדל בין קוקי סן ז'אק לסקלופס פנינה
    • 03:22
    • 01.04.12

    הוא שהמשמעות של קוקי סן ז'אק בצרפתית היא כל מנה שמוגשת בתוך צידפה. קוקי סן ז'אק זו צורת הגשה לאו דווקא של מנה מסוימת וסקלופ היא סוג מסוים של צדפה.

  •   שניכם טועים. התרגום הנכון הוא אגוזי סן ז'אק. קוקי זו הצדפה  (לת) aurélie
    • 14:27
    • 01.04.12

  •   אתה צודק והמסבירה על סוג המנה טועה. זה בדיוק אותו דבר. נכון שבצרפת המנה המסורתית היא קוקי מוקרמת בתוך הצדפה, אבל גם כשזה בסושי או כל צורת טיפול אחרת, קוקי סן ז'אק = סקלופס.  (לת) צרפתי
    • 13:24
    • 03.06.13

15 למה בישראל אי אפשר לכתוב ביקורת אוהדת על מסעדה, על ספר או סרט בלי שעדר של מלעיזים ושוחרי-רע ייצאו ממאורותיהם ויתחילו לשפוך מררתם?  (לת) לכו שתו קצת חומץ, תעזבו אותנו בשקט
  • 19:03
  • 31.03.12

16 לאכול ביותר מ 60 שקל לבנאדם זה מעשה טיפשי חנן וזאני
  • 20:19
  • 31.03.12

אני אוכל בכרם מרק רגל ועוד חומוס חמוצים ולחוח הכל ב 55. יוצא שבע ומבסוט. 500 שקל לזוג?? למה מזה האוכל הזה, מן שירד מהשמים?

  •   55 ש"ח לאוכל ביתי זה מוגזם, תבשל בבית ותראה מה התמחור ההגיוני, אולי 35 כולל העבודה והשכירות מסעדות עילית צריכות להציע תפריט מוזל ("עסקיות") בסדר גודל של עד 120 לסועד, לחוויה של פעם-פעמיים בשנה זה כדאי
    • 10:46
    • 14.04.12

    אומר מי שמשתכר כרגע 2000 ש"ח לחודש...

17 The food maybe good but Sagi is FALTZAN  (לת) Eli
  • 20:36
  • 31.03.12

18 Rima is a pro Foodie
  • 21:43
  • 31.03.12

סוף סוף מסעדת שף שהשף במטבח. לא באולפני טלויזיה לא עושה חלטורות ולא פותח עוד ועוד מסעדות כדי להגדיל את חשבון הבנק.

19 איזה ביקורת קומיוניקטיבית אסי
  • 22:41
  • 31.03.12

חבל להרוס מסעדה טובה עם ביקורת כזאת פלצנית, מוציא את החשק ללכת

20 בטן של חזיר עמית
  • 22:47
  • 31.03.12

א. זה נתח נחות
ב. בעל מרקם דוחה
ג. עשוי מ 90% שומן
ד. אוכל של עניים
ה. לא בריא בעליל
גם אדוני שיבץ את זה בתפריט במזללה. פשוט דוחה

  •   מה זה חלק נחות? הבטן שלך היא גם חלק נחות? סקיפי
    • 13:29
    • 01.04.12

    מה רע באוכל של עניים? אם אתה כזה מליונר אז איך יש לך זמן להגיב פה?שומן חזיר זה טעים וזה מה שחשוב. יא פאאאאאח

  •   כל העולם (פרט ליהודים ומוסלמים) אינו טועה בטן של חזיר
    • 11:53
    • 09.04.12

    א. אין כזה דבר נתח נחות
    ב. הוא בעל מרקם מדהים - בייקון, פנצ'טה, ספריבס, קוסטיצה
    ג. עשוי מ-30-40% שומן - קצת יותר מחומוס אחלה
    ד. תמשיך לקנות בקר (או יותר נכון עגל) ממוצע ב-90 ש"ח לק"ג
    ה. כל דבר הוא בריא במידה הנכונה

21 יהודים אוכלים חזיר ???????  (לת) המשגיח
  • 04:47
  • 01.04.12

22 כל הכבוד Naor Levi
  • 09:48
  • 01.04.12

כל הכבוד רימה ואלון.

23 נפוח ודביק כמו סברינה מקולקלת מוז'יק
  • 10:36
  • 01.04.12

אני מניח שמדובר בשפית טובה באמת. אבל כמה פלצני מסוגל הכותב להיות: "מעושנת קלילות", "מעושן לייט". למה לא להביא מישהו עם כתיבה טובה ואיכותית ולא טרחנית

24 רימה אכן ראויה לכל שבח אבל שגיא... הוא האיש שהמליץ בהתלהבות על, ודחף בכל הזדמנות את המזללה הגרועה שסובלת מכל הרעות החולות שאואזיס פטורה מהן.  (לת) מבינה עניין
  • 16:41
  • 01.04.12

25 רק מהשמות הטיפשיים של המנות הלך לי התיאבון-לא רואה אותה ממילימטר  (לת) פלצנות זו פלצנות
  • 18:11
  • 01.04.12

26 שפית ענקית, כותב גרוע ארז
  • 08:46
  • 02.04.12

רימה באמת בשלנית נדירה. אכלתי אצלה בערבים שהייתה עושה בביתה.

אבל הביקורת הנמרחת המתלקקת המתרפסת הזו בלתי אפשרית לקריאה.

27 חוץ מהפואטיקה המשתפכת, את הסקלופס טחנו בעודם חיים, נכון?  (לת) קוקי סן ז'ק
  • 22:08
  • 03.04.12

  •   לא. אתה מתבלבל עם אויסטרים, אותם אכן אוכלים חיים. כואב לך? תבכה. מודרניסט
    • 21:56
    • 08.04.12

    לא. אתה מתבלבל עם אויסטרים, אותם אכן אוכלים חיים. כואב לך? תבכה.

28 האמת שכבר אי אפשר לסמוך על מבקרים בגלל כל היח"צ סועד תמים
  • 09:21
  • 04.04.12

צריך להוסיף הצהרה, המבקר או מערכת העיתון לא קיבלו כל טובת הנאה שהיא מהמסעדה המבוקרת ... יכול להיות שהמסעדה טובה אבל הביקורת כאן פשוט נראית מוזמנת!

29 נשמע דוחה  (לת) אוי
  • 21:42
  • 08.04.12

30 לי זה נשמע כמו כתבת יחצנות. אמיר
  • 19:55
  • 09.04.12

אני כבר לא מאמין לשום דבר. זה גם נשמע לי יקר מדי ולא דברים שאני אוהב לאכול. 8 !! הפסקאות הראשונות לא עסקו כלל באוכל אלא בדברי שבח מליציים על המסעדה ובעליה, וזה נשמע לי קצת יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי.
קראו לי חשדן, אבל אני אמשיך לאכול איפה שאני אוכל היום, ואת ה אצ'יוטה מיוקטאן אשאיר לאנשים אחרים.

31 מכת עשן שמש וכוכבים
  • 18:59
  • 18.04.12

אכן מכת עשן, וזאת רק בגלל שהשולחן הרעוע שניתן לנו ("הכי טוב במסעדה" כדברי המלצרית) נשען על דלפק המטבח, כחצי מטר מהגריל המתיז ומהשפית התזזיתית, רטביה ותבליניה.
אחרי שמאסנו בלהתכופף בכל פעם שמלצרית אחרת עברה מעל ראשנו עם צלחת מאיימת, הועברנו כלאחר כבוד ל"חדר הפרטי", בין השירותים למשרדון.
ה"מסעדה" נראית יותר כמו חמארה (ולא זו שבמסעדת רפאל), חומרי הגלם נחותים, הטיפול באוכל מוגזם עד כדי כאב, תפריט היין מעליב והאסטתיקה הכללית והפרסונלית פשוט לא קיימת.
הדבר היחיד שניתן לומר לזכות המקום הוא המחירים הנמוכים, אבל אם זו התמורה, אז מה בעצם הטעם?
פשוט אכזבה. מהמסעדה ומהביקורת שפשוט התעלמה מעובדות אובייקטיביות ורלבנטיות.

32 לצערי מאכזב - זרקתי 900 ש"ח לפח חן
  • 21:28
  • 29.12.13

חלק מהמנות היו טובות אבל מנה אחת הייתה אכזבה והבשר היה מסטיק,
המלצר זלזל ואמר שככה זה צריך להיות.
מאכזב.

הירשמו לניוזלטר אוכל, יין ומסעדות
קבלו את כל הביקורות, הכתבות, המתכונים והחדשות אליכם למייל בכל ראשון וחמישי בשעה 12:00
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות
נא להזין כתובת מייל חוקית
פרוייקטים מיוחדים
פרוייקטים מיוחדים