המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

הו צ'י מינוס: ארוחה במסעדת "וונג"

שרימפסונים שנראו כמו מהגרי עבודה מתאילנד ודם סאם בורקס. "וונג" התל אביבית, סוג של וייטנאמית בטחינה שזיהתה את הטרנד, מדגימה את הפער בין מסעדות יזמים למסעדות של אנשי אוכל

תל אביב היא כנראה העיר היחידה בעולם שבה הפוסט-טרנד מגיע עוד לפני הטרנד. עוד לא התחיל כאן גל המסעדות הווייטנאמיות, וכבר קמה המסעדה הפוסט-וייטנאמית הראשונה. מה זאת אומרת מסעדה פוסט-וייטנאמית? זאת אומרת מסעדה שמגישה את כל המנעד השגור לעייפה של המסעדות הפאן אסיאתיות שהפכו למכת אזורי המשרדים אצלנו, רק קוראת לזה אוכל וייטנאמי. מה אין במסעדת "וונג" החדשה בשדרות רוטשילד בתל אביב? מסושי ועד דים סאם, מאגרול ועד אטריות, מלחמניות מאודות ועד מרק מיסו. אין מה לדבר: וייטנאמי כהלכה.

בקיצור, עוד אחת מאותן פאן אסיאתיות מגויירות כהלכה - המנה הראשונה שנחתה על שולחננו, תאמינו או לא, היתה סלט נבטים בטחינה, בחיי אלוהים בספר התורה - שמצליחות לקחת את כל מטבחי אסיה ולעשות מהן סלט פאפאיה בטעם מילואים בווייטקונג. אבל התפריט, אח התפריט. פשוט שירה רעננה: המילה וייטנאמי, למשל, מופיעה בו לא פחות משבע פעמים (ועוד פעמיים באנגלית). לא בעיה גדולה: יכלו לקחת תפריט של מסעדה כזו מלפני שנה, ובכל מקום שאז הופיע תאילנדי, לכתוב עכשיו וייטנאמי. בשנה הבאה, כשהטרנד ישתנה, בטח יחליפו לבהוטאני.

אבל לא רק וייטנאם (או האנוי, הו צ'י מין, או מקונג, עוד מלים שחוזרות בתפריט בשכיחות מבהילה) אלא גם ארומטי ואקזוטי. על כל כך הרבה מנות ארומטיות ואקזוטיות כבר מזמן לא קראתי. ובכלל, נדמה שלקרוא היא מלת המפתח לגבי המסעדה הזו. זו מסעדה שלטעמי עדיף לקרוא עליה מאשר לאכול בה.

מסעדת "וונג". טעם של מילואים בווייטקונג
מסעדת "וונג". טעם של מילואים בווייטקונג. צילום: מוטי מילרוד

הנה, קחו למשל את אחד הראיונות שנתנו היזמים של "וונג" לפני שיצאו לדרך: הם סיפרו על ההתפעלות שלהם מהאוכל הטרי בווייטנאם. שבווייטנאם אין בכלל מקררים. שאנשים יוצאים לשוק לפעמים כמה פעמים ביום כדי לקנות אוכל טרי לכל ארוחה. ואז אני מגיע לשם ומקבל Fresh Spring Roll (בשם תחושת האקזוטיקה הקוסמופוליטית למנות אין שמות בעברית) שיצא מהמקרר ובתוכו שרימפס שלדעתי נפחו את נשמתם בתאילנד כבר לפני חודשים רבים.

ובנימה רצינית יותר אני רוצה, ברשותכם, לתהות איפה עובר הגבול? זה טבעי ומקובל לייפות את האמת בראיונות יחצ"ניים. זה בסדר, כולם מצפים לכך. לשם כך קיימים הראיונות האלה. אבל איפה הגבול? איפה נמתח הקו שמעבר לו זו כבר לא יחצ"נות אלא הונאה צרכנית? מבחינתי האישית, ב"וונג" נחצה הגבול. הרגשתי שהוליכו אותי שולל. באתי למסעדה וייטנאמית, קיבלתי פאן אסיאתית מבניין משרדים עם גלילת אביב טרייה שהיה בה הכל חוץ מטריות. או אביביות. היו בה, אם אתם דווקא מתעקשים לדעת, גם קצת אטריות אורז קרות. למה לא? והרבה חסה. חסה זה טוב, לא? מלא ויטמינים. וכל זה, אני שב ומזכיר, אחרי שהטביעו לנגד עיניי ממש נבטים פעוטים בטחינה.

זהירות עם המקלונים

כבר המפגש הראשון עם המסעדה הזו היה מלבב: לפנינו על השולחן הונחו מקלות אכילה. ברור. וייטנאם. רק שאלה מקלות אכילה מהסוג הנחות ביותר, אלה הצמודים מעץ גס שמקבלים עם משלוחי אוכל זולים ושהמסעדות מקבלות מקיקומאן (יצרנית הסויה). תיזהרו שלא ייתקע לכם קוץ ביד. אני מכיר מישהו שזה קרה לו.

ואז התחיל להגיע האוכל, והתברר שמקלות האכילה עוד היו לוקסוס. מנה ראשונה של סלט פאפאיה, למשל, חשפה שבמטבח, כנראה, עבדו קשה באותו בוקר. אנחנו, לדאבון הלב, היינו שם דווקא בערב. אחר כך הגיעה אותה גלילת אביב, ואז אחת מפסגות הערב: כיסונים מעורבים. חשבתם שהנבטים בטחינה היו השיא? אתם נאיבים. בין הכיסונים שקיבלנו היה גם הכיסון הישראלי האולטימטיבי: דים סאם בורקאס. דים סאם ממולא תרד. מרהיב. אם הייתי יכול, הייתי מזמין עוד כמה. לא בגלל הטעם, בגלל האקזוטיקה הארומטית. דים סאם בורקאס, אח, הו צ'י מין גיסנו, מי יגול עפר מעינייך?

בינתיים גם קיבלנו לאכול משהו טעים. או, הנה, תפנית בעלילה. קראו לזה לחמניות ענן בקר. לחמניות מאודות, טובות וצמיגות, עם מילוי בקר שהיה חריף במידה ושמנמן במידה. כמו כל אופטימיסט אוויל לא הצלחתי להסתיר את התלהבותי - סוף סוף משהו טוב - והזמנתי מיד עוד לחמניות ענן, הפעם עם "פילה דג לבן מצופה טמפורה". כמו שאתם מבינים, מרוב התלהבות לא טרחתי אפילו לקרוא כמו שצריך. "פילה דג לבן מצופה טמפורה"? טמפורה זה סגנון בישול, לא סוג בלילה. זה בערך כמו לכתוב "פילה דג לבן מצופה אפייה". ובמה אתם חושבים הדג היה מצופה? ובכן, בואו רק נגיד שאם היו אומרים לי שהדג הזה הוא מה שבילדותנו נקרא "פילה דג", אותן אצבעות דגים קפואות ועטופות פירורי לחם, לא הייתי מתווכח.

ואז הגיעו שתי מנות אטריות, פסגת הפאן אסיאתיות הציונית. האחת היתה אטריות האנוי (לשעבר בנגקוק) עם נתחי עוף, נבטים פלפלים, ועוד כמה דברים. או, בקיצור, רוטב הפסאודו-קארי השמנוני הזה. השנייה היתה אטריות מרובעות (אני מתרגם למענכם) עם שרימפס וקלמארי ברוטב פלפל פראי. או, בקיצור, האטריות האלה עם שעועית ירוקה וברוקולי.

כמקובל בפאן אסיאתיות, גם כאן נוכחות השרימפס והקלמארי במנה הוגבלה לחמישה שרימפסונים, שהיו, ככל הנראה, מהגרי עבודה מתאילנד ולכמה טבעות קלמארי שחייהם הקשים ניכרו במרקמם הרך. הם פוזרו מלמעלה, שייראה כאילו יש הרבה. מצד שני, שעועית ירוקה וברוקולי דווקא היו במנה ברוחב יד. חבל רק שלא טרחו לבשל קצת את השעועית, ככה היא היתה כל כך קשה וסיבית, שלרגע חששתי שהיא היתה, בסך הכל, חתיכות צבועות ירוק ממקלות האכילה.

מתעקש לצאת פראייר

ברשותכם, פסחנו על מנות הקינוח. ובכל זאת, אני שמח שהלכתי ל"וונג", כי יצאתי ממנה עם תובנה חשובה. לפני שלושה שבועות הייתי ב"האנוי", פנינה וייטנאמית ברחוב לילינבלום, והפער בין שתי המסעדות האלה הבהיר לי תופעה שהייתי צריך לשים לב אליה כבר מזמן: הפער במסעדות תל אביב בין מסעדות של יזמים לבין מסעדות של אנשי אוכל הולך ומתרחב. ההבדל ברור, ו"וונג" מיטיבה להדגים: במסעדות של אנשי אוכל נקודת המוצא היא אוכל, במסעדות של יזמים נקודת המוצא היא מותגים מיוחצ"נים. באים, רואים לוקיישן, מסתכלים מה הולך היום בשוק, נותנים שם קליט (השם כאן הוא בכלל עזות מצח: אני מנחש שהוא נבחר כדי להזכיר את "מיסייה וונג", מסעדה וייטנאמית אולטרא פופולארית בברלין), לוקחים יחצ"ן, והופ, יש הצלחה אינסטנט.

מה שמפריע לי במסעדות האלה - וזו התרשמות, ובעיה, אישיות לגמרי - הוא הזלזול המופגן בקהל הסועדים. הלקוחות של מסעדות, בעיקר בתל אביב, והדברים כבר נאמרו לא פעם, הם קהל צרכנים סובלני באופן יוצא דופן. מסעדות הן המקום היחיד שבו הישראלי לא מפחד לצאת פראייר, אלא מתעקש לצאת פראייר. יש לזה הרבה סיבות, לא עכשיו. המסעדות היזמיות לוקחות את הסובלנות הזו ומשתמשות בה בציניות: נמכור לך מותג, מה עוד אתה צריך?

וזה לא היה מטריד כל כך, אם לא היינו רואים את אותה תופעה בדיוק בבחירות חורצות הגורלות הנוכחיות. בעד מה אנשים מצביעים? הם מצביעים בעד ביבי, או נגד יחימוביץ' או בעד בר לב, או נגד דרעי. אבל מה עומד מאחורי זה? מה יש מאחורי המותגים? עזוב אותי באמ'שך, למי יש כוח להיכנס לדברים האלה? לא מספיק קשה גם ככה? האמת? כן, מספיק קשה. לא מאמינים? נסו את השעועית הירוקה ב"וונג".
 

חשבון בבקשה:

סלט פאפאיה: 39 שקל

ספרינג רול טרי: 39 שקל

כיסונים מאודים: 33 שקל

לחמניות ענן בקר: 36 שקל

לחמניות ענן דג: 36  שקל

אטריות ביצים עם נתחי עוף, נבטים ופלפלים: 44 שקל

אטריות שעועית מרובעות עם שרימפס וקלמארי: 52 שקל

3 סודה: 33 שקל

טיפ: 40 שקל

סה"כ: 352 שקל

 

"וונג", שדרות רוטשילד 15, תל אביב. טל. 6337171‑03

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 תודה על הביקורת. אתה מאוד צודק.  (לת) הו צ'י מין
  • 14:26
  • 14.12.12

02 מרק בשר ויטנאמי יצחק
  • 16:08
  • 14.12.12

אושר של טעמים

03 ביקורת מתחכמת ועם זאת חשובה על תופעה דוחה רונית
  • 17:27
  • 14.12.12

אפשר להריח את הזיוף (הן של הכתיבה והן של המסעדה עצמה) מקילומטר...
לדאבוני מדובר בשיקוף נאמן של רוח התקפה.

04 זה הטימטום שהורס את התיאבון.  (לת) צעירה
  • 18:37
  • 14.12.12

05 כי על התלאביבים, בפלצנותם הרבה, אפשר לעבוד בקלי קלות  (לת) אני היא
  • 23:47
  • 14.12.12

06 שגיא כהן בדיחה מהלכת איתי
  • 00:41
  • 15.12.12

ולא מבקר מסעדות שמתייחסים אליו ברור מאליו

07 מאחל לכותב להמשיך לאכול במסעדות גרועות אבי
  • 09:24
  • 15.12.12

הסבל שלו הוא ההנאה שלנו.

08 חחח כמה צחקתי; החזרת אותי לילדות. לעניינו: מי שחוזר ופוקד מסעדות מהזן המתואר לעיל, הרוויח את הזלזול בו ביושר ואיני חש שמץ של חמלה כלפיו (זכר או נקבה).  (לת) "בחיי אלוהים בספר התורה"
  • 12:44
  • 15.12.12

09 שגיא כהן מסכן !!  (לת) איתי
  • 14:00
  • 15.12.12

10 אכלתי בהאנוי ובוונג. כהן הפעם צודק לגמרי - הראשונה סבבה, השניה זיוף. מודרניסט .
  • 21:43
  • 15.12.12

אכלתי בהאנוי ובוונג. כהן הפעם צודק לגמרי - הראשונה סבבה, השניה זיוף.

11 שגיא כהן כבר לא מאמין לביקורות שלך!! יותם 31
  • 00:04
  • 16.12.12

כל הביקורות שליליות עוף מכאן יאלהה נמצאת משחק אותה יצפאן בתחום האוכל לא טעים לך אל תבקר מסעדות

12 סליחה אבל הרעיון ממש נגנב מהבלוג של אלון הדר 'קולינר' על ההבדל בין יזמות לאוכל.  (לת) ידענו ששגיא טיפש ולא מקורי אך בכל זאת מינימום אתיקה
  • 12:49
  • 16.12.12

13 מעולה פה איתי
  • 20:46
  • 16.12.12

יושבים פה עכשיו ומתענגים על האוכל, האווירה והשירות. ואנחנו אנשים שאכלו בוויטנאם.
בטוח אחזור!

14 ביקורות בכלל, ואלו של כהן בפרט שאינו מתיימר
  • 17:31
  • 17.12.12

יאה לו למבקר, כמו בעלי מקצוע שמכבדים את עצמם, להתנסות יותר מפעם אחת על מנת לחוות דעה ולו רצינית למחצה לפני שיביע דעתו. לא כן מר כהן, שמספיק לו ביקור יחיד, בדרך כלל כמה שבועות ספורים לאחר שמקום כלשהו נפתח או עדיין בהרצה, על מנת לנתח באופן כירורגי ביותר ולחוות את דעתו באוטוריתה נחרצת על סמך כמה מנות בודדות שבחר. מזל שהקורא התל אביבי הוא הפראייר (ולא הסועד) מכיוון שהקורא שכח את שכתב כהן בביקורתו המלומדת הקודמת. בדרך כלל, תוך האדרה עצמית מופלגת, שכל פעם מגיעה לשיאים חדשים של תאור ה״אני״ כותב כהן דברים והיפוכם מדי שבוע. חבל שעתון שמתיימר להיות של ״אנשים חושבים״ נותן בימה לפובליציזם רדוד שכזה. ראוי לו לכהן שיפרשן כדורגל - שם לא חשוב מה אומרים הפרשנים והכל יכול לקרות ...

15 צודק מילה במילה רווית
  • 22:38
  • 17.12.12

ממליצה לא להתקרב למסעדה
מנסיון

16 כתבה גאונית, חדה עם פאנץ' מלא באמת אחת שיודעת
  • 23:41
  • 19.12.12

אני חייבת לציין שבתור מישהי שכותבת קצת בעצמה על אוכל (אמנם בהתאם לסטאטוס, לעיתוני סטודנטים שכוחי אל) אני כל כך שמחה שיש מי שמכבד את התחום ואומר "לא" לפראייריות הקולינרית. לצערי במערבון הזה הקאובוי היחצ"ני הוא לאו דווקא זה ששולף הכי מהר כמו שהקהל הישראלי מחזיק לקאובוי של איש האוכל את הידיים מאחורי הגב. כן ירבו ביקורות כאלה וכן ימעטו מסעדות כאלה.

17 מסעדה גרועה באמת - מנות לא סתם לא טעימות. הן ממש מגעילות!  (לת) א"ב
  • 11:07
  • 20.12.12

18 ביקור במסעדת וונג ננסי וארנון
  • 13:27
  • 22.12.12

הי גם אני אכלתי שם - פעם שלישית - ! אני בעלת בית קפה במרכז תל אביב - כבר 5 שנים !! חובבת מאוד אוכל וייטנאמי ונמצאת הרבה בחו"ל - קח שאי אפשר להגיד שאני שפן תל אביבי - בלי שמץ של מושג.
כל המתלהמים כאן למטה ( שלא אכלו ) תרגיעו - לא ראיתי אנשים כל כך שמחים לאיד " כמו התל אביבים " מה ההתלהבות שלכם ?
אני חייבת להגיד האוכל שם טעים . טעים מאוד - יש מה לשפר !!
מכאן ועד הטינופת שיוצאת - אין קשר אני נשבעת אין קשר ! האוכל עם גישה מקצועית ומלאת טעם, הכלים שלהם חבל על הזמן כמה אסטתיקה, השירות עייף קצת ראוי להתעוררות , אווירה כייפית . קינוחים לא מספיק מעניין אני מודה שרק עכשיו ראיתי את הכתבה וזה ברור : משהו כאן בעל כוונות לא נקיות..
בכלל !!

19 מסעדת וונג ה::"ויאטנמית"דינה להסגר..זמנה קצוב כי היא בנויה על פראיירים. עודד יערי
  • 14:30
  • 22.12.12

אכלתי שם ביום שישי לפני שבויים,שאלתי את המלצר הנחמד באם הטבחים הם ויאטנמים?המלצר הנחמד אמר לי שכן...
התפלאתי איך זה טבחים ויאטנמים מכינים לי מנה עלובה שכזאת של מה שגם הכותב לקח::אטריות ביצים עם נתחי עוף, נבטים ופלפלים: 44 שקל...

אבל אמרתי לעצמי אולי זו רק המנה הספציפית הזו..כחזרתי לפני שבוע ביום שישי הייתה מלצרית נחמדה..לאותה שאלה אם הטבחים ואטנמים?היא ענתה שדווקה לא..הם סינים...
האכזבה הפעם הייתה כפולה..לא רק המנה גם השקרן שעבד עלי שאלה ויאטנמים...
אמרתי אני חייב לבקש לעום משהוא שמתיימר להיות ויאטנמי..ביקשתי לטעום מהמרק שהם קוראים לו במפורש מרק ויאטנמי...
הם הביאו לי מן נוזל דלוח..שאין בו דבר..אז ביקשתי לטעום מן המרק השני הויאטנמי..המלצרית אמרה לי שלא כדאי..כי זה אותו נוזל מרק..והם רק מכניסים בו בנוסף כמה דברים שקוראים לו בשם השני...
טוב...המצב לא היה טוב..לאכול אוכל שטבחים סינים מכינים לי אני בשביל זה לא צריך אותם...אני משלם על עיסקית במסעדה סינית אורגינלית עם טבחים סיניים 39 שקלים בלבד,ומקבל מרק וונטון עם דים סאם מאודים בפנים,אגרול אחד ואו דמבלינגס מטוגנים ומנה עיקרית.וטבח סיני אמיתי שיודע את המקצוע......
ואילו כאן רק נודלס..ועולה לי יותר מכל הארוחה בחומה הסינית..וסינים שלא יודעים להכין נודלס?זה כבר אסון..
ביקשתי כחלק מתוכנית הנסיגה רק להזמין אגרול..אבל ללא שרימפס..לתדהמתי המלצרית אמרה לי שאין אפשרות ללא שרימפס..קמתי ועזבתי בגועל נפש את וונג.
זמנה של מסעדת וונג קצוב,היא על זמן שאול..היא בנויה על פראיירים שלא מבינים באוכל ושאפשר למכור להם שקרים מי הטבחים...לדעתי אין מספיק פראיירים שיחזיקו אותה..אין למסעדה הזאת זכות קיום !!!

  •   אתה צריך להיות מבקר מסעדות כושל איתי
    • 16:43
    • 22.12.12

    זה עתידך ידידי

  •   אבל אני בעל בית מלון מליח ידידי.... עודד יערי
    • 17:33
    • 22.12.12

    לא תווכח עם תגובה ברורה מטעם..לי זה ברור שאתה קשור למסעדה הכושלת הזאת..
    כותב המאמר ועוד מגיבים אחרים פה מבינים טוב מאוד באוכל..ולי נשאר רק לבדוק את מסעדת האנוי בלילנבלום לבדוק באם הם צודקים..
    אניח שאכלתי אצל ויאטממי אמיתי..שהייתה לו מסעדה לא רחוק ממלון דן...יודע בדיוק מה זה אוכל ויאטנמי מצטוין...כאן זה אוכל סיני זבל...

  •   חח מי שמתבאס במסעדה לא חוזר פעם שניה .. ננסי
    • 08:09
    • 23.12.12

    ועוד ביום שישי .. ???

20 וונג מסעדה ויטנאמית רחל ה
  • 15:20
  • 12.01.13

היינו אתמול במסעדה ונהנינו מאוד. אנחנו אוהבים ומכירים אוכל ויטנאמי - והאוכל שקיבלנו היה מצוין. באנו משפחה נרחבת וטעמנו מנות רבות. היה טעים מאוד. השירות היה אדיב ואכפתי. המחירים זולים. נחזור!

21 היינו לפני יומיים, נהננו אילנה
  • 21:24
  • 21.01.13

בעלי ואני קראנו את הכתבה וממש פחדנו שהמסעדה תהיה גרועה. ודווקא היה טעים. ממש אהבתי את הסלט פפאיה! הוא מאוד מעניין. אכלנו סלט, מרק ענקי ונחמד, מנה עיקרית (לחמניה מאודה שלא כל כך אהבתי דווקא, ובעלי אהב) וקינוח עם פניני טפיוקה (ממש טעים)- שילמנו 144 שקלים. לא יקר ומאוד נחמד. גם השירות היה מעולה. לא היינו בויאטנם, אז לא יודעת אם האוכל אוטנטי, אבל הוא טעים.

22 נכון, "האנוי פנינה וייאטנמית ברחוב לילנבלום". הקסם שבפשטות, האוטנטיות, יובל
  • 22:18
  • 14.02.13

הטעם הטוב באוכל ובעיצוב. הכול משדר אהבת אוכל אמיתית. הייתי 3 פעמים ואחזור.

23 אכלנו בוונג היום והיה מעולה! אכלנו בהנאוי לפני כחודשיים והיה זוועה אגרול
  • 16:19
  • 09.03.13

שגיא כהן כנראה לא מבין מי יודע מה

24 על מה הכתב מדבר?!@ אייר
  • 23:20
  • 14.03.13

היינו בוונג לפני כמה ימים וממש ממש נהננו. היה תענוג. היה טעים, היה טרי, היה כיף ומרענן, המלצר היה ממש נחמד, ואפילו היה זול(!)
כל כך נהנינו שמחר אנחנו חוגגים לחברה שלי את יום ההולדת שם.
אני אישית לא סתם ממליץ, אלא ממליץ בחום.

25 אכלנו אתמול בערב נהנינו מאוד!!! נעמה
  • 23:39
  • 16.03.13

הגעתי לוונג דווקא בגלל היותי לקוחה של זה סושי והבנתי שיש להם וייטנאמית ברוטשילד, האוכל ההגשה האווירה השירות ללא ספק הכל היה חיובי . חובה חובה לנסות את הביף באן ואת ה גויגה

26 אכלנו אתמול בערב נהנינו מאוד!!! נעמה
  • 23:41
  • 16.03.13

הגעתי לוונג דווקא בגלל היותי לקוחה של זה סושי והבנתי שיש להם וייטנאמית ברוטשילד, האוכל ההגשה האווירה השירות ללא ספק הכל היה חיובי . חובה לנסות את הביף באן ואת ה גויגה סלט פשוט להתמוגג מהקסם של המטבח הווייטנאמי שכבש את תל אביב

27 אכלנו בוונג פשוט אוכל וייטנאמי מעולה  (לת) שגיא
  • 15:04
  • 20.03.13

28 אוכל מחריד!!!!! ברמה של טבעול במיקרו, חבל שלא קראתי את הביקורת קודם...  (לת) אכלנית
  • 13:16
  • 11.04.13

29 אוכל ויטנאמי אמיתי חלי
  • 14:42
  • 14.04.13

היינו במסעדת אסיה בכיכר דה שליט הבעלים ויטנאמים , עשו אוכל ויטנאמי אמיתי צריך להתקשר אליהם והם שולחים הודעה מתי הם מכינים תאוכל הויטנאמי , פשוט תענוג לחיך הם התחילו בנאם מגולגל בדפי אורז , לבאן באו עבודת יד זה דים סאם במילוי עוף וביצה קשה , מרק הפו יצא טעים מאוד הסטייק לבן בתיבול של למון גראס ורוטב צילי דגים היה מעדן ועוד המון מנות מנצחות ומה שטוב שמשלמים לראש ומקבלים פשוט את הכל!! מומלץ בחום

30 הופתעתי לגלות כמה המבקר טועה!! רותם 32
  • 18:05
  • 28.05.13

חייבת לציין שקצת חששתי לבקר מהמסעדה. אבל שמועות שאנשים אכלו ונהנו עד מאוד היא שדחפה אותי לנסות חייבת לציין כחובבת אוכל אסייאתי נהנתי מכל רגע במסעדה! העיצוב השירות הבאנים !!!!!! פשוט תענוג לחיך המרק פו מדהים הביף באן פשוט מדהים קינוחים דורשים שיפור!!

31 מיסעדה מעולה אוכל טעים  (לת) porges
  • 14:08
  • 04.08.13

32 מסעדה בסדר, לא מדהים ולא אותנטי אבל יותר טוב מג'ירף  (לת) ירו
  • 18:43
  • 23.10.13

33 Vong הכניס לשגיא כהן שתי סטירות ברצף גיא לוי
  • 02:17
  • 08.11.13

עקב ההצלחה שלהם כמסעדה ויאטנמית בתל אביב

34 שירות מתחת לכל ביקורת! זילזול בסועדים! מסעדת WRONG
  • 12:27
  • 17.11.13

אוכל חסכני (3 רצועות בשר במנה בשרית + מנה ששכחו לשים בה בשר)

35 ההבדל בין כתיבה מנופחת -אגו לבין כתיבה עניינית דנה גל
  • 09:13
  • 18.02.14

כמו ההבדל בין מסעדת יזמות למסעדת מקצועני-אוכל.
אכלתי פעמיים-שלוש ב"וונג" והמשרד בו אני עובדת מזמין משם מדי פעם.
טעים,טרי,מומלץ.
לא צריך להתאמץ כל כך להשמיץ בכל מחיר.

36 מסעדה נהדרת. הביקורת ממש לא. נגה
  • 23:10
  • 28.07.14

אמש יבגני שם יום הולדת לבן זוגי שקיבל אפור מצו 8. היה מושלם: סלט פפאיה עדין, אגרול ברוטב עדין , מנה עיקרית חריפה וטובה. כל מנה שהוגשה לשולחנות לצידנו גרמה לנו להתבאס שכבר שבענו וכמובן קוקטייל אלכהולי טעים. הברמן המקסים פינק אותנו בקינוח כמחווה למצב כנראה. שאפו! בטוח נחזור שוב

הירשמו לניוזלטר אוכל, יין ומסעדות
קבלו את כל הביקורות, הכתבות, המתכונים והחדשות אליכם למייל בכל ראשון וחמישי בשעה 12:00
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות
נא להזין כתובת מייל חוקית