המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

קולקציית אביב-קיץ 2013 של תמר פרימק: פשוט אבל אמנותי

תמר פרימק הציגה פסיפס עשיר של עיצובים. הבעיה היתה בהקשר הכללי: הפער בין דגמים פשוטים ללבישה ביומיום לעיצובים מהודרים לשעות הערב היה גדול מדי

כשקרן מור יצאה אל המסלול בפתח התצוגה של תמר פרימק, בטרם ניתן האות המוסיקלי הראשון, זו היתה מחווה מתוכננת גם אם צנועה למדי לתצוגת הפתיחה הרשמית של מעצבי האופנה הישראלים (לאחר התצוגה של מוסקינו אמש שהיתה יריית הפתיחה לאירוע כולו). מור והדוגמניות שצעדו בעקבותיה היו חביבות באופן יוצא דופן – הן חייכו והפריחו נשיקות באוויר, נופפו בחמימות שרחוקה מהניכור המאפיין דוגמניות על מסלול. ואף שחלקן, כמו מעיין קרת או מיקי ממן, הן דוגמניות עבר ידועות, המסר ששלחה המעצבת היה בהיר: אלו בגדים אמיתיים שנועדו ללבישה. בניגוד לבגדי ראווה שנועדו לתצוגה על המסלול.

המסר הזה שיקף גם את צורת העבודה האינטימית של פרימק, שכן אחדות מהנשים שצעדו על המסלול הן חברותיה ולקוחותיה. מאז שייסדה את המותג "אשתר", ב-2008, היא השתלבה עצמאית בזירת האופנה המקומית וגיבשה קהל אוהד של לקוחות המתעניין בעבודתה.

באחרונה המירה פרימק את שם המותג בשמה, ולדבריה זה סימן לבשלות. עתה, משגיבשה את האסתטיקה שלה, היא חשה נוח להציב עצמה בחזית. ועם זאת, המשנה האופנתית שלה נותרה על כנה: "הבגד הוא מאוד פשוט ולביש בסך הכל, חריש”, היא אומרת ומתכוונת לשימוש הגורף והמתמשך שהבגד מזמין. "ועם זאת יש בו האמנות של האופנה".

;

אמנות האופנה היא עניין רציני בשבילה: היא נוהגת לצייר, לרקום ולשבץ אבני חן על עיצוביה, ובכך ליצור את התחביר הייחודי לה. עיצוביה אינם מדברים בשפת האופנה הגבוהה: הם אינם מקרינים זוהר או מיניות מוחצנת, ולא מכוונים להכות את הצופה בתדהמה. הגזרות שלה בסיסיות בדרך כלל, נינוחות, וייחודם של הבגדים טמון במלאכות היד העדינות - בציורים, ברקמות או בשיבוצי החומרים העתיקים שהיא מלקטת מרחבי העולם.

“פסיפס" הוא שמה של הקולקציה הנוכחית, ואין שם מתאים מזה לקולקציה, הכוללת בין השאר כותנה מדמשק, חרוזים צ'כים ועיטורי תחרה אנגלית. נקודת המוצא שלה היא פסיפס של גלגל המזלות שנמצא ברצפת בית הכנסת בקיבוץ בית אלפא. "זה משהו עשיר כל כך שאני יכולה ליצור ממנו כמה קולקציות", אמרה המעצבת, וזה מה שעשתה בקולקציה הנוכחית.

בזו יש חצאיות באורך הברך שצוירו בקווי הרקיע של תל אביב, ירושלים וחיפה, חליפות יום מכותנה לבנה שזורה בחוט זהב, או שמלות גלביה חושניות. את הכל קשרה פרימק יחד בצבעוניות חמימה ועכורה כשל אבני פסיפס עתיקות – חום, חמרה, תכלת, צהוב, אדום-יין וכולי.

הבעיה היתה במשלבים ובהקשר הכללי: הפער בין דגמים פשוטים ללבישה ביומיום, כמו גופיית משי מצוירת ביד, ובין עיצובים מהודרים יותר לשעות הערב כשמלת משי סגולה משובצת בשתי וערב ססגוני, שהיה גדול מדי ופעל לרעתה של החטיבה הראשונה. סריגים לבנים או חומים - שנרקמו ביד בחוטים צבעוניים בדגמים מופשטים, ותנועת החוטים שבהם העלתה בזיכרון גם את השבירות של אמנות הפסיפס וגם את משיחות המכחול המקוטעות בציור האימפרסיוניסטי - היו שובי לב, אך לעומתם העלו דגמים רבים מדי את הספק אם מקומם אכן על מסלול התצוגה.

פרימק בוחרת לדבר בשפה שאינה שואבת מהשיח האופנתי, וזה יתרונה היחסי, אלא שבעמדה זו יש גם סיכון גבוה. כשניסיונותיה לייצג פסיפס נוחלים הצלחה פחותה, כמו למשל ציורים נאיביים ושזירת חרוזים מעל גבי שמלת חולצה לבנה, היא נותרת ללא רשת ביטחון. לפעמים כל מה שנדרש הוא עבודת סגנון קלה, שתעניק לדגמים את ההקשר המלהיב של תצוגה על מסלול.

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת