אמש עלתה העונה השלישית של "אייל גולן קורא לך" כשבפאנל השופטים יוסי גיספן, ירון אילן, עדי ליאון, דודו אהרון וגל אוחובסקי. גולן מתפלא על השתתפותו של אוחובסקי ושואל אם הוא בכלל מכיר מוסיקה מזרחית. אין טעם להסתיר, אוחובסקי הוא הנציג שלי בתוכנית וכעת הוא יסביר מדוע כדאי לי לצפות בכל זה.

הוא משיב שהדבר הכי מעניין שקורה היום, קורה במוזיקה המסולסלת "ואני אוהב להיות במרכז העניינים". אני מתרצה ומבינה שגם אני צריכה להיות בעניינים גם אם לא במרכזם. חוץ מזה, ברצוני לברוח קצת מהטיפשות המסוכנת עליה מדווחים במשדרי האקטואליה.

אלא שמסתבר שגם כאן לא אברח מפוליטיקת הזהויות ומשאלות של ייצוג גם אם מדובר רק בתחרות מוסיקה חביבה שבניגוד לאחיותיה ‘כוכב נולד' ו'דה וויס' היא משפחתית יותר, נטולת פירוטכניקה. עממית, נו.

ראשית עולה על הדעת הקאמבק של הוועדה המסדרת. למרות שיש חמישה שופטים בתוכנית, הם רק ממליצים ואייל גולן הוא בסופו של דבר המחליט הבלעדי, ועדה של איש אחד ולא בטוח שזה רע. כבר גילינו לאחר הפריימריז בליכוד שהדמוקרטיה טיפשה ויש לשמוח על כך שלא ניתן לדודו אהרון לארגן דילים כוחניים ורשימות חיסול.

חייבים להודות כי למרות הסתייגותנו מסגנונו של ליברמן, אנחנו מרוצים לגמרי מהחלטתו להדיח את דני איילון ואנסטסיה מיכאלי. כעת מיכאלי בחוץ, אוחובסקי בפנים ודני איילון יושב על כסא נמוך. חבל שהצדק הפואטי כל כך זמני.

שנית, לפנינו שישה גברים שופטים, רובם קרחים. כאן חייבת לעלות שאלת ייצוג נשים וגברים עם בלורית. אלא שאז עובר גולן אל שדרנית הקווים שלו מרינה קבישר והצופה חשה הקלה מסוימת, הנה אשה. או אז פונה גולן לקבישר ושואל אותה מה היא לובשת. שוב חשה הצופה דגדוג פמיניסטי וצביטה בישבן. אלא שאז היא נזכרת שלתוכנית בה היא צופה קוראים "אייל גולן קורא לך", לך בלשון נקבה, וזו תוכנית שמשתתפים בה גם זמרים גברים ומה זה אם לא הפנמת ערכיה של מרב מיכאלי, הנציגה שלנו בכנסת.

ואי אפשר בלי השד המזרחי: מועמדת כלשהי זוכה לעלבון משופט שאומר לה שהיא לא מספיק מזרחית. אוחובסקי לא מסכים ואומר שהמועמדת שרה "באווירת עפרה חזה" ואף סונט בעמיתו "כשתבוא עפרה חזה, אתה תגיד לה שהיא אשכנזייה". גיספן לא אוהב את הוויכוח ולא אוהב את הכינוי מוזיקה מזרחית, הוא קורא לזה מוזיקה ישראלית מסולסלת.

ואם כבר זהות הנה המועמדת סברין שנולדה כלשונה "כאח בכור". השופטים אוהבים אותה - "אני חולה על דנה אינטרנשיונל ואת מזכירה לי אותה" אומר אחד מהם, שופט עם דמיון מוגבל. עמיתו אומר לה שיש להם הרבה במשותף כי גם הוא חולה דיכאון וכבר הסלט הישראלי הרגיל מונח על השולחן, אבל לפחות הם שרים.