לוח השידורים המת של ערוצי הטלוויזיה בשישי בערב

החלל השידורי בערוץ 10 מעלה תהיות על נחיצותו של הערוץ, עליה אנחנו שומעים כל כך הרבה לאחרונה; "שישי על הגג" בערוץ 2 היא תוכנית נטולת ערך, שנועדה רק להעביר את הזמן

ערב שידורים בערוץ 10, שישי, 20:00 "שישי עד הגג", ערוץ 2, שישי, 18:35

בשישי בשמונה בערב שידר ערוץ 10 מבזק חדשות באורך רבע שעה בהגשת ניב גלבוע. אחרי זה שודר שם לקט של גיא פינס מהשבוע האחרון ואחריו פרק בשידור חוזר של "כאן גרים בכיף". אחרי זה שובצה התוכנית ה"קומית" "מחוץ לחוק" של הוט.

אנחנו שומעים הרבה בשבוע האחרון על הסכנות הצפויות לחברה הישראלית בעקבות התעקשות המדינה שערוץ 10 ישלם את חובותיו בזמן. רבים, בין השאר עובדי הערוץ, מתריעים שסגירת הערוץ תפגע בחופש העיתונות ובתרבות הישראלית ותסכן את הדמוקרטיה. האם ביטול רבע השעה של ניב גלבוע יפגע בחופש העיתונות? האם מדינה שבה אין לקט שבועי של גיא פינס היא מדינה חסרת תרבות? האם הסיבוב הנוסף של כאן גרים בכיף הוא מה שיציל את הדמוקרטיה? לדעתי לא.

שישי עד הגג. ברבור חסר חן ונטול כל ערך

אני לא רוצה לראות אף אחד מעובדי ערוץ 10 מחוסר עבודה, אבל גם לא צריך לקחת את כל הטיעונים כמובנים מאליהם, בעיקר כשהראיות הסותרות מוצגות בשקיפות מלאה על המסך שלנו מדי ערב. יכול להיות שפריסת חובות הערוץ תביא לשידור מהדורת חדשות מקיפה ורצינית בשישי, להפקת דרמות מושקעות ותוכניות בידור אינטליגנטיות. יכול להיות שכן. שווה לחזור ולבדוק בעוד שנה, אם הערוץ ימשיך לשדר.

גם בערוץ 2 המצב לא מזהיר. בשש וחצי התיישבו שלוש נשים על גג בגוש דן ולא סתמו את הפה עד שהתחילו החדשות. "שישי עד הגג" היא מהתוכניות האלה שמעבירות את השעות האחרונות לפני ארוחת שישי, בזמן שבבית מבשלים ועוברים על שאריות העיתונים. וזה בעצם התפקיד של התוכנית הזאת - להעביר זמן. אין לה שום ערך, לא תרבותי, לא בידורי, לא אבולוציוני. אולי מסחרי ואם כן, זה רק מעיד על נפסדות המערכת הכלכלית. הטעם היחיד לקיום של תוכנית כזאת היא להריץ את השעון - עד שהבשר יהיה מוכן, עד שהילדים יגיעו, עד שהפנסיה תגיע, עד שהחיים ייגמרו.

שישי עד הגג היא הגרסה הערוץ 24ית ל"שישי חי" מתחילת ימי ערוץ 2, שהיתה חיננית ואינטליגנטית פי 60. למרות שאין לה קשר לערוץ המוזיקה, נראה ששישי עד הגג מושפעת ממנו. שלוש מנחות - אילנה ברקוביץ', ימית סול ואילנית לוי - יושבות ומברברות בחוסר חן על כל נושא שמוזרק למוחן באמצעות האוזנייה. בתום שעה ורבע של שידור, אני מנסה להבין מה הרווחתי מצפייה בתוכנית הזאת. האם החכמתי? האם רותקתי? האם צחקתי? האם התרגשתי? האם סתם היה לי נעים לבהות במסך?

התשובה היא "לא" בכל הסעיפים. הדבר היחיד שעושה התוכנית הזאת ביעילות היא להעביר קדימה את החיים שלנו. מה שבוודאות אני יכול להגיד זה שבסיום הצפייה הייתי זקן יותר בשעה ורבע. זקן יותר, אבל לא חכם יותר.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5