הסוכנים: לתפוס טרמפ על הזמר המזרחי

הסדרה שמתעדת את חייהם של סוכני הזמרים מזרחיים מניחה שעצם העיסוק בזמר המזרחי ובגינונים שלו מרתק באופן אוטומטי. אז זהו, שלא

השבוע פורסם שהזמר קובי פרץ נחקר בחשד שאיים על אמרגנו לאחר שזה הפך לעד מדינה ואיים להפליל את הזמר בעבירות של העלמת מס. כמו כן, פרץ חשוד כי השתתף בהצתת דלת ביתו של אותו אמרגן בדימוס. יכול להיות שזו בסך הכל אי הבנה אחת גדולה ופרץ, אזרח שומר חוק ונאמן ניקיון, יעשה סדר בבלבול, יישר את ההדורים עם האמרגן, ושניהם יצטלמו מחויכים בשיפודי הניצחון אחרי שכבשה תמימה תקריב את חייה לצורכי סולחה. על פי פרק הפתיחה של תוכנית הריאליטי "הסוכנים", זה התסריט הסביר ביותר. בפרק מוצג פרץ כחתול מנומנם ששוקע בשינה עמוקה בסלון בדיוק לפני שעיתונאית מגיעה לראיין אותו. היח"צנית שלו, שרית בירן, מסבירה לעיתונאית שפרץ עובד קשה יומם וליל, מתרוצץ בין הופעות להקלטות ומצליח להשחיל גיחות למסע היח"צ שלו. בין התינוק המגודל שנרדם על הספה לבין הפועל קשה היום שמתארת בירן, אין מקום להצתות של דלתות וגם לא למסיבות חשק או סיבובי מועדונים.

החרופ שתפס פרץ באמצע הפרק הוא סמלי ללאות המפוהקת של "הסוכנים". זו סדרה שאמורה לעקוב אחרי חייהם של ארבעה אנשים שמייצגים זמרים מזרחיים - בירן, אסף אטדגי (המנהל האמנותי של עומר אדם), שלום דדוש (המנהל האישי של זמר מתחיל בשם גיא יהוד) וגלעד "ביגי" מסמי (המנהל האישי של ג'ולייטה). את ג'ולייטה ואת מסמי יכולנו לראות - יחד עם דודו אהרון שנתן הופעת אורח בפרק ששודר אמש - בסדרת הריאליטי "חי בלה לה לנד". האמת המדכדכת היא ש"הסוכנים" מאוד רוצה להיות "לה לה לנד" אבל, לפחות על פי הפרקים הראשונים, מצליחה להביא גרסה חיוורת, עייפה ומשועממת-מעצמה של התוכנית הכיפית ההיא.

עולם הזמר המזרחי, כפי שאוהבים להציג אותו בתקשורת, מלא בגינוני כוכבות, אינטריגות, זוהר ונגיעות בעולם התחתון. החומרים האלה יכולים למלא סדרת ריאליטי מצוינת אבל צריך להתאמץ בשביל שזה יעבור באופן אינטליגנטי ומעורר עניין. הדבר היחיד שיותר גרוע מתוכנית טלוויזיה שמזיעה ממאמץ זו תוכנית טלוויזיה שבכלל לא משתדלת. וזו האווירה שנושבת מ"הסוכנים" - של סדרה שלא השקיעה הרבה מחשבה בעצמה ובמבנה שלה, סדרה שמתעצלת וחושבת שיהיה בסדר.

אז לא, לא בסדר. העיסוק בזמר המזרחי ובגינונים שלו לא מרתק באופן אוטומטי. הנוכחות של קובי פרץ וג'ולייטה על המסך לא מספיקה בשביל לשאוב את הצופה לעלילות שהסדרה מנסה להפיק. בחייהם של יחצ"נים ומנהלים אישיים אפשר למצוא מורכבות גדולה ועצובה - אלו אנשים שכל קיומם הוא לא עצמאי אלא דרך אדם ידוע, שלו הם מעניקים שירותים עסקיים ואישיים. הבחירה לוותר על המורכבות הזאת ולהדגיש את ה"גלאם" ואת העילגות מעידה ש"הסוכנים" בסך הכל רוצה לתפוס טרמפ על הזמר המזרחי ואם אפשר אז מתוך שינה, בסלון.

"הסוכנים". סדרה שמתעצלת וחושבת שיהיה בסדר


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5