לא מזמן עלה לשידור אחד הכתבים הפוליטיים בטלוויזיה עם סקופ: אחרי הבחירות ראש הממשלה נתניהו מתכוון ליישם את החוק הנורווגי. הסיפור הזה לא תפס, ונעלם עוד באותו ערב, אבל סביר להניח שהפולו-אפ יהיה בעוד כמה חודשים. כל כמה זמן מדברים פה על החוק הנורווגי שמאלץ שרים להתפטר מהפרלמנט. החוק הנורווגי טומן בתוכו תקווה לממשל קולגיאלי יותר ולהפרדה בריאה יותר בין הרשויות, אבל בעיקר יש בו הבטחה עמומה לאיזו אוטופיה סקנדינבית. אנחנו אוהבים לדבר על החוק הנורווגי, לא בגלל החוק אלא בגלל הנורווגי. אנחנו מקווים שיום אחד תהיה פה נורווגיה - שרים יפנו מקום בכנסת לחבריהם והפיורדים יעלו על גדותיהם.

והנה מגיעה סדרה שמפגישה אותנו עם שיטת הממשל בחלק ההוא של העולם. אומנם לא בנורווגיה אלא בדנמרק אבל מבעד לשמש המזרח תיכונית, כל הסקנדינבים נראים אותו הדבר. הסדרה "הממשלה" (Borgen), עוקבת אחרי בריגיטה ניבורג-כריסטינסן, ראש מפלגת המרכז הדנית, רגע לפני הבחירות. התוצאות יכריעו אם היא הולכת לממשלת ימין או שמאל ואולי תישאר באופוזיציה. הפרק מסתיים עם נעילת הקלפיות וספירת הקולות. מתברר שהמנצחת הגדולה היא מפלגת המרכז. בריגיטה ניבורג-כריסטינסן היא ראשת הממשלה הראשונה של דנמרק. היא ליברלית, היא טובת לב, יש לה מקף בשם, יש לה בעל חמוד, משפחה תומכת וחיים פשוטים ואין לה מושג מאיפה זה נפל עליה.

הסדרה עלתה בישראל אתמול, שלושה ימים לפני הבחירות לכנסת. העלילה נפתחת בדיוק שלושה ימים לפני הבחירות לפרלמנט הדני. מרתק לראות את מערכת הבחירות הדנית במקביל לזו הישראלית ועוד יותר מרתק לראות בהמשך הסדרה את המגעים הקואליציוניים ודרך ניהול הממשלה. לא מפתיע לגלות שגם באוטופיה הסקנדינבית ההיא, עם שיטת הממשל התקינה ומערכת החינוך מעוררת הקנאה, יש פוליטיקאים מנוולים, יש קשרים בין הון, שלטון ועיתונות מגויסת, יש ימין קיצוני, בריתות לא כשרות ובגידות מלוכלכות. הצופה הישראלי בטח יצחק כשיראה (בפרק שישודר בשבוע הבא) כיצד ראש הממשלה היוצא מרעיף על ניבורג-כריסטנסן הבטחות בתנאי שתתמוך בו. הוא אפילו מציע למפלגה שלה משרד ממשלתי חדש שייפתח במיוחד בשבילם - המשרד לפיתוח בינלאומי. לא בטוח ששמעון פרס (שעבורו המציאו את "המשרד לשיתוף פעולה אזורי") או סילבן שלום (שמאייש את המשרד הזה היום), יצחקו גם.

מעבר לתככים ולמזימות שהן נחלתן של כל הדרמות הפוליטיות, מה שבולט בסדרה המצוינת הזאת, זו השפיות היחסית של הפוליטיקה הדנית. אין שם הגינות יוצאת דופן או טוב-לב פוליטי אבל יש פרופורציות. ראשת הממשלה אוכלת כל ערב עם המשפחה ומכינה להם דייסה בבוקר ואין מאבטחים בכל מקום. המנהיגים הם אנשים חזקים, אבל לא חיים בכוכב משלהם. הם פקידים שפויים במדינה שפויה.