רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החיים על פי אסי דיין

"החיים כשמועה", ערוץ 10, 21:00

בספר "חיים על נייר זכוכית" פורש יורם קניוק זיכרונות, סיפורים ומעשיות מימיו כצייר צעיר בניו יורק. הוא מספר על מפגשים עם שוטרים וגנבים, על לילות עם בילי הולידיי וצ'רלי פארקר והרפתקאות שיכולות לפרנס חמישה גלגולי חיים. מי שמכיר את קניוק כקשיש החביב/נרגן שהוא היום, עלול לחשוד שזה קובץ של סיפורי בדיה ורמייה. אבל מספיק להסתכל לשתי שניות על הגבר הצעיר שמופיע על כריכת הספר ולדעת - הכל אמת. קניוק היה כל כך חתיך בימי ניו יורק, שהסיפורים שהוא מביא, גם אם הם מומצאים, יכלו בקלות להיות נכונים. ויש לנו תמונה שמוכיחה את זה.

אותו המקרה ב"החיים כשמועה" של אסי דיין. אחרי הצפייה בפרק השני של הטריפטיכון המהפנט הזה, ששודר אתמול בערוץ 10, עלול הצופה להגיד שהכל קשקוש - המצאות של גבר מזדקן שהזין את המוח שלו ביותר מדי נרקוטיקה. הרי אין סיכוי שאדם אחד עבר בחייו כל כך הרבה הרפתקאות ואירועים לא סבירים. אבל הצילומים של דיין הצעיר והחתיך - לא פחות מקטעי הארכיון שמתעדים את הסיפורים עצמם - מוכיחים מעבר לכל ספק שהכל אמת. וגם אם לא, זה יכול היה להיות.

דיין, כפי שהוא השתקף בפרק הראשון של הסדרה, היה בחור צעיר, יפה, מיוחס וכריזמטי. כל דלתות העולם היו פתוחות בפניו. אחד ממעשי השובבות הרציניים (כלומר פליליים) הראשונים שלו, היתה הנסיעה לקפריסין עם דרכון מזויף, כסף גנוב ואקדח. כשנתפס וגורש, נאסרה על דיין הצעיר הכניסה לקפריסין לכל ימי חייו. זה לא נשמע כמו הפסד גדול אבל זה רגע סמלי: לא כל דלתות העולם עוד פתוחות בפניו. בפרק האמצעי ששודר אתמול, עוד ועוד דלתות נסגרות בפני דיין - ההזדמנות להתפייס עם אביו, ההערכה של האליטה התרבותית, האהבה של נשותיו וילדיו, החופש מסמים. אנחנו רואים אריה שהכניס את עצמו לכלוב והקירות הולכים וסוגרים עליו.

"החיים כשמועה" עשויה במתכונת של "הנער נשאר בתמונה" (The Kid Stays in the Picture), אוטוביוגרפיה של המפיק ההוליוודי רוברט אוונס שעובדה לסרט תיעודי בקריינותו. כמו דיין, גם אוונס עשה הרבה סרטים, שכב עם הרבה נשים יפות, הסניף הרבה קוקאין, חי הרבה ומת הרבה. שניהם איכשהו הגיעו לספר את מה שעבר עליהם והם עושים את זה עם המון הומור, קסם וגילוי לב מפוכח. "החיים כשמועה" היא סדרה מאלפת. היא ערוכה בקצב מופתי עם קטעי ארכיון מדויקים, טקסטים שנונים, אבל לא מתאמצים ובעיקר, בלי עדר של ראשים מדברים שמעידים על ה"מנוח" ותוקעים את כל העסק. הסדרה שיצרו מויש גולדברג, עדי ארבל ודיין עצמו, משאירה את הצופה חסר נשימה ועם מידה שווה של קנאה ורחמים לאדם בשם אסי דיין.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות