טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מות הרב עובדיה הביך את הטלוויזיה

רוב העושים במלאכה הם חילונים אשכנזים, שאבל על מות רב גדול זר להם. אתמול הם היו צריכים להעמיד פנים וללכת על ביצים בניסיון לכבד את המאורע

תגובות

מות הרב עובדיה יוסף, כל הערוצים

אתמול התנהגה הטלוויזיה כאילו היא עוצרת את נשימתה, ועברה למצב צבירה של הליכה בין הטיפות. היא גוף חילוני במהותו וככזאת, כמו חילונים רבים, אין לה מושג מה לעשות עם אבל על רב גדול. היא גם גוף אשכנזי שמבקש למצוא חן בעיני מסעודה משדרות (כך כונה בהתנשאות קהל היעד על ידי אחד מבכירי הטלוויזיה לפני שנים), היא צריכה את הקול של מסעודה ויודעת להתחנף אליה.

>> פרס נובל בפיזיקה להוגי תאוריית החלקיק האלוהי, הבוזון היגס

אנחנו מכירים את נוהל הפיגועים הזה. מיקרופונים פתוחים וזמן שידור בלתי מוגבל שצריך למלא במשהו. לרוב העושים במלאכה אין מושג איך להתעסק בחומרים האלה, רובם חילונים, רובם אשכנזים, רובם צינים והם צריכים להעמיד פנים.

ברור שהיה להם יותר נוח להספיד את רבין שדיבר בשפה שלהם ואפשר היה לצטט את נתן יונתן ברגעי האולפן הארוכים. את מי יצטטו עכשיו? לאורך כל יום השידורים כולם הלכו על ביצים, מגושמים, משחקים בלהיות עצובים, מנסים לכבד את המאורע כמו שהם מדמיינים שאנחנו אמורים לכבד את אלה עם העגלות המלאות. סיוון רהב מאיר בהיותה דתייה העזה, כשנשאלה על יורש לרב, לתהות אם אפשר לדבר על יורש למייקל ג'קסון, מדברת אלינו בשפה שנדמה לה שאנחנו מבינים.

ויש את "אחרי מות קדושים אמור". זה יפה לא לדבר סרה במת וכולם ניסו ליישם את התורה הזאת. בערוץ 1 התאבל דוד ויצטום בחברת הרב אייכלר (שני אשכנזים). ויצטום, אולי במסגרת אווירת האחדות, אמר שביום הזה אין ספרדים ואין אשכנזים (אייכלר שמח להסכים). זאת רק דוגמה אחת לבלבול של חילונים אשכנזים בטלוויזיה. הרי אם יש דבר אחד שאנחנו יכולים להבין - אם קשה לנו להבין שהרב היה גדול בתורה או קשה לנו לחבב את הפוליטיקה שלו - זאת העובדה שהקים תנועה ספרדית עממית חברתית גדולה. המהפכה, שוב, לא תשודר בטלוויזיה.

עוד דוגמה למבוכה סיפק יואב אבן שהוצב מחוץ לבית הרב, שם כבר החלו להתגודד אבלים. אבן התפלא מאוד ואמר שמדובר במראות מאוד מיוחדים: "מאיפה נובעות הדמעות על אדם שרובכם לא הכרתם באופן אישי?", שאל את אחד הנוכחים. וזה היה בהחלט רגע מיוחד מאוד שבו נשאלה אחת השאלות הטיפשיות בהיסטוריה.

שמעון פרס, למרות אבלו הכבד, התראיין אצל יונית לוי (לצפייה בראיון המלא). לוי התנהגה כמו עיתונאית והיתה עניינית. היא אפילו העזה לחייך לרגע ולדבר על החלק בעם שכל זה לא מדבר אליו (אומץ!), אבל פרס, שסיפר איך נשק למצחו של הרב, מיאן להתנחם.

לשידור נוסף נופך של מתח בשל החשש מפני אסון. לאחד הכתבים זה הזכיר את אסון ערד (לפחות עגלת האסונות שלנו מלאה). מפכ"ל המשטרה הזהיר את הציבור מפני סכנת חיים. הציבור - מאות אלפי גברים - לא צפה בטלוויזיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות