תעשיית הטלוויזיה הסקנדינבית מפיקה פנינים בשנים האחרונות. זה כנראה קשור להצלחה של "נערה עם קעקוע דרקון", רב מכר בינלאומי שבעקבותיו באו סרטי הקולנוע. הסדרה "The Killing", שהופק לה עיבוד אמריקאי בערוץ אי-אם-סי, היא המוכרת ביותר אבל לא היחידה. גם "הגשר"ו"בורגן" נקנו בידי אולפני הוליווד לגרסאות אמריקאיות. "לילהאמר" היא קו-פרודוקציה אמריקאית-נורווגית.

אלה סדרות עם ניחוח קריר, נופים יפים וגשומים, השפעות בולטות של דרמה בריטית בכתיבה המהודקת, והשפעות אמריקאיות - בעיקר של הכבלים - בעשייה, בתנופה ובצילום המקצועי. יש בהן שחקנים יפים כמו כוכבים הוליוודים, אבל אלה משדרים משהו אמין ויום-יומי כמו בסדרת דרמה בריטית. הן מצולמות באתרים אמיתיים, לא בנו לכבודן אתרים גרנדיוזיים ולפעמים אפילו רואים בהן דמויות חיוביות מעשנות.

 

אבל יותר משהן מושפעות מהתעשיות המובילות - האמריקאית והבריטית - סדרות אלה מציגות לקהל משהו ייחודי ושונה ממה שמוכר על המסך. במשך השנים הצופים למדו להכיר את הערים והספר של ארצות הברית ובריטניה, לא מעט צרפת ואיטליה, אבל כמעט לא ראו סדרות מצפון אירופה. העשייה הנוכחית מביאה משב רוח צונן ומרענן. היא כוללת גיבורות בתפקידים ראשיים כדבר מובן מאליו ולא כדגל של צדקנות; הגיבורות האלה אינן כליל השלמות אלא ייצוגים של בני אדם על תכונותיהם הטובות והרעות. כך גם הגיבורים; יש בסדרות האלה עיסוק פוליטי למכביר, במדינות שמוסד הדמוקרטיה שלהן גם מפותח וגם נמצא תחת זכוכית מגדלת. מאחר שתעשיית הטלוויזיה הסקנדינבית אינה מכונה משומנת כמו האמריקאית הממסדית, הסדרות מתפתחות באופן טבעי בהתאם לסיפור שהן מבקשות לספר, ולא לפי צורכי הרשת והערוצים המשדרים אותן.

"בורגן" עלתה בדנמרק ב-2010 והעונה השלישית והאחרונה שלה תשודר ב-2013. מהשבוע היא מוצעת בלינק טי-וי באינטרנט בשידור מרתוני. הסדרה עטורת פרסים, שעדיין לא נקנתה לשידור בישראל, זכתה בפרס הבריטי בפטא בקטגוריה הסדרה הזרה הטובה וכבר הוכתרה בידי רבים כדרמה הפוליטית הטובה ביותר על המסך. ב"ניוזוויק" טענו כי זו הסדרה הפוליטית הכי טובה שאי פעם נעשתה.

 

רשת אן-בי-סי האמריקאית רכשה אותה לשידור והפקידה את מלאכת העיבוד בידי ג'ייסון קייטימס, יוצר "אורות ליל שישי" ו"הורים במשרה מלאה". שתי סדרות אמריקאיות אלה נהדרות, הראשונה יותר מהשנייה, אבל קשה לראות את קייטימס יוצר דרמה פוליטית שכזאת. ל"בורגן" מרכיב רגשי מפותח לצד זה האינטלקטואלי. ייתכן שפנו אליו בשל היחסים של גיבורת הסדרה עם בעלה, שהם אכן יפים ומרשימים, ומזכירים את אלה של המאמן ומנהלת בית הספר ב"אורות ליל שישי".

ההשוואות לעשייה האמריקאית מיהרו לבוא. ב"דנוור פוסט" כתבו ב"הערצה", לדברי המבקר, כי "'בורגן' היא דרמה פוליטית חכמה יותר מ'הבית הלבן' ומתוחכמת יותר מ'בוס'". ב"ניוזוויק" קבעו שהיא "אנטי-'חדר חדשות'". ההשוואות מתבקשות - במיוחד לסדרה האחרונה ולסצינות של חדרי הבקרה בתוכנית החדשות שאליה באים פוליטיקאים. קשה שלא להתפעל מהאופן שבו הסדרה הדנית מצטיינת היכן שכושל ארון סורקין בסדרה החדשה שלו, כולל נאומים פטריוטים של גיבורי הסדרה על המדינות שלהם.

"בורגן" ("הטירה") הוא הכינוי של בניין הפרלמנט הדני והוא שם סדרת הדרמה שכל פרק שלה נמשך שעה. הגיבורה היא בריגיט נייבורג (סידסה באבט קנודסן), ראש מפלגת המרכז, שנבחרת להיות האשה הראשונה המכהנת כראש ממשלת דנמרק. את הסדרה יצר אדם פרייס עם התסריטאים יפה גיירוויג גראם וטוביאס לינדהולם. הפיק אותה הערוץ הציבורי הדני, שהפיק גם את "דה קילינג".

הפוליטיקה הדנית, לפי הסדרה הזאת, מלוכלכת ומסואבת לא פחות מהמקובל לראות על המסך ולקרוא בעיתונים. גם הקלישאות שלה דומות. "כמו תמיד בדנמרק המאבק הוא על הקול של המרכז", אומרים במהדורת החדשות. כך גם היחס להסכמים, מתברר. לאחר שהסכימה נייבורג לתמוך במועמד מסוים, לארגסן, הוא מופיע על המסך ומבטא עמדות קיצוניות מכפי שהבטיח לה בדבר היחס לפליטים ומהגרים במדינה.

דמויות המשנה בסדרה מרתקות לא פחות. הזירה של התקשורת המסקרת את הפוליטיקאים מעניינת ביותר, במיוחד דמותה של העיתונאית הצעירה והשאפתנית קתרין פונסמארק. היחסים המתוארים בחדר החדשות הם של קנאה ותככים, אבל גם שאפתנות ואמונה אמיתית בעבודה. כמו כן יש פוליטיקאים ועיתונאים במיטה אחת.

נייבורג, אשה יפה בשנות הארבעים שלה, בולטת בכנותה ובניקיון הכפיים שלה. היא מודה בטלוויזיה שקצת שמנה בזמן מערכת הבחירות, ולכן לעימות הטלוויזיוני באה בשמלה ולא בחליפה המתוכננת. היא רוכבת על אופניים לעבודה, אבל נעזרת, כמו כולם, ביועצים ממולחים ובייחוד בטווה הספינים שלה קספר יול (יוהאן פיליפ אסבאק), אבל לא מופעלת על ידם. במהלך מרתק בפרק הראשון של הסדרה, שכל כולו מופת של כתיבה ארוגה היטב, נייבורג נבחרת לתפקיד החשוב ביותר במערכת הפוליטית כשלפניה עתיד מלא אתגרים.

נייבורג היא אולי ראש הממשלה האשה הראשונה של דנמרק, אבל היא אחת מתוך כמה פוליטיקאיות פיקטיביות בולטות על המסך. "בורגן" משתלבת במגמה אחרת - שורה של דרמות על נשים בעמדות פוליטיות שנראות באחרונה על המסך בסדרות אמריקאיות - "ויפ" עם ג'וליה לואי דריפוס היא אחת מהן וכך גם "Political Animals", שתעלה בקרוב ביס עם סיגורני ויבר. נייבורג ב"בורגן" מציגה יותר את הפן המשפחתי שלה. היריבים שלה מנסים להמעיט בערכה. הם לא עומדים בהסכמים ומאחורי גבה מקניטים אותה בכינוי "אמאל'ה". אבל היא מצליחה להפוך את כינוי הגנאי הזה ליתרון באופן מקורי. "אל תאכזב את הילדים שלך", היא אומרת ליועצה, המומחה לספינים, "כי הם גדלים להיות בעלי זכות בחירה".