טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עורכי דינו של הבמאי יוסי יזרעאלי יערערו על החלטת בית המשפט

בית המשפט המחוזי קבע כי הקאמרי לא הפר את זכויות היוצרים של הבמאי יוסי יזרעאלי, כשהעלה את המחזמר "עוץ לי גוץ לי" בבימויו של רוני פינקוביץ ב-2002

תגובות

פסק הדין העקרוני והתקדימי שניתן בשבוע שעבר על ידי שופטת בית המשפט המחוזי, ענת ברון, לפיו תיאטרון הקאמרי לא הפר את זכויות היוצרים של הבמאי יוסי יזרעאלי, כשהעלה את המחזמר "עוץ לי גוץ לי" בבימויו של רוני פינקוביץ ב-2002 - אינו סוף פסוק במשפט שנפתח ב-2010. אמש (ראשון) הודיעו עורכי דינו של יזרעאלי כי יערערו על פסק הדין בבית המשפט העליון.

בשבוע שעבר זכה תיאטרון הקאמרי באמצעות עו"ד עופר שחל בתביעה שהגיש נגדו יזרעאלי בגין הפרת זכויות יוצרים, והתביעה נדחתה. השופטת ברון קבעה כי יזרעאלי שביים את המחזה של אברהם שלונסקי ב-1965 בתיאטרון הקאמרי, אינו בעל זכויות יוצרים בהפקה המאוחרת יותר של הקאמרי, ועל כן יש לדחות את תביעתו לקבלת תמלוגים מהכנסותיה. השופטת קיבלה את טענת הקאמרי כי "זכויות הבימוי פוקעות עם רדת ההצגה שביים מבימת התיאטרון". בפסק הדין קבעה בעצם, מהם זכויות הבימוי, וכי במקרה המסוים של הבימוי, החופש האמנותי (של הבמאי החדש), גובר על זכויות היוצרים (של הבמאי הקודם). זהו עניין שיש לו השלכות חוזיות וכלכליות בהוויה תיאטרונית המקובלת בישראל, שבה תיאטרונים רפרטוארים מרבים לחדש הצגות ישנות.

יוסי יזרעאלי
דודו בכר

"עוץ לי גוץ לי" היתה ההצגה הראשונה שביים יזרעאלי, כשהיה בן 26, בהזמנת תיאטרון הקאמרי. ההצגה עלתה ב-1965 לאחר שיזרעאלי - כיום פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, במאי יוצר תיאטרון ואפילו שחקן לעת מצוא - ערך במחזה של אברהם שלונסקי שינויים, כדי להעלותו על הבמה. הוא החליט להפוך את המחזה של אברהם שלונסקי ממחזה למחזמר ואף חילק את המחזה מחדש. כלומר, בחר אלו קטעים מתוך המחזה יולחנו ויושרו ואלו ידוברו. כמו כן הוא מיין את קטעי השירה לקבוצות כך שלכל קבוצה ייכתב לחן בסגנון משלו על ידי המלחין דובי זלצר. לפי יזרעאלי, שעמדתו נתמכה גם במומחה פרופ' גד קינר, זהו המנוע הבימוי של ההצגה. המחזה אמנם הפך ללהיט. במשך השנים , ולא באופן רציף, הועלה המחזה בקאמרי מספר פעמים על ידי במאים שונים ובכל פעם שולמו ליזרעאלי תמלוגים.

לפי כתב התביעה, המחזה הועלה מחדש בספטמבר 2002, ואז פנה יזרעאלי למנכ"ל התיאטרון נועם סמל בשאלה אם זהו המחזה המקורי. סמל ענה כי זו הצגה חדשה לחלוטין. יזרעאלי הבהיר בכתב כי אם ייעשה שימוש בהוראות הבימוי שלו ובחלוקת המחזה המקורית, הרי יידרש התיאטרון לשלם לו תמלוגים. לטענתו של יזרעאלי הוא לא המשיך לטפל בתביעה עקב נסיבות אישיות (אשתו חלתה ונפטרה בשנה שההפקה החדשה עלתה).

הצגה
גדי דגון

אף שהשופטת קיבלה את טענת יזרעאלי על השינויים שביצע במחזה המקורי, השופטת קיבלה את טענת הקאמרי, כי הבמאי רוני פינקוביץ ביצע עבודת בימוי מקורית משלו "שבכל מקרה אין בה משום העתקה או שחזור של עבודת הבימוי שביצע פרופ' יזרעאלי". היא דחתה את התביעה גם בשל העובדה שחלה עליה התיישנות.

"מדובר בסוגיה מאד מעניינת שנוגעת לשאלה מהן זכויות הבימוי", אומר נועם סמל, מנכ"ל הקאמרי. "בעצם מה שמקובל זה שהמחזאי והמלחין הם בעלי הזכויות. ורק המחזאי יכול להנחיל זכויות לאחר. אבל זה לא קרה. בעבר היתה ליזרעאלי טענה מוצדקת מול מפיקים של המחזה מכיוון שהם העלו את המחזה עם הוראות הבימוי שלו , אבל רוני פינקוביץ יצר הפקה שונה לחלוטין. כל מה שעשה יזרעאלי אלה דברים שבמאים עושים כל הזמן. ובכלל, הקאמרי הוא שהביא את הרעיון".

ואולם, לדברי עו"ד יצחק אפלפלד המייצג את יזרעאלי (יחד עם עו"ד דניאל פריימן), דווקא מכיוון שזהו פסק דין עקרוני,ויש מקום לשכנע את בית המשפט העליון כי הבימוי היא זכות נגזרת, כמו תרגום למשל, ואין כאן עניין של זכויות נמוגות או התיישנות, כי זכויות יכולות להסתיים רק בתום עשרות שנים וכשבעל הזכויות לא בחיים. "השופטת קיבלה שהוא הפך את המחזה למחזמר, שהוא החליט מהם הקטעים המושרים ומהם המדוברים", אומר עו"ד אפלפלד. "במקרה הרגיל העבודה שלו מקנה זכויות יוצרים, אבל היא החליטה שצריך להגביל את הזכויות שלו, מתוך מחשבה על חופש הבימוי. לדעתנו יש כאן אי הבנה והתוצאה הזו פוגעת בזכויות הבימוי בישראל. זו יצירה עדיין מובהקת הנגזרת מהיצירה המקורית. זה כמו מתרגם של ספר. הוא לא בעל הזכויות אבל על התרגום יש לו זכויות מלאות. באותו אופן המבנה התיאטרוני של ההצגה, הוא יצר את זה. זה כמעט כמו יצירה ספרותית. המשימה שלנו לשכנע את בית המשפט העליון".

עזריאלי עצמו נשמע נסער כשהוסיף: "השופטת קובעת חד משמעתית שהפכתי בבימוי את הפואמה הדרמטית למחזמר. אין שירים זה קטעים מושרים. ושלונסקי בכלל התנגד שזה יושר, ואני שכנעתי אותו. על פי עדותו של זלצר אני הוא זה שהפכתי למחזמר. השופטת מצטטת מתוך עדות המומחה של גד קינר שהפיכת הקטעים זה משפיע על המשחק הקצב אופי ההצגה. ברגע שהשופטת קבעה את זה. זה הדבר החשוב. לכן נערער לעליון. היא קבעה שזכויות הבימוי מסתיימות עם הבימוי החדש.אז במקום חוטי זהב הם עשו בלוני זהב, זו מיזנסצנה אחרת אבל הלבה של המחזמר הוא יצירה שלי. לא נכתבו שירים חדשים. ולפי חוות הדעת של גד קינר ללא הבימוי של יוסי יזרעאלי אין הצגה".

לדברי היועץ המשפטי של הקאמרי, עו"ד שחל, "השופטת קובעת שכל העדים מטעם הקאמרי בכירי התיאטרון בארץ בעצם העמידו גרסה אחת שלא נסתרה ואילו פרופ' קינר המומחה מטעמו של יזרעאלי נאלץ להודות שרוני פינקוביץ עשה בימוי מקורי . זה משמיט את הקרקע לסיכוי הקלוש של הערעור ולניסיון שהוא מנסה לנכס לעצמו איזה חלק בהצגה המקורית של פינקוביץ. זה פסק דין שנוגע בסוגיה עקרונית, אבל בהקשר של יזרעאלי, הפסיקה נדחתה כולה והעובדה שלא נפסקו הוצאות זה מטעמי חמלה בלבד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות