מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

בעקבות הקברים האבודים של המכבים

האזור בין מודיעין ללוד עמוס במחפשים החדורים אובססיה לגלות את המקום שבו נטמנו המכבים. האם בחורבת הגרדי, קילומטר משם, תיפתר התעלומה?

החשמונאים, שהנהיגו בישראל שושלת מלוכה יהודית, נטמנו באדמה כבר לפני יותר מ-2,100 שנים. קצת קשה להאמין בזה כאשר מאזינים לזהר ברעם, שמדבר בהתרגשות עצומה על תעלומת קברי המכבים ועל החיפושים אחר אתר הקבורה המדויק. ברעם, שגר בשילת, מנהל כבר 34 שנים את "כפר חשמונאי", מוזיאון פתוח ליד מודיעין, שמציע פעילויות לילדים ולבני משפחותיהם. הכפר של ברעם אינו מתיימר לשחזורים היסטוריים מדויקים, אבל בין צמחי המרפא, לבקתות העץ, למטבעה וליקב מסביר ברעם שהכפר מדגים את אורח החיים בימי המכבים, בדגש על מורשתם ולא על הקרבות. כולם מתעניינים בו בימים שקודמים לחנוכה. בימים אחרים, כאשר הוא פחות פופולרי, משמש הכפר החשמונאי כאתר צילומים לסרטים רבים, שמצלמים בארץ ודורשים שחזור של סביבה תנ"כית. מסתבר שיש תעשיית סרטים כזאת, רובה אמריקאית, שמיועדת לקהל המאמינים האוונגליסטים ואלה סבורים ששביל העפר, עצי הזית והרימון, כדי החרס הצהבהבים וקשת שנמתחת בכניסה לכפר הם כמעט הדבר האמיתי, כלומר ארץ האבות.

כאשר אנחנו שותים תה בסככת קנים נעימה בכפר החשמונאי אני מעיר לברעם שקו הרקיע המתקרב של העיר מודיעין עלול להרוס את הביזנס. אין דבר שמזיק יותר לאשליה התנ"כית מבניין לבן בן שש קומות שמציץ לתוך הסט של סרט שעוסק באבותינו הקדמונים. ברעם נראה פחות מוטרד מניקיון הצילומים ועסוק הרבה יותר בתחביב הגדול שלו - החיפוש הבלתי נלאה אחר קברי המכבים. הוא לא לבד וזה רק מוסיף דלק למנוע החיפושים. האזור בין מודיעין ללוד, כך נדמה בסוף השיחה אתו, עמוס במחפשים חדורי אובססיה אחת, לגלות את האתר המדויק שבו נטמנו מתתיהו ובניו ולהצביע עליו בפני העולם. מיד אחר כך, קל לנחש, הם יתפנו ללעוג לאלה שמלעיזים עליהם היום. המחפשים השונים, וזה הרי מובן מאליו, אינם מסכימים ביניהם לגבי האתרים, או לגבי הטעויות שנעשו בעבר ומצביעים על אתרים רבים במרחב. כך אפשר לנדוד או לטייל בעקבות המכבים, או ליתר דיוק בעקבות התיאוריות המוזרות על המיקום של קברם.

קובור אל-יהוד

על עובדה אחת, כך נדמה, אין כיום ויכוח - האתר לצד כביש 443 שנחשב "רשמית" לקבר המכבים אינו האתר הנכון. מתנוסס בו אמנם שלט גדול שמעיד שזה המקום ויש בו כמה קברים חצובים בסלע אבל אלה, התברר בבדיקות שערכו ארכיאולוגים, מאוחרים בכמה מאות שנים מתקופת המכבים. עמית ראם, ארכיאולוג מחוז מרכז ברשות העתיקות מסביר שכל העדויות מצביעות על כך שאלה קברי נוצרים ופגנים ושדה הקבורה הזה, בצדו הצפוני של כביש 443, שייך למעשה למנזר קדום שניצב במבוא מודיעין, בעבר השני של הכביש.

מקור הטעות המתמשכת הזאת כבר בתחילת המאה ה-20, אז הגיעו לאזור חוקרים רבים שרצו להתחקות אחר קברות המכבים. ראם מסביר שהסיבה לאובססיה טמונה בכך שגם הנוצרים מייחסים למכבים חשיבות רבה, כיוון שהם רואים בהם את המרטירים הראשונים, שבזכותם, בין היתר, נולדה הנצרות. החוקרים שאלו את תושבי הכפרים המקומיים על מיקום קברי המכבים ואלה ענו בשמחה "קובור אל-יהוד" (קברי היהודים) והובילו אל האתר המסורתי.

כיוון שהאותנטיות של אתר זה נשללה בביטחון יוצאים החוקרים בשנים האחרונות לתור אחר מקומות נוספים כדי להצביע במדויק על קברות המכבים. ראם מרשות העתיקות מצביע על הבעיה המרכזית בחיפוש הזה: "כמעט על כל גבעה באזור יש שרידי כפר יהודי מימי בית שני. מרבית האתרים האלה לא נחפרו. השאלה הגדולה שניצבת לפנינו היא איזה מהם היה מודיעין. איפה היה מקום מושבם של המכבים ואיפה החל המרד נגד היוונים בשנת 167 לפני הספירה?"

קברי המכבים בתמונה: קבר השייח' ערבאווי – חורבת הגרדי
קברי המכבים בתמונה: קבר השייח' ערבאווי – חורבת הגרדי. צילום: משה גלעד

כסיוע יש בידי החוקרים כמה תיאורים די מדויקים של קבר המכבים. אלה מופיעים בספר מכבים א' (יג', כז'-ל) וב"קדמוניות היהודים" מאת יוסף בן מתתיהו מן המאה הראשונה לספירה. נכתב שמעל קבר המכבים ניצבה מצבה מפוארת. זאת בלטה עד כדי כך שאפשר היה לראותה מקו הים, במרחק עשרות קילומטרים משם. מודיעין נזכרת גם במפת מידבא הנודעת בירדן, שם מצוין ששכנה באזור לוד. כל אלה משכו מאמצע המאה ה-19 את החוקרים שזיהו תחילה את מודיעין עם הכפר אל-מידיה, כקילומטר מצפון לכביש 443.

במהלך השנים הצביעו מחפשי האוצר האבוד ששמו קברות המכבים על לא מעט אתרים נוספים באזור כמועמדים. כך למשל ב-1996 נחשפה בעת הרחבת כביש 443, בסמוך ל"קובור אל-יהוד", מערת קבורה מימי בית שני. בתוכה התגלו כוכים וארונות קבורה קטנים (גלוסקמות), שעל כמה מהם נרשמו שמות ביוונית ובעברית. ראם מסביר שלא ייתכן שדווקא מערה זאת שימשה כקבר המכבים כיוון שהקבורה בגלוסקמות לא היתה נהוגה בימי החשמונאים, והקבר אינו הולם את הפאר של קברי המכבים כפי שתואר במקורות ההיסטוריים.

לפני כעשר שנים, בתחילת הבנייה של מודיעין, נערך סקר בגבעת תיתורה, בצפון-מזרח העיר. במקום נמצאה מצודה צלבנית ומערות מסתור אבל לא נוספו עדויות לכך שכאן ניצבה מודיעין העתיקה. ב-2001 נחשף בדרום העיר, במקום ששמו הערבי אום אל-עומדאן, בית כנסת עתיק. גם אתר זה רכש כמה תומכים כמועמד לכתר, אבל בהעדר הוכחות לא קרה כלום.

קברי המכבים בתמונה: קבר השייח' ערבאווי – חורבת הגרדי
קברי המכבים בתמונה: קבר השייח' ערבאווי – חורבת הגרדי. צילום: משה גלעד

ברעם מוביל אותנו בדרך עפר סלולה כקילומטר צפונה מקובור אל-יהוד, האתר השגוי של קברות המכבים, אל קבר השייח' ערבאווי. האתר החרב, עם כיפה גדולה שחציה קרס, מכוסה בכתובות גרפיטי כחולות של חסידי רבי נחמן. אלה מזהים באתר את קברו של מתתיהו הכוהן הגדול ובדרכם הלא דיסקרטית אף טרחו לרשום את זה בצבע במקומות שונים על קירות המבנה.

ראם מסביר שאין מחלוקת בין החוקרים על כך שזאת טענה שגויה. זה לא הפריע לחסידי רבי נחמן להציב במרכז האתר מצבה ועליה שמו של מתתיהו. כיתה גדולה של בנות כיתה ד' מאלעד, לבושות בתלבושת אחידה ורודה, מקשיבה להסבריה של מורה שחובשת מיקרופון (מדונה) מעל השביס שלראשה ומרעימה בקולה. המורה דווקא מסבירה שאין ספק בכלל שכאן טמון מתתיהו אבל ברעם אינו נראה מוטרד במיוחד. הוא מספר את סיפורו של משלט 219, בו התנהל במהלך מלחמת העצמאות קרב עקוב מדם. ההסבר הזה אמנם נעדר לחלוטין מסיפורה של המורה בשביס, אבל ברעם כבר מוביל אותנו הלאה, כ-30 מטר צפונה מקבר השייח' ערבאווי, אל גל אבנים גדול.

כשברעם מתרגש

האתר כולו (קבר השייח' וגל האבנים הסמוך) נושא כיום את השם חורבת הגרדי על שמו של יוחנן הגרדי מבני מתתיהו. פירוש השם הגרדי הוא מהפועל "גרד" - לארוג, או מן המלה העברית פרוון. החורבה נמצאת כשלושה קילומטרים מצפון-מערב לעיר מודיעין. האתר צופה מערבה אל השפלה והים התיכון וממזרח לנחל מודיעין, שבגדה המזרחית שלו, מול החורבה, נמצא הכפר אל-מידיה.

כאן מגיעה התרגשותו של ברעם לשיאה. הוא אוהב את האתר הזה, רואה בו מעין תגלית אישית שלו (אף שנחשף כבר במאה ה-19) ומודה שהוא זקוק לעזרתם של הארכיאולוגים המקצועיים כדי להוכיח שכאן, לפנינו, נמצא הנכס הנחשק - קברות המכבים. בחפירה ראשונית שבה השתתף ברעם עצמו כבר בשנת 1985 התגלו במקום כמה חדרי קבורה. בלי קשר לאמת שטמונה תחת אבני חורבת הגרדי, האתר נראה כיום מוזנח ונטוש. עצם המחשבה שכאן, בין עצי האורן ביער קק"ל, כשבתיה המודרניים של מודיעין נראים קרובים, עשוי להתגלות בשנים הקרובות אחד האתרים המשמעותיים ביותר לתולדות העם היהודי, אישוש ארכיאולוגי לסיפורה של ממלכה קדומה בת אלפיים שנה, נשמעת מעט הזויה.

קברי המכבים בתמונה: חנוכיות בכפר חשמונאי
קברי המכבים בתמונה: חנוכיות בכפר חשמונאי . צילום: משה גלעד

הארכיאולוג המחוזי ראם מסביר שבראשותו נוהלו במקום בספטמבר 2006 פעולות ניקוי וחישוף על פני השטח, במסגרת תוכנית להחייאת עתיקות מודיעין ומורשת המכבים. באוגוסט 2009 נערכו בדיקות שיקוף קרקע במימון המועצה האזורית חבל מודיעין. התוצאות מבטיחות ואפילו ראם הזהיר מוכן כמעט להתחייב שכאן כדאי לחפור כדי למצוא את קברות המכבים.

את הטיעון הראשון לכך שזהו האתר הנכון הניח ב-1870 החוקר הצרפתי ויקטור גרן. המקומיים כינו אז את החורבה אל-קלעה (המצודה). גרן חשף חדר קבורה שקורה לדבריו בבניין דמוי פירמידה, בדיוק כמו זה שתיאר יוסף בן מתתיהו. אחריו הגיע חוקר צרפתי בשם שארל קלמון גאנו. ראם מסביר שגאנו ערך במקום את החפירה המקפת ביותר עד כה. הוא חשף מבנה מלבני מרשים, עשוי אבני גזית נאות, ופסיפסים צבעוניים. אחד הפסיפסים נשא דגם צלב לטיני ולהערכת גאנו נוצר במאה החמישית. מכאן הסיק החוקר הצרפתי שהאתר אינו קבר המכבים. מנקודת מבטו של ראם הממצא הזה עשוי דווקא לחזק את הטיעון שמקום זה עשוי להתגלות כקבר המכבים, כיוון שהוא מעיד שהנוצרים, שהגיעו כמה מאות שנים מאוחר יותר, קידשו את האתר.

ראם, שמתנסח בזהירות רבה ולא מניח להתלהבות של ברעם להסיט אותו מן הדיוק המדעי מסביר כך: "בפן הארכיאולוגי ובהסתמך על מה שמצאנו עד כה יש כאן באמת משהו יוצא דופן. עוף מוזר. זה מבנה מסיבי מאוד שעשוי לענות על התיאורים של מבנה קבר מפואר. כל מי שמעורב בזה חש מיד הרבה אמוציות, אבל רק חפירה מסודרת תזים או תאושש את תחושת הבטן ומשאת הנפש. כסף לחפירה, אפילו קטנה, עדיין אין לנו".

לאחר רגע של שקט ממשיך ראם ומסביר שמורו, פרופסור אהוד נצר, משמש לו כעידוד גם במקרה זה. נצר, בעקשנות ובביטחון אינסופיים, חיפש במשך עשרות שנים את קברו של הורדוס בהרודיון וזכה לבסוף, בתום מסע ארוך, לתגלית הגדולה של חייו. ראם רק בן 41 והאתר בחורבת הגרדי הוא ראש סיכה לעומת גודלו העצום של ההרודיון. המכבים לעומת זאת הרי חשובים לא פחות מהורדוס, ולפני חנוכה אפילו יותר. *

איך להגיע?
לקברות המכבים (קובור אל-יהוד): על כביש 443, סמוך לצד הצפוני שלו, כשלושה קילומטרים ממודיעין.
לחורבת הגרדי: צועדים בדרך עפר כקילומטר צפונה מן האתר המשולט בקברות המכבים.
לכפר החשמונאי: מימין לכניסה למושב שילת, מצפון לכביש 443.
פעילות בחנוכה: עמותת התיירות חבל מודיעין מקיימת בחנוכה פעילויות רבות והדרכה באזור. http://www.modiin-region.muni.il/
 




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 המקומיים חובב א"י
  • 12:09
  • 10.12.11

המקומיים ידעו לשמור על המורשת שלהם באמצעים הפרימיטיביים שעמדו לרשותם במהלך ההיסטוריה, אותם המקומיים הם בעלי הקשר הבלתי אמצעי לאדמה הזאת, ואותם מנסים להרוס כל מני פולנים, מרוקאים, רוסים שמאמינים שזאת מורשתם, ומקימים התנחלויות ליד הכפרים האותנטיים ומנכסים לעצמם את השמות הת"כיים בלי בושה.
לצד רוב ההתנחלויות יש כפר עם השם המקורי אחרי שעבר שערוב עם הזמן (טבעי לחלוטין הנסיבות הקיימות)... אבל הדינמיקה של הריסת האותנטי והמצאת מורש ארצישראלית מעווטת מזוהה על רעפים אדומים היא הרס של הנוף ושל המורשת.
כמה חבל שהמקומיים בורים ופן ערבים. חבל, אבל זה מה יש... בואו נצעד קדימה.

02 כל עוד אנו כובשים את ארץ ישראל אסור לחפור, ההיסטוריה שלנו מיותרת לחלוטין.  (לת) אבי
  • 12:30
  • 10.12.11

03 אחחחחח, אילו רק האתר היה כמה קמ' משם, מעבר לקו הירוק שפקה
  • 12:35
  • 10.12.11

כמה כסף היה נשפך שם מטעם משרד התרבות, החינוך, בריאות (הנפש של המתנחלים) ועוד ועוד וטקסים בהשתתפות שר הפנים והחוץ ותרומות זרות. אבל כל עוד אתר בעל חשיבות עליונה להסטוריה היהודית נמצא בשטח החוקי של ישראל - אין כסף, לא מעניין, אולי יום אחד. ממשלתינו הצהירה בזאת על הקמת מדינת ישראל היא מדינת מתנחלים!

04 ריאל קברה את המכבים במדריד שלשום  (לת) עוז
  • 12:38
  • 10.12.11

05 קברי המקבים נמצאים באל- מידיה אריה יצחקי, אילניה
  • 13:48
  • 10.12.11

זהר ברעם ועמית ראם מחפשים במקום מוטעה בתכלית. אין ספק שמודיעים הקדומה שכנה בתל א- ראס שבשולי הכפר הערבי אל מידיה. התל נסקר בשנת תשכ"ח ונמצאו בו חרסים רבים מהתקופה ההלניסטית ומערכת מסתור מתקופת בר- כוכבא. חוקרי הקרן הבריטית לחקירת א"י (P.E.F) מצאו כאן שרידי מבנה גדול ובו מבני אבן דמויי פירמידה המתאימים לתיאורי קברי המקבים בספר המקבים. הבעייה היא שהאתר נמצא כיום בשטח הרשות הפלסטינית ואין אפשרות לחפור בו.

06 טירוף חלוקת הארץ מוכיח את פגיעתו הרעה בכל נושא ועניין. העברת השליטה בחלקי ארץ ישראל לאש"פ רמאללה היא בכיה לדורות, אך בשום אופן לא מהלך בלתי הפיך. להפוך! אינפיניטי
  • 17:58
  • 10.12.11

אילו היו אנשי אמת שולטים בנו, המהלכים הפלסטינים החד צדדיים באו"מ ("צונאמי") היו צריכים להיענות בתפישה חוזרת של הקרויים "שטחי הרשות".

07 התעלומה מודיעינית
  • 15:56
  • 11.12.11

כל חנוכה מתחדש הסיפור של חיפוש המקום האמיתי וכל אחד בטוח בצדקתו.
ואין זה משנה אם זה הגרדי, אום אל עומדן, תיתורה או חורבת א - ראס.
התעלומה שאני מקווה שתשאר היא זו שמניעה את גלגלי העניין בנושא . ותמשיכו לחפש כי כפי שאומר עמית ראם כל גבעה כאן היתה כפר יהודי בתקופת ההלניסטית. וכל האזור הינו ארץ מורשת המכבים.

08 מחקר מקיף פורסם בזמנו ב'קתדרה' (חוברת 125) יוחנן
  • 20:11
  • 20.04.13

עושה רושם שהתעלומה נפתרה והכפר החשמונאי קבור בין מערת הקבורה על כביש 443 לבין האנדרטה המודרנית ובריכת המים ששם. מקום ללא פאר וללא הדר.

פרוייקטים מיוחדים