המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

דרך המלך || מוזיאון ישראל בעקבותיו של הורדוס

אבנים שמשקלן 30 טון הועברו למוזיאון ישראל, ויסודות המבנה חוזקו כדי לשאת בעומס. התערוכה הגדולה “הורדוס – מסעו האחרון של מלך יהודה” מנסה להציג צדדים אחרים של המלך הידוע באכזריותו

אמבטיה גדולה, עשויה אבן, ניצבת בקצה האולם. קל לדמיין איך לפני אלפיים שנה טבלו בה נסיכים ואולי אפילו המלך הורדוס עצמו. למרגלות האמבטיה נפרשת רצפה עם דוגמה סימטרית בגווני שחור ולבן. הגוונים הצהבהבים מעידים על גילן של האבנים. האמבטיה היא חלק מן התערוכה "הורדוס – מסעו האחרון של מלך יהודה" שנפתחת בימים אלה במוזיאון ישראל. התערוכה, מסבירים אנשי המוזיאון, עוקבת אחר מסע הלוויה של הורדוס: מארמון החורף ביריחו שבו מת, להרודיון שבו נקבר. המסע הארוך הזה נערך לפני יותר מאלפיים שנה, בשנת 4 לפני הספירה, בתום 33 שנות מלוכה. אלפיים שנה חלפו אבל התחנות במסע הלוויה של הורדוס קרובות, נוכחות, ומעניינות. ביום שבו נסעתי להתחקות אחר הדרך שעבר מסע הלוויה ניתך משמים גשם זלעפות.

ג'יימס סניידר, מנהל מוזיאון ישראל, מגדיר את תערוכת הורדוס כ"פרויקט הארכיאולוגי הגדול ביותר אי פעם של המוזיאון". לדבריו, מעולם לא הוצגה תערוכה שהוקדשה להורדוס. כולם שמעו עליו אבל איש לא הציג אותו ואת תקופתו ברצינות ובהיקף כה רחב. התערוכה תוצג על פני 900 מטרים רבועים במשך תשעה חודשים. אבנים שמשקלן 30 טון הועברו למוזיאון ישראל במסגרת הקמתה. הן הועברו מארמונות הורדוס ביהודה, מההרודיון ומאתרים נוספים. כדי להקים את התצוגה חוזקו יסודות המבנה, מחשש שהעומס כבד מדי.

אוצר התערוכה, דודי מבורך, שסקר לפני כמה שבועות בבהירות וברהיטות את הקמתה, חייך תחילה ואמר "אנחנו מודים שעשינו טעות כשלקחנו על עצמנו את המשימה הזאת, אבל אנחנו נהנים מכל רגע". שותפתו, האוצרת סילביה רוזנברג, מאשרת את הדברים במנוד ראש. המחויבות של שניהם גדולה במיוחד בגלל המורכבות של הפרויקט שהם עוסקים בו כבר שלוש שנים ברציפות, אבל גם מפני ששני ענקים מעורבים בתערוכה – המלך הורדוס ששלט ביהודה במאה הראשונה לפני הספירה והארכיאולוג פרופסור אהוד נצר, שהקדיש את חייו לחקר תקופתו של הורדוס ובעיקר לגילוי קברו ונהרג באתר החפירות בהרודיון באוקטובר 2010.

"פרופ' נצר בא אלינו כבר ב-2007, מיד לאחר התגלית הגדולה בהרודיון, שבה נחשף קברו של הורדוס", מסביר מבורך את תהליך לידתה של התערוכה. "הוא הדגיש כבר אז, בשלב מוקדם מאוד, את החשיבות של מעורבות המוזיאון בשיחזור ובתצוגה. נצר היה מעורב בהכנות המעשיות להקמת התערוכה, שירטט הצעות, הציע קונספט ואפילו כתב מבוא אישי לקטלוג התערוכה. אחרי שנפל באתר ההרודיון, סמוך לקבר הורדוס, נפצע ולאחר שלושה ימים מת, המשיך צוות המוזיאון את תהליך איסוף המוצגים והקמת התערוכה, שמוקדשת לחוקר שהכיר את הורדוס טוב מכולם. "היינו אתו באתר בשעה שנפל", מספר מבורך. "הוא שירטט ותיכנן וצילמנו תצלומים שמשמשים אותנו גם היום. אחר כך הכול השתנה אבל המשכנו בלעדיו ולזכרו".

ארמון החורף ביריחו

מבורך מגדיר את הורדוס כחידה. אין פורטרט שלו, איננו יודעים איך הוא נראה וכולם מסכימים שהיו לו יחסי ציבור איומים ונוראים. יוספוס פלביוס הוא המקור המרכזי, כמעט היחיד, למידע על הורדוס וההיסטוריון החשוב הזה הדגיש בעיקר את הפן האכזרי והמגלומני בדמותו של המלך, שלא ריחם על בני עמו ובני משפחתו וכמה ימים לפני מותו הספיק עוד, בגחמה של רגע, להוציא להורג את בנו הבכור אנטיפטרוס.

כל אלה, לצד העובדה שמלך ביהודה אבל היה ממוצא אדומי ואמו היתה כנראה נבטית, הוציאו להורדוס מוניטין נורא. אבל, לדברי מבורך, כל מי שחקר את המלך הבנאי התאהב בו. "גם אנחנו התאהבנו בו", ממשיך האוצר, "כולנו מעריצים את הכישורים הגדולים שלו. שנות המלוכה שלו היו 33 שנים של שלום, פיתוח ושגשוג. המשימה הגדולה שלנו היא להראות למבקרים את הצדדים הרבים של הורדוס. להחזיר לו משהו מהכבוד".

הארכיאולוג רועי פורת מן האוניברסיטה העברית, חבר משלחת החפירות בהרודיון, עבד לצדו של פרופסור נצר במשך שש שנים. לדבריו, אי אפשר להישאר אדיש להורדוס. "הוא דמות כל כך בולטת בהיסטוריה שכולם נמשכים אליו. אנחנו הארכיאולוגים נהנים מהעובדה שהוא המלך שהשאיר אחריו הכי הרבה שרידים משמעותיים, בלי השוואה בכלל למלכים אחרים".

הארכיאולוג אהוד נצר, שנהרג בעקבות נפילה באתר
הארכיאולוג אהוד נצר, שנהרג בעקבות נפילה באתר. צילום: באדיבות משפחת נצר

כאשר אני שואל את פורת אם גם הוא אוהב או מעריץ את הורדוס, הוא משתתק לרגע ואז אומר: "יש לי המון הערכה ליכולת הבנייה שלו, לארגון, לכלכלה, אבל אישית אני לא מתחבר לראשי ממשלה או מנהיגים ולא חושב שצריך לאהוב אותו או לא לאהוב. חשוב לשים את הרציחות המטורפות שלו בקונטקסט של השליטים הרומיים, ועם זאת להבין שהכל אצל הורדוס היה גדול וקיצוני".

כאשר עומדים בארמון הצפוני, אחד מבין שלושה ארמונות ענקיים בפאתי יריחו, אי אפשר שלא להתפעל מכישוריו של הורדוס. זה מתחם עצום, שפרופסור נצר הקדיש כ-20 שנה לחפירות ממושכות בו. כיום האתר, מין מובלעת ישראלית שצמודה לשטחי הרשות הפלסטינית, מוזנח מאוד, אף שהוא באחריות מדינת ישראל. במהלך בוקר שלם שבו שהינו בארמונות לא ראינו איש. כמה ילדים פלסטינים מן הבתים הסמוכים ביקשו נדבה ונעלמו בין חדרי הארמון השוממים. קטעי פסיפסים, חלקם מכוסים בעפר, מבוך קירות ורצפות עקורות פזורים סביב. גשם שוטף ירד רוב הבוקר והיובלים שנשפכים לוואדי קלט (נחל פרת) הסמוך שצפו מים.

בנימין טרופר, מרכז ההדרכה בבית ספר שדה כפר עציון, שהדריך אותי במיומנות גדולה במשך המסע כולו, הסביר שדווקא ביום כזה, כאשר הנחלים עולים על גדותיהם, אנחנו יכולים לראות את הערך האמיתי של ארמונות החורף. "הורדוס בנה כאן בעצם ארמונות גדולים על גדת נהר. בזכות המים האלה אפשר לגדל כאן עצים והנוף יפה כל כך". הארמונות בנויים על שתי גדות הנחל וכדי לחצות את המים אנחנו צועדים בחשש על גשר אבן תלוי ורופף, שמאיים לקרוס תחתינו. טרופר מסביר היכן היו המרחצאות והיכן הבריכות וכאלה לא חסרו בארמונות יריחו. אחר כך, באחת מהפוגות הגשם, הוא קורא בפנינו את תיאורו של יוספוס פלביוס: "אחרי רצח אנטיפטרוס בנו חי עוד הורדוס חמישה ימים. ולקץ הימים האלה מת. מן היום אשר המית את אנטיגנוס ותפס מידו את השלטון עברו שלושים וארבע שנה, ומיום אשר בו הוקם למלך בידי הרומאים מלאו שלושים ושבע שנה, ורק אנשים מעטים הצליחו כמוהו ועשו חיל בכל מעשיהם. אף כי היה הדיוט במשפחתו, הגיע למלוכה והחזיק בה זמן רב כזה, ואחרי מותו ציווה אותה ליוצאי חלציו. ורק בעסקי משפחתו היה הורדוס אומלל מאוד" ("תולדות מלחמת היהודים", הוצאת מסדה, בתרגום י.נ.).

כאשר דשדשתי, די אומלל, בבוץ העמוק בין הארמונות בפאתי יריחו הבנתי שאי אפשר להתרחק מרחק רב יותר מן התערוכה המקצועית והמוקפדת במוזיאון ישראל. יש קסם גדול בארמונות הנטושים והחרבים האלה. בניגוד למצדה, לקיסריה או לאתרים אחרים שבנה הורדוס ושופצו ונהפכו לאתרי תיירות, דווקא העזובה וההזנחה של ארמונות יריחו מושכות את הלב. כך חולפת תהילת עולם. הנה מה שנותר משלטון רב עוצמה, בחסות המעצמה הגדולה. הנה מה שנותר ממפעל בנייה עצום, שרבים ממרכיביו יובאו בפאר והדר מרומא. הגשם שטף והכל נראה כמו אבקת קפה נמס חומה, שעוד רגע לא ייוותרו בה משקעים. העובדה שחבל הארץ הזה משווע גם עכשיו, אלפיים שנים לאחר מות הורדוס, לבעלים ברורים, שיעזרו בפיתוחו, שישמרו ויגנו עליו, מוסיפה לרושם הגדול. הארמונות ביריחו הם עדיין יישוב ספר מרוחק ומנותק מירושלים.

בשיחה שערכנו לאחר הביקור ביריחו הסביר לי רועי פורת שאהוד נצר השקיע מאמצים רבים להציג את האתר הזה לקהל הרחב. ההקשר הגיאופוליטי של המקום, עובדת היותו מובלעת, מקשה לדברי פורת על פיתוחו. "אין לי ספק שהעתיד של המקום הזה תיירותי ומבטיח והוא כרוך בפיתוח תיירות ביריחו כולה. בעיני זה צריך להיות שיתוף פעולה ישראל-פלסטיני, שיביא מבקרים ותיירים לאתר". יוספוס פלביוס תיאר גם את מסע הלוויה המפואר אותו ניהל ארכיליאוס, יורשו של הורדוס. "ארכיליאוס לא חמל על כסף והוציא את כל יקר המלוכה לפאר את קבורת המת". סביב המת צעדו לפי תיאורו של פלביוס בני המשפחה, נושאי הכלים וכמה גדודי לוחמים חמושים היטב. אחריהם הגיעו גם מאות משרתים ועבדים.

הקבוצה הקטנה שלנו מנתה שמונה. רוב חבריה היו מדריכים צעירים ונלהבים בני 18 בשנת שירות בבית ספר שדה כפר עציון. נסענו במכוניות נוחות בעוד שמאות או אלפי מלוויו של הורדוס צעדו ברגל מרחק כ-40 קילומטר במעלה ההר. דרך מתפתלת עולה לאורכו של ואדי קלט לכיוון ירושלים. זאת דרך רבת הוד, שחולפת צמוד לוואדי ורואים ממנה נופים דרמטיים. נסענו בכביש המשובש, אבל כל הסימנים מצביעים על כך שכאן עברה גם הדרך הרומית, שממנה נותרו רק כמה שרידים ואמת מים מאוחרת. מנזר סנט ג'ורג' במעלה הוואדי, הצמוד לצלע ההר, הוקם רק כ-400 שנה לאחר שעבר כאן מסעו האחרון של מלך יהודה. כמה נשים עטופות במטפחות צבעוניות ולצדן ילדים מקפצים עמדו לצד הכביש וצפו בשיטפון שיורד מן ההר.

פורת מסביר שההשערה המקובלת היא שהלוויה עברה בירושלים, אם כי יש גם כמה אפשרויות נוספות למעקפים בדרכים אחרות, ממזרח לעיר. סביר להניח, הוא מוסיף, שהורדוס, שתיכנן את מסע הלוויה בעודו בחיים, רצה להרשים את אנשי ירושלים, שלא הצטערו במיוחד על מותו. לאור זאת קשה להאמין שהמלך ויתר על חציית העיר.

פרופ' נצר
פרופ' נצר. צילום: אנדריי ואינר / מוז

אם רוצים לראות היום בירושלים שרידים מרשימים מתקופתו של הורדוס כדאי להגיע לרובע ההרודיאני, אתר ארכיאולוגי תחת ישיבת הכותל ברובע היהודי ובו שישה בתי שכונת הפאר של עשירי ירושלים וכוהני המקדש בימי הורדוס. הבתים, שמהם אפשר היה לצפות על הר הבית, מכילים רצפות פסיפס יפות, מקוואות, אמבטיות, חדרי אירוח, כלים וחפצים בני אלפיים שנה.

ביום שבו ניסינו להתחקות אחר מסלול הלוויה דילגנו על הרובע ונסענו הישר להרודיון. לדברי פורת, הלווייתו של הורדוס חצתה כנראה את בית לחם, אז כפר קטן. היום נוסעים בדרך אחרת, ולאחר שעברנו שני מחסומי צבא (האחד בכניסה לעיר כשעולים בכביש 1 והשני ביציאה מהעיר לכיוון דרום) הגענו, בגשם סוחף אל ההרודיון.

זה כנראה המקום היחיד שהורדוס העניק לו את שמו. בין השנים 23 ועד 15 לפנה"ס, יותר מעשור לפני מותו, הוקם כאן מבנה שמשלב ארמון ומבצר, עם אולמות, חצרות ובתי מרחץ מפוארים. למרגלות ההר המלאכותי נבנו כמה בריכות. המתחם כולו, באזור ספר המדבר היבש, הוקף גנים מפוארים.

במאי 2007, לאחר 30 שנות חיפושים, הכריז נצר שמצא את קברו של הורדוס בהרודיון. על המדרון החיצוני של ההר דמוי הקונוס, בצדו הפונה לירושלים, התגלה מסד של מאוזוליאום בנוי אבני גזית גדולות ואיכותיות ולצדו שברי סרקופג מנותצים. בתערוכה במוזיאון בירושלים יוצג הסרקופג לאחר שחלקיו חוברו יחדיו.

רועי פורת, שחפר בהרודיון ביום התגלית, מסרב ליטול אפילו פירור מן הקרדיט: "זה היה רגע אחד בתוך רצף ארוך של עבודה שיטתית. לאהוד היתה תחושה שזה מגיע. הוא חלם על זה בלילות והיה ממוקד מאוד. ככל שהתקרבנו התחזקה אצלו ההרגשה שאנחנו על סיפה של התגלית הגדולה ואז מצאנו, וידענו מיד שזה מרשים ומפתיע יותר מכפי שיכולנו לדמיין" .

במורד המדרון מתחת לאתר הקבר התגלה תיאטרון קטן עם כ-350 מושבים ומעליו חדר אירוח מפואר, ששוחזר במוזיאון ישראל. ההנחה היא שהורדוס כיסה את התיאטרון וחדר האירוח כאשר הכשיר את המקום לשמש כאחוזת קבר, על ידי בניין הר מלאכותי עצום כמצבה לזכרו. ברגע שבו אנחנו מגיעים לסוף המסע ועומדים במקום שבו ניצב הקבר יוצאת השמש מהעננים וקשת ענקית זוהרת מעל הכפר זעתרה. שותפי הצעירים מלמדים אותי שכאשר רואים קשת בענן אומרים ברכה על כך שמלך העולם "זוכר בריתו ושומר במאמרו".

התערוכה כקפיצת דרך

שיאו של הביקור בתערוכה במוזיאון ישראל הוא שיחזור הקומה העליונה של הקבר שבו נטמן הורדוס. המבנה העגול והגדול שוחזר במדויק בלב אולם התצוגה והוא מראה מרשים במיוחד. כאשר אנחנו עומדים לציו אומר האוצר דודי מבורך: "לפעמים זאת תערוכה על הורדוס ולפעמים על נצר".

רועי פורת מכנה את התערוכה "אבן דרך, אולי אפילו קפיצה, בעבודה שלנו. היא שמה את הדברים בפרופורציות ומוציאה אותם אל האור. זאת הרגשה טובה. אהוד הצהיר תמיד שהמטרה שלנו, הארכיאולוגים, היא להגיע לציבור רחב ולתרום לתרבות הישראלית, לא רק לאקדמיה. אני מסכים לחלוטין עם הגישה הזאת".

כאשר עולה שאלת מקורם של המוצגים בתערוכה – כמעט כולם הובאו משטחי הגדה המערבית - מסביר המנכ"ל סניידר את גישת המוזיאון: "בהסכמי אוסלו נאמר שישראל אחראית לארכיאולוגיה בגדה עד לחתימת הסכמי קבע. יש לנו רשות לשאול מוצגים ולהחזיר אותם לאתר. כך נעשה. זאת האחריות שלנו ואנחנו רציניים לגביה. אין לכך נגיעה להקשרים פוליטיים".

לבסוף עולה שאלת רעיון שיחזור הקבר הגדול באתר בהרודיון והדעות נחלקות. מזכיר הממשלה, צבי האוזר, הודיע לאחרונה שבמסגרת התוכנית לחיזוק המורשת הלאומית יקודם המיזם לשחזור המאוזוליאום של הורדוס והצבתו באתר ההרודיון, סמוך למקום שבו שכן במקור. זה לא אמור להיות שיחזור מדעי כמו במוזיאון ישראל, אלא הקמת המבנה בגודלו המקורי מחומרים מודרניים. המטרה אינה מדעית אלא יצירת אטרקציית תיירות.

דודי מבורך וסילביה רוזנברג משתנקים כאשר שואלים אותם על הרעיון. רוזנברג, שעבדה לצידו של נצר 30 שנה, אפילו ממלמלת שזה נשמע לה כרעיון מטורף. סניידר אומר בדיפלומטיות "הנושא אינו קשור למוזיאון ואין לנו עמדה לגביו". המדריך שלי, בנימין טרופר, לא חושב שזה רעיון רע, אם יצליח באמת למשוך מבקרים רבים להרודיון. רועי פורת מסביר שהרעיון המקורי היה בכלל של נצר. לדבריו, הוא הירשה לעצמו לתכנן כאן משהו חריג שימחיש לקהל את הגודל והעוצמה של מונומנט הקבר. פורת מתלבט רגע לפני שהוא מוסיף: "באינטואיציה קשה לי עם זה. כארכיאולוג אני יודע היטב שאסור לבצע דברים מהסוג הזה לפני שמטפלים נכון בשרידים בשטח, אבל אולי לאחר שנסיים את החפירה זה לגיטימי, כדי למשוך קהל לאתר". ב-11 במארס תערוך רשות הטבע והגנים שימוע ציבורי כדי לדון בהשלכות הפרויקט שאמור להתנשא לגובה 25 מטר, כבניין בן שמונה קומות.




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 הורדוס היה באמת״ הגדול״ צביקה
  • 06:33
  • 10.02.13

טיפוס ששלט על היהודים בישראל במשך 37 שנים ומת מוות טבעי.אחריו בא המבול פשוט בגלל שהפאנאטים הצליחו לריב עם המעצמה השולטת.נשמע מוכר?!?

02 איפה הכיתובים לתמונות? ירושלמית
  • 07:00
  • 10.02.13

לא חבל? כתבה מקיפה ומעניינית, הרבה צילומים יפים ומגוונים-- אבל ללא כיתובים שיקשרו אותם לכתבה! אנא תקנו, אם אפשר.

03 נצר שמר על ההרדיון יותר מביבי שף
  • 07:04
  • 10.02.13

כמה חסרים פרופסורים כמוהו באקדמיה שם רובם סרבנים

04 תמונות יפות- למה ללא הסברים??  (לת) הורדוס
  • 07:22
  • 10.02.13

05 רק בשביל כתבות כאלה שווה לפתוח את הארץ... קורא נבוכים
  • 08:19
  • 10.02.13

כתבה מרתקת. ומעניינת. למערכת העתון: חבל שהפכתם כל כך חד צדדיים, כי רק בשביל כתבה כזו אתם מכניסים את המתחרים מאחור.

06 גם כתב וגם צלם במחיר מיוחד. מרפי שולתת
  • 09:15
  • 10.02.13

אם אתה רוצה לראות מוצגים הרודינים בי״ם, חפש ״הכותל המערבי״.

07 זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו עודד מהנלי
  • 10:37
  • 10.02.13

תיקון קל לברכת הראייה של קשת וענן.

08 לא היה עדיף לשפץ את האתר הקבוע במקום לשפוך כספים על תערוכה זמנית ??  (לת) בת יענה
  • 11:57
  • 10.02.13

  •   זאת תערוכה על הורדוס, לא על ההרודיון. הורדוס בנה מאות מבנים בארץ ישראל, יהיה הרבה יותר יקר לשפץ את כולם  (לת) הינשוף
    • 13:39
    • 10.02.13

09 מקורם של המוצגים יוסי פרשקר
  • 13:16
  • 10.02.13

יפה עשה משה גלעד שהעלה את שאלת מקורם של הממצאים. כל הממצאים בתערוכה היו שיכים להורדוס מלך יהודה, לא מלך פלשתין, שלא היתה קימת לפני שנת 136. האם לא ראוי לשם השואה בלבד לבדוק את מקור המוצגים במוזאון הבריטי, בלובר, בפרגמון. במטרופוליטן ועוד מוזאונים. מרבית המוצגים הארכיאולוגיים במוזאונים אלה נשדדו ממדינות זרות ומעולם לא היו בבעלות העמים שבמוזאונים שלהם הם מוצגים. ראוי שנבטיח שבעת שהבריטים יחזירו 30% מהממצאים למקומם המקורי מוזאון ישראל יחזיר את הרכוש ההיסטורי של מלך יהודה למדינת פלשתין.

10 אגב, ביבי היה הראשון שהבין את גדולתו של הורדוס  (לת) ולכן הורדוס החליט להעביר לו את השלטון כבר לפני כ- 2000 שנה
  • 17:57
  • 10.02.13

11 תערוכת המילניום אסור לפספס פשוט מדהים -ד שלמה
  • 07:29
  • 18.11.13

זו תערוכה שטרם נראתה כמותה בעולם! מקיפה את כל מפעלו של הרוד הוא הורדוס ההדמיה התלת מימדית של כל ארמונותיו בוידאו וספור הקבר שלו עם חלקים אמיתיים שהובאו מההרודיןן! מדהים מגיעה לתערוכה מוזיאון שלם

פרוייקטים מיוחדים