Haaretz English Editionהעיתון המודפסOnline חדשותארכיון הארץ
יום חמישי א' בתשרי תשע"א, 9 בספטמבר 2010    שעון ישראל:  10 19 (GMT+3)  
שאלות
בימים אלו מתקיים בהאג פסטיבל גדול של דימויים. בפסטיבל זה נשמעים קולות סטראוטיפיים שמטרתם...
האם דעותייך היוניות אינן משפיעות על דיווחייך. כלומר, אם נניח הממשלה תחליט לבנות גדר...
למה הערבים קוראים לשטחים "השטחים הפלשתיניים", הרי מעולם לא הייתה שם ישות פלשתינית כלשהי?
הרבה זמן אני עוקב אחריך בעניין רב. אם אני לא טועה, אז אתה באמת מהמעטים לנהות אחר הספינים...
מזה מספר חודשים עולה בי התהייה מדוע נעלמה בניית הגדר המזרחית מהכותרות ובכלל מהשיח...
מדוע הכתבים המדיניים קונים משרון שוב ושוב את ההבטחות שלו לגבי פינוי ולא מקשים עליו לגבי...
האם נכון לומר שכל עוד ערפאת עומד בראש הרשות הפלשתינית לא נוכל להגיע להסדר כלשהו וזאת בשל...
איך אתה מעריך את הסיכוי שייחתם בעתיד הסכם בין ישראל לפלשתינאים על בסיס הבנות ז'נווה?
מה השפעתו של הקו הפוליטי של העיתון על עבודתך כעיתונאי? מה מידת הסכמתך עם אותו קו כפי שהוא...
את מאמרך האחרון (אודות ה"הפרטה של האסטרטגיה")סיימת בביקורת על נשיא ארה"ב בכך שהוא "תופר"...
1. פעמים רבות כתבת כי גדר ההפרדה היא מפעלו המדיני העיקרי של ראש הממשלה שרון. האם לנוכח...
התקשורת ניזונה ממקורות בכירים במערכת הפוליטית אשר בחלק מהמקרים דורשים שלא להיחשף בשמם...
האם לדעתך ניתן כעת לשאת ולתת עם הפלשתינאים, לא על הסכם קבע וגבול קבע, אלא על הסכם ביניים...
אשמח אם תוכל להרחיב על העתירה לבג"ץ שהוגשה בגין הכתבה על החילופים הצפויים בראשות המוסד...
איך, לדעתך, תשפיע החקירה של שרון ובניו על מדיניות ישראל כלפי הפלשתינאים? האם תהיה לכך...
האם תוכל להעיר את עיניינו לגבי היחסים העכורים בין אהוד ברק לבין חלק מהכתבים והפרשנים...
1. למה בעיתון מופיעה פעמים רבות המילה "כיבוש", כאשר המעמד של השטחים לא כזה, כי לא הייתה...
תמיד תהיתי: איך אתה ודומיך (נחום ברנע ושות') מצליחים לכתוב מאמרים כל כך ביקורתיים על ראש...
מדוע לדעתך העלה שרון את תוכנית היציאה מעזה? האם מסגרת האילוצים בה הוא מתנהל מחייבת אותו...
בוא נעזוב לרגע את כל ההו-הא החביב על כתבים ופרשנים מדיניים: האם לדעתך יש סיכוי להסדר שלום...
עד כמה באמת ראשי הממשלה מתייחסים למה שכתוב בעיתונים?
מהי להערכתך התועלת המדינית שצמחה למדינת ישראל מקיום עסקת חילופי השבויים עם החיזבאללה?
קראתי בעיון את הנוסח המלא של מסמך ז'נווה ולא מצאתי בו את שתי ההצהרות העיקריות: הכרה...
כקוראת אדוקה של מאמריך התעניינתי ברקע שלך: האם זה נכון ששמך אינו אלוף בן וכל כולו פסבדון...
מה הסיבה שישראל אינה תובעת ממצרים לחסום את הברחות הנשק מתחומה לרצועת עזה?
לקראת סוף הקדנציה של אהוד ברק הייתי נוכח בהרצאה שלך ב"כותרת" ביה"ס לעיתונות ותקשורת. שם...
האם וכיצד עשויות ההתפתחויות במזה"ת המורחב, עיראק, איראן, לוב להשפיע על מדיניות הגרעין...
במבט לאחור, האם העבודה העיתונאית שאתה מבצע עכשיו משתווה בחשיבותה לתחקירים הגדולים...
האם אתה מסכים עם הטענה כי הכתבים המדיניים בכל העיתונים מסתפקים לאחרונה בהצגת האמירות...
שלום לך, בפרספקטיווה של כמה חודשים לאחור, כיצד היית מעריך את מידת השפעת הסכם ז'נבה על...
עם אלוף בן, הכתב המדיני של "הארץ"
אלוף בן, הכתב המדיני של "הארץ" השיב על שאלות גולשים.

תודה למאות הפונים.

אלוף בן, חבר מערכת "הארץ" משנת 89', מילא תפקידים רבים במערכת, בהם עורך לילה, כתב תחקירים, ראש מערכת החדשות וכתב לענייני ביטחון. לפני כן ככתב ב"העיר" פירסם, בין היתר, כתבה על החילופים הצפויים בראשות המוסד - כתבה שהיתה עילה לעתירה מוצלחת לבג"ץ והביאה להגבלת סמכויות הצנזורה בישראל.

אלוף בן, יליד שנת 65', סיקר בתפקידו הנוכחי (קדנציה שנייה) ככתב המדיני של העיתון את כהונתם של חמישה ראשי ממשלה (מיצחק רבין ועד אריאל שרון) ואת התהליכים המדיניים עם הפלשתינאים ועם סוריה.

בימים אלו מתקיים בהאג פסטיבל גדול של דימויים. בפסטיבל זה נשמעים קולות סטראוטיפיים שמטרתם להציג כל צד בסכסוך כקורבן האולטימטיווי. מהי לדעתך עמדתה של אירופה (אם יש כזו) לגבי הסכסוך? מה המשמעות של קיום הדיונים בהאג והשלכותיהם על מדינת ישראל? האם ישנו אינטרס אירופי אמיתי בחיסול זוחל של ישראל או שמא יש כאן הרבה אנטישמיות המסתתרת מאחורי מלים גבוהות?
עמוס
עמק הירדן
אלוף בן :
צריך להפריד בין כמה סוגיות. איני חושב שהאירופים רוצים לחסל את ישראל. עמדתם בסכסוך הישראלי-פלשתיני נובעת מאמונתם שישראל היא מדינה כובשת, שצריכה לוותר על "הקולוניות" שלה כפי שעשו בריטניה וצרפת. אבל נכון גם שרגשי האשמה של האירופים בגלל השואה התעמעמו בשנים האחרונות. ויש הרבה צרימה בהצהרות הקבועות של מנהיגים אירופים על הכרתם ב"זכות קיומה של ישראל", כאילו שהם מבקשים מאיתנו שנכיר בזכות קיומה של שוודיה או צרפת.
חשיבותה של אירופה בקהילה הבינלאומית כיום נובעת מהיותה המקור ללגיטימיות של מהלכים שונים. ארה"ב נזקקה לסיוע אירופי מול איראן ולוב, למשל, וסובלת מההתנגדות האירופית למלחמה בעיראק. משום כך היתה משמעות רבה להחלטת האירופים שלא לתמוך בדיון על גדר ההפרדה בהאג.
האם דעותייך היוניות אינן משפיעות על דיווחייך.
כלומר, אם נניח הממשלה תחליט לבנות גדר מזרחית - שדרה מזרחית - שתצרף את גב ההר (עם מינימום פלשתינאים), האם תצא בשצף קצף נגדה ותעשה לה דה לגיטימציה או שתדווח באופן אובייקטיווי?
ציונות הסינתיזה - מדינית ומעשית
מערב הארץ ישראל (בתקווה שזה יימשך)
אלוף בן :
מדוע החלטת שדעותי יוניות? ובכלל מהן דעות יוניות בישראל של היום? האם שרון שרוצה לפנות את רצועת עזה ו-17 התנחלויות בגדה הוא יונה או נץ? וביילין שמתנגד לנסיגה הזאת הוא נץ או יונה? איני מציג דעות אישיות בדיווחי, וגם כשדיווחתי בעבר על הגדר המזרחית (או המערבית) או על תוכניות והחלטות אחרות, לא הצגתי את הדברים בהתאם להשתייכות פוליטית או לדעה בעד או נגד. אני מנסה לבחון את הפוליטיקאים על פי הצהרותיהם וכוונותיהם, ולא בהתאם לאידיאולוגיה שהבאתי מהבית.
למה הערבים קוראים לשטחים "השטחים הפלשתיניים", הרי מעולם לא הייתה שם ישות פלשתינית כלשהי?
דוד מ.
צפון
אלוף בן :
נכון שלא היתה מדינה פלשתינית, אך התושבים רואים עצמם כפלשתינאים, ומשייכים את השטח לתושביו.
הרבה זמן אני עוקב אחריך בעניין רב. אם אני לא טועה, אז אתה באמת מהמעטים לנהות אחר הספינים היוצאים מלשכות הבכירים. אבל בכל אופן, איך זה ליפול בספין? מתי אתה יודע שעובדים עליך ואיך יוצאים מזה בלי לעצבן יותר מדי את ה"מקור"?
פרומין
תל אביב
אלוף בן :
ראשית תודה, ולעצם העניין: כולם נופלים בספינים. השאלה היא בעיקר מידת הסיכון שנוטלים עיתונאים במטרה להיות בלעדיים. מי שמוכן ליטול יותר סיכון מנתב אליו, מטבע הדברים, את "בלוני הניסוי".
מזה מספר חודשים עולה בי התהייה מדוע נעלמה בניית הגדר המזרחית מהכותרות ובכלל מהשיח הפוליטי. האם יש סיבה לחשדות שהדרג המדיני משאיר את הגבול המזרחי פתוח ומפעיל לחץ בעזרת גדר ההפרדה מצד מערב למטרה מסוימת?
גל
ת"א
אלוף בן :
"הגדר המזרחית" שתחצוץ בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית בגדה המערבית לבקעת הירדן היא רעיון של ראש הממשלה, שלא זכה לדיון ולתכנון מפורט. הממשל האמריקאי מתנגד לכך נחרצות, בנימוק שגדר כזאת לא תגן על ישראל מטרור ורק תמנע את הקמתה של מדינה פלשתינית עתידית עם רצף טריטוריאלי. נראה ששרון אכן משאיר את העניין עמום בכוונה, כדי להשתמש בו כקלף עתידי מול ארה"ב. ספק אם זה יעבוד.
מדוע הכתבים המדיניים קונים משרון שוב ושוב את ההבטחות שלו לגבי פינוי ולא מקשים עליו לגבי תאריכים, שמות של מקומות ומפות. זה נראה כאילו אתם קונים ספין שמטרתו להוריד את הלחץ הציבורי משרון.
אורן
רמת גן
אלוף בן :
הכתבים המדיניים - ולא רק הם - היו ספקנים מאוד לגבי תוכנית שרון החדשה, והוא נאלץ "להשיק" אותה פעמיים, פעם בנאום הרצליה ושוב בראיון ליואל מרקוס ב"הארץ". אשר ללוח הזמנים, שרון ולשכתו הציגו לו"ז טנטטיווי, שבו הפינוי אמור להתבצע בראשית השנה הבאה. עד אז נחיה ונראה.
האם נכון לומר שכל עוד ערפאת עומד בראש הרשות הפלשתינית לא נוכל להגיע להסדר כלשהו וזאת בשל היותו מנהיג כל הפלשתינאים גם בפזורה וגם ביש"ע.
ורק כאשר יהיה מנהיג פלשתינאי שייצג את הפלשתינאים ביו"ש בלבד תהיה אפשרות להגיע עימו להסדר, כי הוא לא יתעקש על זכות שיבה ודאגה עמוקה לפליטים הפלשתינאים בפזורה הערבית?
אלעזר
רעננה
אלוף בן :
האינטרס של ישראל היה בדיוק הפוך: למצוא מנהיגות פלשתינית שתיקח אחריות גם על פתרון בעיית הפליטים ותייצג אותם במו"מ. אחרת, תוכל לקום מדינה פלשתינית בשטחים, ובמקביל יקומו אש"ף ב' ואש"ף ג' ב"פזורה" וימשיכו במלחמה נגד ישראל בשם זכויות הפליטים. גם למדינות ערב, שהפליטים חיים בשטחן, יש כאן אחריות.
איך אתה מעריך את הסיכוי שייחתם בעתיד הסכם בין ישראל לפלשתינאים על בסיס הבנות ז'נווה?
אלכס קון
תל אביב
אלוף בן :
התשובה תלויה בשאלה מי ינהל את המו"מ, ומה תהיה עוצמת הלחץ האמריקאי והבינלאומי להשגת הסדר. הוא לא יושג רק בנדיבות ליבם של הישראלים והפלשתינאים.
מה השפעתו של הקו הפוליטי של העיתון על עבודתך כעיתונאי? מה מידת הסכמתך עם אותו קו כפי שהוא עולה ממאמרי המערכת ובאיזה אופן אתה משרת עמדותיך דרך הידיעות שאתה מביא? האם אתה יכול לתאר את המתח שבין הצורך לבצע עבודה מקצועית מחד, לבין הצורך לרצות את המערכת בה אתה חבר?
דוד קוצר
תל אביב
אלוף בן :
ב-18 שנות עבודתי בקבוצת "הארץ", ככתב וכעורך, מעולם לא נשאלתי על דעותי הפוליטיות, ומעולם לא ביקשו ממני לדווח, לא לדווח, או להתאים את הדיווחים לקו פוליטי כלשהו. לכן, גם לא נתקלתי במתח בין עבודה מקצועית לבין "ריצוי המערכת". כתבתי שבחים וביקורת על ממשלות מהשמאל, מהימין ומהאמצע גם יחד.
את מאמרך האחרון (אודות ה"הפרטה של האסטרטגיה")סיימת בביקורת על נשיא ארה"ב בכך שהוא "תופר" דרך טיפול ספציפית לכל איום ואיום (עיראק, אל-קאעדה וכו'), תחת דבקות בנורמות וכלים בינ"ל מקובלים - על אף שאלה הוכחו בשנים האחרונות כלא אפקטיוויים בכמה וכמה דוגמאות (כך במאמר). כיצד אתה מיישב סתירה זו? האם ההצלחה בעיראק אינה דוגמה לכך שבעידן זה של סיכונים מופרטים ומגוונים אכן צריך להתאים מענה פרטני לכל סוג איום (ובמקרה של עיראק למשל - מלחמה קונוונציונאלית על טהרת ה-RMA).
אבנר שמחוני
תל-אביב
אלוף בן :
עלי לבדוק את עצמי: לא התכוונתי לבקר את תוכנית בוש הבן, אלא דווקא את אביו, שהסתתר מאחורי הנורמות הבינלאומיות כמסכה לחוסר מעש אמיתי בפירוק הנשק באזור. ההישג היחיד שלו היה שארה"ב השתלטה כמעט לחלוטין על מכירות הנשק הקונוונציונלי. לגבי הבן - בינתיים ההתחלה מבטיחה, אך חשוב לזכור שפירוק נשק הוא תמיד עניין משני. ארה"ב מעדיפה יציבות יחסית בפקיסטאן, החיונית למלחמה בטרור ומוכנה להעלים עין, מהפעולות החמורות שנעשו שם להפצת טכנולוגיה גרעינית.
1. פעמים רבות כתבת כי גדר ההפרדה היא מפעלו המדיני העיקרי של ראש הממשלה שרון. האם לנוכח הזזת הגדר היום אין מקום להעריך מחדש קביעה זו? האם התמורות האמיתיות, העמוקות, אותן מחולל שרון אינן דווקא בתחום התודעתי - שבירת הקשר בין הימין, או חלקו, ל"מפעל" ההתנחלות?
2. האם להערכתך שרון אכן יבצע את תכנית ההתנתקות, או שהוא מקווה שהיא תטורפד ע"י גורמי חוץ או פנים?
3. איזה שינוי ביחסי ארה"ב-ישראל אתה צופה אם ג'ון קרי ייבחר לנשיאות?
אריאל
ניו יורק ניו יורק, ארה"ב
אלוף בן :
1. הגדר היא אכן מפעלו המדיני העיקרי של שרון, כיוון שהיא הדבר היחיד שנבנה (בחלקו) בשטח ביוזמת הממשלה, וכיוון שעצם הקמתה הוביל בהמשך לתוכנית ההתנתקות. לטעמי, ההחלטה על הקמת הגדר היא שחוללה ואפשרה את "השינוי התודעתי", ולא להיפך. הזזת הגדר אינה עומדת בסתירה לכך, כי היא רק מדגישה את חשיבותה המדינית. אילו היתה רק "אמצעי נוסף וזמני" נגד פיגועים, כפי שטענה הממשלה, קשה להאמין שהקהילה הבינלאומית כולה היתה עוסקת בתוואי שלה.

2. קשה עדיין לדעת, כיוון שהביצוע אמור להתרחש ב-2005, ועד אז יכולים להשתנות לא מעט "גורמי חוץ או פנים".

3. מומחים ותיקים ומבינים ממני ליחסי ישראל וארה"ב נוהגים לדבר על "סינדרום הגעוואלד": החשש התמידי בישראל מ"המלך שלא ידע את יוסף", אותו נשיא אמריקאי שלא יהיה תלוי ביהודים וילחץ על הממשלה לסגת מהשטחים. פעם זה נשיא בכהונה שנייה שאינו זקוק עוד ליהודים, ופעם נשיא חדש המשוחרר מהבטחות קודמיו. עד היום התרחיש הזה לא התממש, מכמה סיבות. ראשית, הנשיא אינו כל יכול גם במערכת האמריקאית. שנית, גם קרי ירצה בתמיכת הקהילה היהודית, לא פחות מבוש. ושלישית, התמיכה בישראל היא מדיניות דו-מפלגתית בעלת שורשים עמוקים באמריקה.
להערכתי, אם יחול שינוי, הוא יבוא מהכיוון של יחסי ארה"ב והפלשתינאים. לא ברור אם קרי יהיה מחויב לחרם המוחלט על יאסר ערפאת כמו בוש. סוגיה אחרת שעשויה לעלות עם ממשל דמוקרטי היא המאמצים לפירוק נשק במזרח התיכון, והקריאה להכניס גם את ישראל לתוכם.
התקשורת ניזונה ממקורות בכירים במערכת הפוליטית אשר בחלק מהמקרים דורשים שלא להיחשף בשמם כתנאי למסירת המידע. כתוצאה מכך חלק מהידיעות המתפרסמות באמצעי התקשורת אינן "ידיעות" נטו, אלא ספינים תקשורתיים.
לטעמי, "הארץ" ואתה במיוחד מובילים בסינון של אותם "ספינים" ע"י ליווי שלהם בפרשנות וניתוחים של מניעי אותם פוליטיקאים. האם אתה סבור כי סינון כזה צריך ליהפך לחלק מהקוד האתי של העיתונות בימינו?
אבי
ת"א
אלוף בן :
מטבע הדברים, השלטון מקבל יותר "נפח" בתקשורת, בישראל כמו בכל מדינה אחרת, דמוקרטיה או דיקטטורה. זאת, כיוון שהתקשורת עסוקה בדיווח על מעשי השלטון על זרועותיו השונות, וכפי שציינת, השלטון מחזיק בידיו את רוב המידע הרלוונטי. "הארץ" כמו כלי תקשורת אחרים, מנסה לפרש ולהסביר את מעשי השלטון, אך לא תמיד אפשר וצריך לחפש את המניע לכל התבטאות ואמירה. לפעמים הקוראים יודעים לעשות זאת בעצמם.
האם לדעתך ניתן כעת לשאת ולתת עם הפלשתינאים, לא על הסכם קבע וגבול קבע, אלא על הסכם ביניים שבתוכו תיכלל גדר הפרדה על כל מערך ההגנה והניטור שמתוכנן לה?
אמיר
חיפה
אלוף בן :
אין כיום פרטנר פלשתיני לדיון על הסכם ביניים מגודר, כפי שאין פרטנר ישראלי לדיון על הסכם קבע.
אשמח אם תוכל להרחיב על העתירה לבג"ץ שהוגשה בגין הכתבה על החילופים הצפויים בראשות המוסד והביאה להגבלת סמכויות הצנזורה בישראל כמו שמפורט ברזומה שלך באתר. מתי נעשתה עתירה זו?
חגי
ת"א
אלוף בן :
העתירה הוגשה ב-1988, וכינויה "בג"ץ 680/88 שניצר נגד הצנזור הצבאי" (על שם מאיר שניצר, עורך "העיר" שהחליט על הגשת העתירה). אפשר למצוא אותה ומידע אודותיה בפסקי דין, כרך מ"ב(4), עמוד 617, או בספרים ואתרי אינטרנט העוסקים בחופש הביטוי בישראל.
איך, לדעתך, תשפיע החקירה של שרון ובניו על מדיניות ישראל כלפי הפלשתינאים? האם תהיה לכך השפעה מזרזת לפינוי ההתנחלויות ברצועת עזה וביצוע תוכנית "ההתנתקות"?
ורה מיכלין
לונדון בריטניה
אלוף בן :
תלוי בתוצאות החקירה. אם היא תביא להיחלשות שרון ותסכן את המשך כהונתו, התוכנית לא תבוצע. אם התיק ייסגר, שרון יתחזק פוליטית וייהנה מיותר חופש פעולה.
האם תוכל להעיר את עיניינו לגבי היחסים העכורים בין אהוד ברק לבין חלק מהכתבים והפרשנים המדיניים (בן כספית, רביב דרוקר, שמעון שיפר, עמנואל רוזן) חלקם, כידוע לך, מוכנים להישבע ואפילו כתבו ספרים כי מדובר בבן-אדם מסוכן, מושחת ולא אחראי.
אלי
ת"א
אלוף בן :
פורום "שאלה ותשובה" של "הארץ" באינטרנט לא נראה לי כפורום הראוי לפרשנות על עמיתים מכלי תקשורת אחרים.
1. למה בעיתון מופיעה פעמים רבות המילה "כיבוש", כאשר המעמד של השטחים לא כזה, כי לא הייתה עליהם שום ריבונות מאז הטורקים? 2. מדוע יש טענה שההתנחלויות אינן חוקיות, הרי חבר הלאומים קבע שצריכה להיות "התיישבות יהודית צפופה" בכל א"י?
דוד
הצפון
אלוף בן :
על זה בדיוק מתנהל כל הוויכוח המדיני. ישראל גורסת שהגדה המערבית ורצועת עזה הן שטחים חסרי ריבונות, שמעמדם שנוי במחלוקת. יתר הקהילה הבינלאומית גורסת שגם אם לא היה שם ריבון מוכר, הרי שהשליטה הישראלית בשטחים היא תוצאה של כיבוש צבאי במלחמת ששת הימים, ולכן מדובר בשטחים כבושים.

לגבי ההתנחלויות, ישראל אכן נשענת על המנדט שקיבלה בריטניה מחבר הלאומים ב-1922, שקרא להקמת הבית הלאומי היהודי בכל ארץ ישראל המערבית. ואילו בקהילה הבינלאומית מאמינים שההתנחלויות הן העברת אוכלוסייה לשטח הכבוש, בניגוד לאמנת ז'נווה הרביעית, ולכן עומדות בסתירה למשפט ההומניטרי הבינלאומי.
תמיד תהיתי: איך אתה ודומיך (נחום ברנע ושות') מצליחים לכתוב מאמרים כל כך ביקורתיים על ראש הממשלה, ועדיין לזכות בגישה ללשכתו? הדוגמה הבולטת האחרונה היתה הסקופ שהעניק ראש הממשלה ליואל מרקוס בנוגע ליציאה מעזה, לאחר שהאחרון השמיץ אותו במשך שנים.
יוסי א.
גבעתיים
אלוף בן :
באחת הנסיעות האחרונות לחו"ל עם ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, הודינו לו על תשומת הלב והזמן שהקדיש לנו, ורבין השיב: "תפקידי לדבר איתכם, ודרככם עם הציבור, גם כשאני יודע שתתקפו אותי מחר בבוקר". התקשורת היא הכלי העיקרי של המנהיגים להצגת מדיניותם לציבור, ואריאל שרון פתוח לתקשורת יותר מרוב קודמיו, למרות הימנעותו מראיונות ומהופעות בטלוויזיה. חוץ מזה, בעיתונות, כמו בחיים, המגע האישי יכול להביא לפעמים לריכוך הביקורת.
מדוע לדעתך העלה שרון את תוכנית היציאה מעזה? האם מסגרת האילוצים בה הוא מתנהל מחייבת אותו לעשות כן? שהרי היציאה מעזה אינה דרושה כדי לשמור על שלמות הקואליציה. הציבור הישראלי אומנם תומך במהלך, אך היה תומך בהמשך כהונת שרון גם בלעדיו. ואילו הממשל האמריקאי, עד כמה שניתן להבין, אינו מכריח את שרון לנקוט יוזמות מדיניות. אולי שרון מעוניין "לשלם" את עזה תמורת אישור לגרש את ערפאת בסוף השנה? מה דעתך?
יהונתן פן
תל אביב
אלוף בן :
אריאל שרון עצמו הסביר שהוא נגד "ואקום" מדיני, לתוכו נכנסות יוזמות כמו אוסלו וז'נווה, שהוא רואה בהן סכנה לישראל. איני חושב שתוכנית ההתנתקות היא "מקדמה" לגירוש ערפאת.
בוא נעזוב לרגע את כל ההו-הא החביב על כתבים ופרשנים מדיניים: האם לדעתך יש סיכוי להסדר שלום בדורנו?
יא-יא
תל אביב
אלוף בן :
כן.
עד כמה באמת ראשי הממשלה מתייחסים למה שכתוב בעיתונים?
חיים
ירושלים
אלוף בן :
אצטט אחד מעמיתי, שאמר פעם: "ראשי ממשלה לא קוראים עיתונים, אבל תמיד יודעים לצטט במדויק מה שנכתב עליהם לפני שלושה חודשים". כמו כל אדם, ופוליטיקאים בפרט, ראשי ממשלה מתייחסים מאוד למה שכתוב בעיתונים, ולכן גם עושים מאמץ גדול להשפיע על הכתיבה. מעבר לכך, הכל תלוי באישיות: יש מנהיגים שנפגעים במיוחד מכתיבה ביקורתית ועסוקים בהתנצחות עם התקשורת, ויש שמציגים עור עבה יותר. אבל לכולם חשוב "מה אמרו עליהם".
מהי להערכתך התועלת המדינית שצמחה למדינת ישראל מקיום עסקת חילופי השבויים עם החיזבאללה?
יוסי בן-חיים
ת"א
אלוף בן :
התועלת העיקרית היתה "סגירת התיק" של האסירים הלבנונים בישראל, ושל החטופים הישראלים בלבנון. בנוסף לכך, בפעם הראשונה נראה סדק בחומת השתיקה סביב פרשת הנווט הנעדר רון ארד, לרבות מחויבות גרמנית בהסכם לשחרר תמורתו אסירים מלבנון ומאיראן.
קראתי בעיון את הנוסח המלא של מסמך ז'נווה ולא מצאתי בו את שתי ההצהרות העיקריות: הכרה פלשתינית במדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי וויתור על זכות השיבה. מדוע בפרסומים בתקשורת, כולל "הארץ", בהקשר למסמך, מייחסים לו את ההצהרות הללו כעובדה ידועה? (אני נמנה על חותמי מסמך איילון-נוסיבה והתכוונתי לתמוך במסמך ז'נבה לפני שקראתי אותו).
משה שילה
נס-ציונה
אלוף בן :
בעיתונות היו לא מעט מאמרים ופרסומים שהצביעו על הפערים בין ססמאות היחצנות של יוזמת ז'נווה לתוכנן של ההבנות עצמן.
כקוראת אדוקה של מאמריך התעניינתי ברקע שלך:
האם זה נכון ששמך אינו אלוף בן וכל כולו פסבדון שהומצא בעבר?
שרה
בית שאן
אלוף בן :
לכל הסקרנים: אלוף בן הוא שמי האמיתי, המופיע בתעודת הזהות. נקראתי "אלוף" להנצחת זכרו של דודי (אחי אמי) אלוף הורביץ ז"ל, שנהרג בפעולת התגמול בעזה ב-1955 (השבוע לפני 49 שנים). על שמו נקרא גם "גן אלוף" ברמת השרון, העיר שבה גדלתי. שם המשפחה "בן" הוא עברות-קיצור של "בומשטיין", והשינוי הוא מהתקופה שהתחלתי לכתוב. ולמי שמתעניין ברקע המשפחתי, אבי הוא המשורר אריה סיון.
מה הסיבה שישראל אינה תובעת ממצרים לחסום את הברחות הנשק מתחומה לרצועת עזה?
גבריאל שהם
עפולה
אלוף בן :
ישראל תובעת זאת בקביעות מהמצרים, אך מעדיפה שלא להבליט את העניין. מצרים, מצדה, מציגה מדי פעם נתונים לישראל ולארה"ב על סיכול הברחות ברפיח.
לקראת סוף הקדנציה של אהוד ברק הייתי נוכח בהרצאה שלך ב"כותרת" ביה"ס לעיתונות ותקשורת. שם סיפרת כי לאחר כישלון השיחות בין סוריה לישראל, אנשים החלו לנטוש את "ספינתו" של ברק והחליפו נאמנויות. קיבלתי תחושה מדבריך, שיש בדרג המקצועי-פקידותי הבכיר של המדינה קבוצה של אנשים שמשנים נאמנויות באופן ציני. האם קיבלתי רושם נכון?
דניאל
תל אביב
אלוף בן :
אחרי כשלון ועידת שפרדסטאון בראשית 2000, התחלתי לחוש בחוסר נחת בדרג הפקידותי-מקצועי במשרדי ממשלה שונים. אנשים רבי ניסיון, שקודם האמינו באמת ובתמים שברק הולך "לסגור עניין" עם חאפז אסד, סימנו אותו פתאום כמנהיג חלש, שנרתע ברגע האחרון מהקפיצה למים הקרים. אז הבנתי שהאנרגיה של ממשלת ברק הרבה יותר קטנה מכפי שנראה, וכתבתי שהדלק המדיני שלה יסתיים אחרי הנסיגה מלבנון. ההידרדרות המשיכה בביקורת של שרים, בהתפרקות הקואליציה, ובנסיעת ברק לקמפ דייוויד לבדו, בלי הכנה פוליטית וציבורית, ובלי שהבקיע באמת מסילות לצד השני. הכשלון נראה חודשים מראש.

אבל המסקנה העולה מכך אינה שהדרג המקצועי "מחליף נאמנויות באופן ציני", אלא שכמו בכל ארגון וקהילה, גם עובדי המדינה הבכירים יעשו הרבה כשהם חשים מעליהם מנהיגות ויוזמה, ויאטו את הקצב אם יחושו חולשה, ריקנות וזיגזג בצמרת.
האם וכיצד עשויות ההתפתחויות במזה"ת המורחב, עיראק, איראן, לוב להשפיע על מדיניות הגרעין העמומה של ישראל. ובאופן ממוקד יותר - אם לאיראן יהיה נשק גרעיני, או לא? וכמובן תפקידו של השחקן המרכזי - ארה"ב.
אסף שלום
וינה אוסטריה
אלוף בן :
ישראל תעשה כל מאמץ לדבוק במדיניות "העמימות הגרעינית" שלה, שזכתה באחרונה ללגיטימציה לא צפויה מצד שר החוץ הבריטי, ג'ק סטרו, ושר ההגנה האמריקאי, דונלד ראמספלד. שניהם הכירו בייחודיות של ישראל, הנמצאת בסביבה עוינת המטילה ספק בעצם קיומה, ולכן פיתחה יכולת גרעינית.

גם אם יהיה לאיראן נשק גרעיני, אני מתקשה לראות את היתרונות שתפיק ישראל ממדיניות גרעינית גלויה, שרק תזמין לחצים. קשה גם להאמין שאיראן תנסה להפוך למעצמת גרעין מוצהרת כמו הודו ופקיסטאן, אחרי שטרחה להכחיש במשך שנים שיש לה שאיפות כאלה וחתמה על האן-פי-טי (האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני). ארה"ב מעדיפה לטפל קודם בבעיית השטחים, ולהניח בצד את היכולת הגרעינית הישראלית. לכל היותר, ממשל אמריקאי עתידי עשוי לדרוש מישראל "מחוות" והסכמה לשקיפות בתחומים שונים. אבל כל עוד אין שלום כולל, היכולת והעמימות יישארו בעינן.
במבט לאחור, האם העבודה העיתונאית שאתה מבצע עכשיו משתווה בחשיבותה לתחקירים הגדולים שפירסמת, דוגמת התחקיר המפורסם אודות רמי דותן? האם לדעתך יש כיום עיתונאים חוקרים המבצעים עבודת תחקיר ברמה דומה?
אורי ניצב
מגדל העמק
אלוף בן :
תודה על המחמאה ובמיוחד על הנאמנות - פרשת דותן התפרסמה לפני יותר מ-14 שנים! עבודתי היום ובשנים שחלפו אינה חשובה פחות מהכתיבה על פרשת דותן, גם אם היעדים והכלים שונים. אני מעדיף שלא לתת ציונים לעיתונאים אחרים, ביחוד כשאני עוסק בתחום שונה.
האם אתה מסכים עם הטענה כי הכתבים המדיניים בכל העיתונים מסתפקים לאחרונה בהצגת האמירות האחרונות משולחנו של ראש הממשלה לקוראים, ולא מנסים לחשוף בפני הקורא את התהליכים המסתתרים מאחוריהם?
נמרוד
כרמיאל
אלוף בן :
אחד התפקידים החשובים של הכתבים המדיניים הוא, קודם כל, לדווח על אמירותיו ומעשיו של ראש הממשלה, ולהניח לקוראים, למאזינים ולצופים לגבש את עמדתם. מעבר לכך, אני חושב שבעיתונות יש לא מעט הערכות ופרשנות על המניעים והתהליכים מאחורי אמירותיו של אריאל שרון.
שלום לך, בפרספקטיווה של כמה חודשים לאחור, כיצד היית מעריך את מידת השפעת הסכם ז'נבה על המערכת הפוליטית? האם כניסת יח"ד כפלטפורמה מפלגתית תשפיע לרעה או לטובה על היוזמה?
אורן
גבעתיים
אלוף בן :
אין ספק שיוזמת ז'נווה קבעה עובדה פוליטית כפולה: היא חשפה את הוואקום המדיני שבו פעלה הממשלה לאחר נפילת אבו-מאזן והפסקת התיווך האמריקאי, ואילצה את אריאל שרון לצאת ביוזמה משלו; והיא החזירה לסדר היום את רעיון החלוקה והסדר הקבע, שהלך קצת לאיבוד אחרי הכשלון בקמפ דייוויד. הנהנית העיקרית היתה מפלגת העבודה, שחזרה והתייצבה במרכז הפוליטי ברגע שביילין איגף אותה משמאל ושרון אימץ את היציאה מעזה.
ספורט Online| גלריה Online| ספרים Online| חדשות Online
תקנון האתר| תמיכה ושירות| ארכיון הארץ| דף הבית
מדריך עכבר העיר| סרטים| קולנוע| מסעדות| מתכונים| הופעות| פעילויות ילדים| הצגות| לילה| מסיבות| מדריך עכבר העיר - סרטים, לילה, מסעדות, הצגות ילדים
מסעדות: בשר, ביסטרו, אוכל יפני, אוכל סיני| מסעדות: דגים, פירות ים, ים תיכוני| מסעדות: בית קפה, מאפיה, חלבי, ארוחות בוקר, מסעדה איטלקית
לוח העיר| שיווק| דרושים| דרושים הייטק| נדל"ן| פרוייקטים חדשים| רכב| בעלי מקצוע| קח תן| מגזין אוטו| מבחני רכב| קידום אתרים| ספרים חדשים בהוצאת שוקן
Israel News| Israeli News| סוכות 2010| אירועי סוכות 2010| פסטיבל התמר| מחניודה| בניית אתרים
עכבר עולם| פראג| ברלין| מדריך עסקים
זוהי סדום| סינמה סיטי ראשון לציון| מדריד| פסטיבל עכו| סובב ווינר| בנגקוק| בודפשט
כל הזכויות שמורות , "הארץ"   ©   All rights reserved Haaretz
אוריאל רייכמן
אלי ישי
אביגדור ליברמן
זהבה גלאון
יובל שטייניץ
אבישי ברוורמן