ביקורו האחרון של הפרופ' מארק שפיגלמן מהאוניברסיטה העברית במוזיאון ניקולסון באוניברסיטת סידני שבאוסטרליה זימן לו הפתעה. "אנשים במוזיאון אמרו לי שיש להם הרבה קופסאות של עצמות והם אינם יודעים מה לעשות איתן", סיפר הפרופ' שפיגלמן, העוסק בחקר מחלות מידבקות באמצעות שלדים עתיקים ומומיות. "מתברר כי הקופסאות הופקדו שם לפני חמישים שנה על ידי אנתרופולוג שעבד עם ד"ר קתלין קניון, שחפרה ביריחו. בחנתי את העצמות והבנתי שאלו הן העצמות מיריחו. מיהרתי להגיד להם - אל תזרקו אותן!" כעת ייחקרו העצמות על ידי צוות חוקרים ישראלי-גרמני-פלשתיני.
בשנת 1952 ערכה הארכיאולוגית הבריטית קתלין קניון חפירה בשרידיה העתיקים של יריחו. קניון, בת למשפחת חוקרי תנ"ך נוצרים, קיוותה לחשוף את חומות העיר שנכבשה על ידי בני ישראל בהנהגת יהושע לאחר כניסתם לארץ. היא אכן חשפה בעיר חומה גדולה שהתמוטטה, אלא שתיארוך השכבות גילה שהחומה נפלה יותר מאלף שנים לפני התקופה שבה הגיעו בני ישראל לעיר לפי התיאור המקראי. בתקופה זו, גילו החפירות, נראה שכלל לא היה ביריחו יישוב פעיל. ממצאיה של קניון פורסמו והפכו לאחד מיסודות התפישה הארכיאולוגית של תקופת התנ"ך. אלא שכמה מהממצאים שהתגלו בעיר הקדומה התפזרו באוספים ובמוזיאונים ברחבי העולם.
לדברי הפרופ' שפיגלמן, העצמות שמצא באוסטרליה - עצמות מתקופת הברונזה המוקדמת של תושבי יריחו, שחלקם נמצאו קבורים בקרקע וחלקם בתוך מבנים - הן מקור יקר ערך לחקר מחלות עתיקות. יריחו היא מהערים העתיקות ביותר בעולם, ולפי ההערכות התקיים בה יישוב כבר לפני יותר מעשרת אלפים שנה. בתקופה זו, החלו להתפתח גם רבות מהמחלות המידבקות המלוות את האנושות עד היום. מקור השחפת עדיין אינו ידוע בבירור, אך מעריכים כי היא התפתחה לראשונה בכפרים ובעיירות שצצו באזורנו לפני כעשרת אלפים שנה. כיוון שיריחו היא אחד היישובים הראשונים שהתגלו מתקופה זו, יש לדברי החוקרים סיכוי טוב לזהות שם סוגים של שחפת שהיו קיימים בתקופות עתיקות.
לצורך מאבק במגיפות עולמיות, יש צורך להבין כיצד הן מתפתחות, משתנות ועוברות מוטציות. מחלות רבות הופיעו באופן פתאומי יחסית וההיסטוריה הרחוקה שלהן אינה ידועה. ברוב המקרים, בלתי אפשרי למצוא שרידים עתיקים של חולים שחיו במאות קודמות ולכן קשה להתחקות אחרי מקורות המחלה. לכן, מציאת עצמות של חולי שחפת קדומים היא רבת ערך.
הפרופ' שפיגלמן, שחקר בעבר גם מומיות של חולי צהבת שמתו בקוריאה במאה ה-14 וכן גופות משומרות של חולי שחפת מהמאה ה-18, מקווה שהידע לגבי הדרך שבה התפתחה המחלה לפני 6,000 שנה יסייע להבין כיצד התפתחה השחפת וכיצד תתפתח בעתיד. על ידי בדיקת עצמות האדם ועצמות בעלי החיים שנמצאו ביריחו, יכולים החוקרים לבחון כיצד האנשים הראשונים שחיו בקהילה צפופה פיתחו את המחלה, ומהם השינויים שחלו עם השנים בד-נ-א של האנשים ושל המיקרובים הגורמים למחלה. החוקרים מתכוונים גם להשוות בין הד-נ-א של האנשים החולים לד-נ-א של בעלי החיים שחיו בסביבתם, וכך לזהות את האופן שבו עברה המחלה מבעלי החיים לבני האדם.
המחקר, שמומן על ידי מענק מהקרן הגרמנית למדע, יבוצע על ידי האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת אל-קודס במזרח ירושלים ואוניברסיטת לודוויג-מקסימיליאן במינכן. זהו אחד מ-11 פרויקטים באוניברסיטה העברית שבמסגרתם משתפים פעולה חוקרים ישראלים, פלשתינאים וגרמנים.
