ארכיאולוגים מצאו במערת יונים ליד ירושלים כלי בישול ובו מטבעות מתקופת בית שני
למעלה: חלק מהמטבעות שהתגלו באחרונה באתר החפירות ברמת רחל. למטה: הקולומבריום
תצלומים: ד"ר עודד ליפשיץ
בימי קדם, נהגו תושבי ארץ ישראל וסביבתה לגדל יונים בתוך מערות תת-קרקעיות עם גומחות קטנות, שבהן הטילו העופות את ביציהן. סוג כזה של מערה, המכונה קולומבריום, נמצא במהלך השנים ביישובים עתיקים רבים ברחבי הארץ, בעיקר מתקופת בית שני. לפני מספר ימים, מצאו ארכיאולוגים תגלית מפתיעה ביותר בתחתית מערת יונים כזאת, באתר ברמת רחל ליד ירושלים: מטמון מטבעות כסף מתקופת חורבן בית המקדש השני.
לפני ימים אחדים, הארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב זיהו מתחת לרצפת המערה, סיר בישול מחרס מהמאה הראשונה, ובו 15 מטבעות כסף גדולים. "זה מאוד מיוחד למצוא מטמון כזה וזה מעורר התרגשות מאוד גדולה", סיפר מנהל החפירה באתר, הד"ר עודד ליפשיץ. "זיהינו את המטמון עם הגלאי, ואז ירדנו לתוך הכוך ומצאנו את סיר הבישול הקטן הזה בתוכו".
מה עשה סיר עם מטבעות כסף בתחתית מערה
לגידול יונים? לדברי ליפשיץ, הסיר היה מכוסה באופן שניתן להבין כאילו הוסתר בחופזה. "אנחנו יודעים שמטבעות כאלה היו מביאים לבית המקדש", הוא אומר. "ייתכן שלאחר חורבן הבית לא היה לאן להביא את המטבעות, וגם הקולומבריום כבר לא היה בשימוש, אז הטמינו את המטבעות כאן. זה מעורר מחשבות נוגות כשאנחנו מתקרבים לתשעה באב".
המטמון מתקופת בית שני הוא רק אחד מממצאים רבים שהתגלו בעונה הרביעית של החפירה ברמת רחל, המשותפת לאוניברסיטת תל אביב ולאוניברסיטת היידלברג בגרמניה.
בתוך שבוע וחצי של חפירות, התגלה באתר גם מטמון גדול יותר מהתקופה הביזנטית - המאות הרביעית או החמישית לספירה. מטמון זה כולל 380 מטבעות, ועוד 70 מטבעות שהיו פזורים מסביבו. הוא נמצא על רצפת אבן של מבנה, מעל בור מים. כמו כן התגלו באתר ממצאים מהתקופה העבאסית (המוסלמית).
לדברי ליפשיץ, אחת ממטרות החפירה הנוכחית היא לברר את ייעודו של מבנה זה. "הטענה המקובלת היא שזה ארמון של מלכי יהודה, אבל אני ערערתי על כך. אין בארמון הזה שום מאפיין יהודאי, ואין סיבה שייבנה כאן ארמון למלך כשעיר דוד נמצאת לא רחוק". ליפשיץ מאמין שהארמון נבנה בתקופת השעבוד האשורי.
"כל המכלול הזה הוא בעיניי מרכז מינהלי של השלטון הכובש, שבו נאספה תוצרת חקלאית שהועברה כמס לאשורים". בתקופת שיבת ציון, התחלף השלטון האשורי בשלטון פרסי, אך המרכז האדמיניסטרטיווי המשיך לפעול. מתקופה זו נמצאו טביעות חותם רבות, ועליהן השם "פחוות יהוד" - כינויה של הארץ תחת שלטון זה. זהו המצבור העיקרי בארץ של טביעות חותם מסוג זה, וליפשיץ רואה בכך הוכחה נוספת להיותו של האתר מרכז מינהלי.
בחפירה ברמת רחל משתתפים כ-120 סטודנטים ומתנדבים ממדינות רבות - ביניהן גרמניה, אוסטרליה, ניו זילנד, צ'כיה, נורווגיה, בריטניה, גרמניה, קנדה, ארה"ב וישראל.
כולם עובדים בשמש הקופחת של חודש יולי, אך לדברי ליפשיץ הם אינם מתלוננים. "הרבה מהמתנדבים בחפירה הם נוצרים, ומבחינתם למצוא מטבעות מהתקופה של ישו זה יותר מסתם תגלית מדעית", הוא אומר.
