"פרס נובל האלטרנטיווי" יוענק ביום שישי זה בשוודיה לרחל ואורי אבנרי על פעילותם בתנועת "גוש שלום" שאותה הקימו. זהו פרס יוקרתי שזוכיו נבחרים על ידי ועדה ציבורית רמת דרג. הוא מוענק לזוכים בטקס חגיגי בפרלמנט השוודי שבשטוקהולם. הפרס נחשב ל"אלטרנטיווי" משום שיוזמיו רואים בפרס הרשמי, זה של אוסלו, פרס שמוענק בזכות עוצמת הלובי הדוחף מועמד זה או אחר, ולפי גישה "מאוזנת" שהיא "פוליטיקלי קורקט". השנה, למשל, יוענק הפרס לארגון האו"ם ולמזכירו הכללי קופי אנאן. הפרס האלטרנטיווי מחפש מועמדים ראויים יותר, כאלה שנאבקים על עמדתם נגד הממסד ולא פועלים בתוכו.
לכן רבה היתה ההפתעה כשעיתון שוודי אחד הודיע שהוא החליט להחרים את "פרס נובל האלטרנטיווי", לא לכתוב עליו מלה וחצי מלה, גם לא ברמז, וזאת למרות שמדובר בעיתון
בעל השקפות שמאליות. כאשר נשאל עורך העיתון על ההחרמה, הוא ענה שאמנם הזוג אבנרי ראוי לפרס, אך איזו צביעות זו לתת באותה הזדמנות את הפרס גם לבוש ולשרון, אחד הוא מחרחר מלחמה באפגניסטאן והשני בשטחים.
אז איך באמת נותני הפרס "האלטרנטיווי" החליטו להיות גם הם כל כך "פוליטיקלי קורקט"? הפתרון נעוץ בבעיית שמיעה. הרי השפה העברית אינה כה שגורה בשוודיה, וכאשר נאמר לאותו עורך עיתון שמי שייקבל את הפרס הוא "גוש שלום והזוג אבנרי" הוא שמע בטלפון "בוש, שרון והזוג אבנרי", ומיד התעוררה חמתו והוא החליט להחרים את הטקס. המסקנה: שמות לא מקבלים דרך טלפון. רק בכתב.
