Hovering at a Low Altitude The collected poetry of Dahlia Rabvikovitch Translated by Chana Bloch & Chana Kronfeld w.w. Norton & company LTD castle house, 75/76 Wells Street, London WIT 3QT .w.w. Norton & company, inc. 500 fifth Avenue, New York, NY 10110
בלילות מפותלים מחוסרי שינה חלמתי ללכת לביתה של דליה רביקוביץ, לדפוק על דלתה, לשבת בחברתה, להיות במחיצתה, להאזין לדבריה ולבקש את הסכמתה להיות העוזרת שלה. ניסיתי לדמיין מה מכיל תפקיד עוזרת למשוררת וקיוויתי שתיתן לי לסדר את הדפים שלה. זו העזרה היחידה שמשוררת זקוקה לה. כך חשבתי אז.
באותה תקופה ביקרתי בביתו של חבר. על מדף בחדרו עמד ספרה האדום "כל השירים עד כה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995). מדי שבוע בשבוע באתי אליו, ישבתי מולו על הספה וביקשתי שיקרא לי את שירה "הוויקינג" (עמ' 148). הוא תמיד נעתר לי, הזדקף בכורסתו ובקול נמוך וקשוב קרא על ריצ'רד, ילד משוגע, ש"גננים גדולים / שיש להם חממות מלאות שחלבים וטרפים, / שיש להם בברכות / ברבורים לבנים ושחורים, / לעולם לא יוכלו לגדל / דבר יפה כמו ריצ'רד, אהובי". הספר "Hovering at a Low Altitude" כולו הדר ויופי, ושמים כהים ומוארים תלויים על כריכתו החמה בצבעי אדמה. בספר זה מתורגמים לאנגלית כל ספרי שירתה של דליה רביקוביץ, לרבות הספר "מים רבים" (הקיבוץ המאוחד, 2006) שראה אור שנה לאחר מותה.
תרגום הספר משובח כל כך מפני שתורגם בעט משוררת, חנה בלוך, פרופסור לאנגלית וכתיבה יוצרת ב"מילס קולג'", שחיה בברקלי, קליפורניה. בלוך פירסמה עד כה שלושה ספרי שירה. היא תירגמה את ספר "שיר השירים" ואת "כל שירי יהודה עמיחי" וכתבה אף ספרי ביקורת. הספר משובח גם בזכות חנה קרונפלד, פרופסור לספרות השוואתית, ספרות עברית וספרות יידיש באוניברסיטת קליפורניה, שכתבה הקדמה חשובה על שירתה של רביקוביץ והתקבלותה הבינלאומית. ההקדמה כוללת ביוגרפיה מתומצתת המסכמת את חייה של דליה רביקוביץ. המתרגמות עמלו על התרגום במשך שנים ארוכות ואף התייעצו עם רביקוביץ עצמה, שהיתה שותפה פעילה בתהליך המרת שיריה מעברית לאנגלית.
דפי הספר צהובים-בהירים, מגרים למראה ולמגע, והשירים שבהם עומדים כיצירות חדשות ומגובשות המאפשרות לחבור לעולמה המטלטל והמרעיד של משוררת חשובה וחד-פעמית. לקוראי רביקוביץ בעברית התרגום האנגלי יוצר ריחוק שמאפשר לקרוא בשיריה באופן חדש ובעין תמימה אשר יודעת ומכירה את הטון והנימה של השירים, אך לא את סדר המלים והופעתן. הקריאה בשירתה המתורגמת היא מסע אל המוכר הלא ידוע. כך לדוגמה מגלה הקורא שהשיר הרליגיוזי "חמדה" הומר במלה Delight:
There did I know a delight beyond all delight,
And it came to pass upon the Sabbath day
As tree boughs reached for the sky with all their might.
Round and round like a river streamed the light,
And the wheel of the eye craved the sunwheel that day.
Then did I know a delight beyond all delight.
The heads of the bushes blazed, insatiable bright
Sunlight striking the waves, igniting the spray.
It would swallow my head like a golden orange, that light.
Water lilies were gaping their yellow bright
Mouths to swallow the ripples and reeds in their way.
And indeed it came to pass on the Sabbath day
As tree boughs lusted for the sky with all their might,
And then did I know a delight beyond all delight.
הצלחת תרגום המלה "חמדה" במלה "delight", שפירושה עונג, למרות הזנחת המקור העברי, היא לכידת האור במלה המשקפת את מהות התחושה העיקרית בשיר: אור זך ועוצר נשימה. אור החמדה הנגלית ביום השבת הוא delight, שמתחרז עם המלה light, לוכד את הארוס בהרמוניה ומכיל את הזוהר הפורץ מתוכו ומאיים לבלוע את ראש המתבוננת בו. השיר זורח ואף לאחר תרגומו לא מאבד מזוהרו.
חנה קרונפלד מזכירה את הקשר ההדוק של רביקוביץ עם שירת הקאנון האנגלי, תרגומיה הנפלאים לבלדות סקוטיות ולשיריהם של פו, ייטס ואליוט. שירתה אמנם הושפעה בעיקר מהמסורת העברית, אך היא ניהלה דיאלוג גם עם שייקספיר, בלייק וקיטס, דרך דיקנסון, הופקינס, עד תומאס, סקסטון ופלאת.
דוגמה לקשרה ההדוק עם רוח השירה האנגלית אפשר למצוא גם בבית הראשון של הסונטה המפורסמת "בובה ממוכנת" ("אהבת תפוח הזהב", 1959):
I was a clock work doll, but then
that night I turned round and round
and fell on my face, cracked on the ground,
and they tried to piece me together again.
מתוך שורות אלו צומח גם קולה של סילוויה פלאת בשירה "Daddy" (1965 ,Ariel):
They pulled me out off the sack,
And they stuck me together with glue.
מרתק לראות כיצד שתי השורות של השיר "Daddy" מאת פלאת מסוגלות להמשיך את שורות הבית הראשון של הסונטה "Clockwork doll". הנפש המיוצגת בשירים היא אוניוורסלית, כנפשה של פלאת, ולכן הכאב כה דומה: הגוף המתפרק זהה לגוף הנסדק מעבר לים, שותף לשבריריותו וכעת גם לשפתו. הגוף הרך שעומד מול כוחות אלימים, חזקים ממנו, ונפשו יודעת שלעתים הכוח היחיד שיש לחלשים הוא בבחירתם כיצד למות.
אחד הדברים החשובים בספר זה הוא הביאורים והערות השוליים שחושפים קונוטציות ואלוזיות מקראיות ותרבותיות שהעניקו השראה לרביקוביץ. כך נוצר פסיפס מאוד יפה שמדגיש בעיקר כמה אינרטקסטואלית שירתה. לדוגמה, שם שירה הראשון בספרה "אהבת תפוח הזהב" (תל-אביב: מחברות לספרות, תשי"ט) נכתב בהשראת אופרה קומית, סוריאליסטית, מאת המלחין פרוקופייב שנקראת "אהבתם של שלושה תפוזים" (הבכורה הוצגה בשיקגו ב-1921).
הביאורים נושאים מראי מקום רבים - בעיקר מן המקרא, המשנה, מסורת הפיוט והתפילה היהודית. הם שהיו לרביקוביץ השראה לשונית ורוחנית. כדאי לתרגם את כל אותם ביאורים ולצרפם למהדורה הבאה של הספר "כל השירים עד כה" בעברית.
תרגום השירים לאנגלית מוצלח מאוד, אבל אין כמובן תחליף לקריאת שירתה של רביקוביץ בשפת המקור. לולא אני דוברת עברית, הייתי מבקשת ללמוד את שפתה רק כדי שאוכל לקרוא את שיריה. בזכות ספר כזה יש לי סיכוי לשבת לצדה בכל לילה, לשכוח מכל מה שהיה ולזכור רק את שיריה, כמו שביקשה.
