 |
|
 |
| תוואי גדר ההפרדה שנפרץ בין הכפר הפלשתיני בידו (משמאל) להתנחלות גבעון החדשה, אתמול |
|
|
תצלום: ליאור מזרחי / באובאו |
|
| קטעי גדר ההפרדה שאושרו או נפסלו על ידי בג"ץ
תוואי של 30 ק"מ מתוך 40 הק"מ של גדר ההפרדה בין מכבים לגבעת זאב אינו חוקי, ועל המדינה להציג תוואי חלופי. כך קבעו אתמול שלושת שופטי בג"ץ - אהרן ברק, אליהו מצא ומישאל חשין - בפסק דין עקרוני, בעל השלכות רבות על פרויקט גדר ההפרדה בכללותו. עם זאת, חלק מהשאלות העקרוניות הנוגעות לסמכות המדינה לבנות גדר בעומק השטחים נותרו פתוחות. פסק הדין פורסם אתמול גם באנגלית, במבט צופה לבית הדין הבינלאומי בהאג (ראו תיבה).
פסק הדין כולל כמה החלטות עקרוניות - גדר המוקמת משיקולים פוליטיים-מדיניים איננה חוקית; המפקד הצבאי חייב לאזן בין שיקולי הביטחון לבין זכויות התושבים; ואולי הסעיף החשוב ביותר - יש לבחור תוואי "מידתי" המאזן בין השיקולים כיאות, גם אם הוא מעניק רמת ביטחון נמוכה מתוואי אפשרי אחר.
העתירה לבג"ץ נגד תוואי הגדר תקפה את חוקיות הקמתה על קרקעות של כפרים פלשתיניים הנמצאים בסמוך ליישובים מבוא חורון, הר אדר, מבשרת ציון, גבעת זאב ושכונת רמות בירושלים. במהלך הדיונים בעתירות נעזרו השופטים, לבקשתם, בתצלומי אוויר ובמפות של השטח, ואף הוכן עבורם תבליט טופוגרפי של האזור, שעליו שורטטו התוואי שקבעה המדינה ותוואים חלופיים שהציעו העותרים.
המועצה לשלום ולביטחון, שהצטרפה לדיון בעתירות, טענה כי שיקולי הביטחון של צה"ל לקויים, מאחר שגדר הקרובה מדי לבתים הפלשתיניים תסכן את החיילים, ובנוסף תגרום להתמרמרות מצד התושבים שעלולים להצטרף לפעילות טרור. אך ביהמ"ש קבע שהשיקול הביטחוני נקבע בידי המפקד הצבאי, האחראי לשלום תושבי האזור.
העותרים טענו נגד סמכות המדינה להקים גדר ונגד תוואי הגדר באזור השומרון. בשאלת הסמכות, טענו התושבים הפלשתינאים - שאליהם הצטרפו גם תושבי מבשרת ציון ואנשי המועצה לשלום ולביטחון - שתכליתה של הגדר איננה ביטחונית אלא מדינית-פוליטית, ומטרתה לספח שטחים שממערב לה לישראל.
בג"ץ קבע כי הדיון בשאלת הסמכות לא מוצה, אולם נפסק כי "המפקד הצבאי אינו מוסמך להורות על הקמת גדר ההפרדה אם טעמיו הם מדיניים-פוליטיים", מאחר שהיא אינה יכולה לבוא מטעמים של "סיפוח שטחים לישראל". עם זאת, נקבע כי על פי העובדות שבפני בית המשפט, התכלית להקמת קטע הגדר שבמחלוקת הוא ביטחוני, ולא פוליטי.
בשאלת התוואי, נטען כי הגדר איננה "מידתית" מאחר שהיא פוגעת יתר על המידה בזכויות התושבים: המעבר לאדמותיהם החקלאיות יהפוך למורכב וכמעט בלתי אפשרי; ייפגע חופש התנועה והגישה לערים הסמוכות; עשרות אלפי עצי זית ופרי ייעקרו; תיפגע פרנסת החקלאים הפלשתינאים; תיחסם הגישה לשירותים רפואיים, לבתי ספר ולאוניברסיטאות.
השופטים קבעו שעקרון המידתיות, החל גם בשאלת הגדר, אינו מתקיים ברוב התוואי שנבחן, מאחר שהפגיעה בתושבים כה קשה עד שלא מתקיים יחס ראוי בינה לתועלת הביטחונית. "התוואי שקבע המפקד לגדר - היוצר חיץ בין התושבים לאדמותיהם - פוגע בתושבים המקומיים באופן קשה וחריף, תוך הפרת זכויותיהם על פי המשפט הבינלאומי ההומניטרי", קבעו השופטים.
"השאלה הינה היחס בין השיקול הצבאי להומניטרי", כתב ברק, "זו שאלה משפטית, בה המומחיות היא של ביהמ"ש. המפקד הצבאי הוא המומחה לטיבו הצבאי של מתווה גדר ההפרדה. אנו מומחים להיבטיו ההומניטריים. פגיעת הגדר רחבה, ומשתרעת על מרקם החיים של האוכלוסייה כולה. במקומות מסוימים, כמו בית סוריק, היא עוטפת את הכפר ממערב, מדרום וממזרח".
לפיכך הוחלט לפסול את הגדר שבמחלוקת, למעט שני קטעים: הקטע המערבי - ליד מכבים ובית סירא - אושר; והקטע המקיף מצפון את היישוב הר אדר הוחזר למדינה לבחינה מחודשת.
במהלך הדיון בעתירות צומצם צו הביניים שמנע המשך הקמת הגדר, כך שהעבודות במרבית הקטעים שבמחלוקת יכלו להתחדש. אך השופטים רשמו לפניהם את התחייבות הצבא, לפיה אם יימצא שהתוואי לא חוקי, יפוצו התושבים על הנזק. ואכן, מרבית התוואי נפסל וצה"ל יחויב להשיב המצב לקדמותו, או לפצות את התושבים על עקירת עצים ועבודות תשתית בלתי הפיכות.
"קשה תפקידנו", כתב ברק, "אף שמצויים אנו לעתים במגדל שן, מגדל זה מצוי בתוככי ירושלים, שלא פעם נפגעה מטרור חסר מעצורים. בטווח הקצר, פסק דיננו איננו מקל על מאבקה של המדינה נגד הקמים עליה. אולם אין ביטחון ללא משפט, ורק גדר הנבנית על אדני המשפט תעניק ביטחון למדינה ולאזרחיה". |
