עד כה נאסרו תביעות רק ב"פעולה מלחמתית", החוק הנוכחי אוסר על תביעות בכל "אזור עימות"; האיסור יחול רטרואקטיווית מ-2000; החריגים היחידים: נפגעי תאונות דרכים ומי שניזוק פיסית במעצר; ההחלטה התקבלה בתמיכת 54 ח"כים, 15 התנגדו
בשארה. "אתם מעבירים חוק כדי לעזור לפרקליטות שלא מצליחה בבתי המשפט"
הכנסת אישרה אתמול (רביעי) תיקונים משמעותיים ב"חוק האינתיפאדה", שנועדו לצמצם למינימום את יכולתם של פלשתינאים שנפגעו באינתיפאדה להגיש תביעות נזיקין נגד המדינה. התיקונים אושרו ברוב של 54 חברי כנסת מול 15 מתנגדים ונמנע אחד.
הצעת החוק הממשלתית שהתקבלה בקריאה שלישית חוסמת למעשה את אפשרותם של פלשתינאים להגיש תביעות נזיקין נגד ישראל, למעט במקרים בהם נפגעו בתאונת דרכים שבה הורשע נהג חייל, ומקרים שבהם שנגרם נזק גופני לתובע בעת שהוחזק במעצר צבאי. פלשתינאים שבקשתם לקבלת פיצויים תידחה יוכלו לערער בפני "ועדת חריגים" שימנה שר הביטחון.
התיקונים העיקריים שהוכנסו בחוק הם החלתו באופן רטרואקטיבי מספטמבר 2000 והשימוש במינוח "אזור עימות" במקום "פעולה מלחמתית". המניע של משרדי הביטחון והמשפטים להכנסת התיקונים הוא העובדה שלבתי המשפט הוגשו בשנים האחרונות אלפי תביעות של פלשתינאים בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים. "על אף האמור בכל דין, אין המדינה אחראית בנזיקין לנזק שנגרם באזור עימות בשל מעשה שביצעו כוחות הביטחון", קובע הסעיף המרכזי בחוק.
בדיון בכנסת הדגיש ח"כ עזמי בשארה (בל"ד), כי החוק אמור לחול רטרואקטיווית על תביעות שעודן נידונות בבתי המשפט. "אתם מעבירים חוק כדי לעזור לפרקליטות שלא מצליחה בבתי המשפט (...) אתם לא סומכים על השופטים", אמר בשארה, "זו תועבה משפטית".
ח"כ יולי תמיר (עבודה) פנתה לנציגי הימין, ואמרה להם כי שמעה מפעילי ימין שאם היו יודעים שתקנות שעת החירום יוכלו לפגוע גם בהם, היו יוצאים נגדם. "אם תתנו יד לחוק הבלתי צודק הזה, הוא יגיע גם אליכם", אמרה תמיר. לדבריה, "במסגרת החוק אין סיכוי לאף פלשתינאי חף מפשע שנפגע מאש של חיילי צה"ל במהלך האינתיפאדה לקבל פיצויי נזיקין", אף שמדינת ישראל לא תתמוטט כלכלית מתביעות של פלשתינאים. ח"כ זהבה גלאון (מרצ-יח"ד) אמרה כי הצעת החוק מטילה כתם בספר החוקים הישראלי. המדינה מתנערת מאחריות ורשלנות ונותנת חסינות למעשים שנעשו שלא כדין על ידי כוחות הביטחון - זוהי אפליה בין דם לדם".
ראשי שבעה ארגוני זכויות אדם פנו השבוע בקריאה לחברי הכנסת, שלא לתת ידם ל"הצעת חוק בלתי חוקתית, גזענית ובלתי מוסרית זו". על הפניה חתמו נציגי "בצלם", "האגודה לזכויות האזרח", "הועד הציבורי נגד עינויים בישראל", "המוקד להגנת הפרט", "עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל", "רופאים לזכויות אדם" ו"שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם". הם כתבו כי "התיקונים בחוק באים להרחיב את החסינות על נזקים שאין בינם ללחימה בשטחים ולא כלום, כגון ביזה, התעללות במחסומים, ירי מרושל, פגיעה שלא לצורך ברכוש, פגיעה בתחמושת אימונים, תאונות דרכים וכד'.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ מיכאל איתן, דוחה את הביקורת של מתנגדי החוק. איתן אמר ל"הארץ" כי "החוק מאפשר לכל אחד לגשת לבית המשפט, אבל הוא גם מאפשר למדינה להגן על עצמה מפני תביעות בלתי מוצדקות". איתן שאל: "האם ארה"ב משלמת למישהו פיצויים בעיראק? רק בישראל השמאל המטורף רוצה שהמדינה תשלם פיצויים לאנשים שנפגעו באזור עימות".
