המדינה מסרבת למסור מידע על אודות נכסי הוואקף המוסלמי בתל אביב-יפו, מחשש לפגיעה ביחסי החוץ. כך עולה מתשובת המדינה והאפוטרופוס לנכסי נפקדים לעתירה, אותה הגישו תושבי יפו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בניסיון לברר האם הכנסות מניהול הנכסים בעירם מועברות לצורכי האוכלוסייה הערבית, כמתחייב בחוק.
"בשיחות מדיניות אשר התקיימו בעבר עם הפלשתינאים, הועלה בין היתר נושא הפליטים ונכסיהם. קרוב לוודאי כי חשיפת המידע המבוקש תפגע באופן ממשי ביחסי החוץ של מדינת ישראל", נכתב בתגובה. עוד צוין, שהמדינה תסכים להרחיב בעניין אך ורק בדלתיים סגורות, ללא נוכחות העותרים.
העותרים - עמותת יפו לזכויות אדם, ד"ר מוסה אבו רמדאן, וואל מחאמיד, עאדל זיבדה ומחמד אשקר - מבקשים מבית המשפט להורות למדינה, לאפוטרופוס וכן לוועד הנאמנים לנכסי הוואקף המוסלמי בתל אביב-יפו למסור לידיהם רשימה מפורטת של כל נכסי הוואקף המוסלמי בתל אביב-יפו וכתובותיהם, לפרט את ההכנסות שהתקבלו ממכירתם והשכרתם משנת 1996, וכן להודיע לאילו מטרות שימשו ההכנסות.
ביום רביעי התקיים הדיון הראשון בעתירה. בא כוחם של האפוטרופוס והמדינה, עו"ד ניצן בן ארויה מפרקליטות מחוז תל אביב, ביקש לזמן לעדות את נציג משרד החוץ, כדי ש"נוכל לדעת אם הנושא עלול לפגוע ביחסי החוץ של המדינה". בא כוח העותרים, עו"ד הישאם שבאיטה מהתוכנית לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, הבהיר שהעותרים לא מעוניינים בהגנה על נפקדים, אלא לדעת לאן מופנות ההכנסות שמניבים הנכסים. "אני לא מבין מה זה קשור לנכסי מדינת ישראל", אמר שבאיטה, "אני לא מבקש שום דבר ממאות הנכסים של יפו, אלא חלק קטן מנכסי ההקדש שהחוק הישראלי אומר שהאפוטרופוס צריך לדעת לנהל אותם למטרות מסוימות". השופטת שרה גדות קבעה כי תחליט אם לזמן את נציג משרד החוץ, לאחר שהצדדים יגישו עמדותיהם בכתב.
להגשת העתירה קדמה מסכת ניסיונות מצד העותרים לקבל את המידע המלא בשלמותו מרשויות המדינה, שעלו בתוהו. לפי שיטת הוואקף (הקדש מוסלמי), שהונהגה בקהילה המוסלמית בתקופה העות'מאנית ובימי המנדט הבריטי, בעל נכס מועידו למטרה מסוימת, בדרך כלל ציבורית, ומפקידו בידי נאמן. לאחר פטירתו, אחראי הנאמן להשכרת הנכס למטרות להן הוקדש. לטענת העותרים, לאחר הקמת המדינה הוגדרו נכסי וואקף נטושים ביפו כ"נכסי נפקדים", והועברו לניהול האפוטרופוס לנכסי נפקדים. החוק חייב את האפוטרופוס להשתמש בהכנסות מהנכסים לצורכי התושבים המוסלמים, בין השאר למימון סעד לעניים, מלגות לתלמידי בתי הספר, הכשרה מקצועית, השקעה בתחום הבריאות והקמת בתי ספר, מרפאות ומסגדים. החוק גם קובע, כי האפוטרופוס רשאי להעביר את הבעלות בנכס וואקף ל"ועד נאמנים", גוף שהוקם בשש רשויות מקומיות, המחויב להעביר הכנסותיו מהנכסים למטרות ציבוריות. ועד הנאמנים מורכב מפקידי ממשלה ומיוצג על ידי עורך דין פרטי, אילן שרקון. משרד האוצר הוא האחראי על ביצוע חוק נכסי נפקדים ועל מינוי האפוטרופוס לנכסי נפקדים.
עוד נאמר בתשובת המדינה, כי איתור ומיון המידע "מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה" וכי נכסי ההקדש שהוקנו לאפוטרופוס נמכרו או הועברו לוועדי נאמנים. בעניין חובות האפוטרופוס לציבור המוסלמי, נאמר בתשובה באופן כללי, שקיימת ועדה המייעצת לו "בנוגע למטרות הקבועות בחוק, בהיקף של כמיליון שקל מדי שנה". באחרונה, צוין בתשובה, "מונה יו"ר לוועדה ונערכת פעילות להחזרתה לפעילות תקינה בהקדם האפשרי".
בתשובת ועד הנאמנים, שהוגשה באמצעות עו"ד תמיר הרוש, נאמר שלעותרים נמסרה רשימת 17 הנכסים שהועברו מהאפוטרופוס, כולל גוש, חלקה, ומועד שחרורם. אשר ליתר המידע, ציין הוועד כי הודיע לעותרים על נכונותו לפרט במסגרת פגישה, אך לא ניתן לתת מידע "אשר יש בו לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים (דיירים מוגנים, שוכרים וכדומה)".
עו"ד שבאיטה, המקווה שההכנסות מנכסי הוואקף ישמשו להקמת ספרייה ציבורית לערביי יפו, לא השתכנע. "לעניין הפרטיות, אם טענה זו קיימת, היא קיימת רק לגבי הכנסות. לא ביקשנו זהות ושמות של שוכרים", אמר בדיון. "באנו לפה בגלל שיש לנו בעיה מאוד רצינית. הנכסים הציבוריים ביפו סובלים בצורה איומה ממחסור בתקציבים".
מהו הוואקף??
אדם רשאי להועיד נכסיו למטרה ציבורית ולהפקידם בידי נאמן. עם מותו, על הנאמן להשכיר הנכס למטרות להן הוקדש. הוואקף (ההקדש המוסלמי) הונהג בקרב מוסלמים בתקופה העות'מאנית ובימי המנדט
