אחרי שבועיים התגלה: ממצאים ארכיאולוגיים במוזיאון תל חצור נפגעו ברעידת האדמה
כלים שבורים במוזיאון תל חצור, בשבוע שעבר. עבודת שחזור קשה
תצלומים: יעל נופר שוורץ
לפני כשבועיים ביקשה קבוצת מטיילים לבקר במוזיאון של תל חצור, אחד מאתרי החפירות הארכיאולוגיות החשובים במדינת ישראל שנמצא בקיבוץ איילת השחר. מדריכי הגן הלאומי תל חצור באו במיוחד כדי לפתוח את המוזיאון, שכיום באים אליו מבקרים רק על פי הזמנה מראש. לתדהמתם, הם גילו שכ-80 מתוך 760 הממצאים במוזיאון נפלו על הרצפה וניזוקו ברמות שונות. בנוסף לכך נפגעו לוחות התצוגה והמיצגים השונים במוזיאון, שהיו עשויים מלוחות זכוכית.
בתחילה לא הבינו המדריכים את הסיבה לנפילת הכלים ואף חשדו כי חתול תועה ומבוהל חדר למקום. אך לאחר בירורים ובדיקה על ידי צוות חוקרים, הסתבר שבעת רעידת האדמה החזקה שהורגשה לפני כשבועיים, צנחו חלק ממיצגי המוזיאון על הרצפה ואיש לא ידע על כך. זאת משום שהמוזיאון, שבעבר נחשב לאתר פופולרי, עומד סגור רוב ימות השנה בגלל מיעוט מבקרים.
בין
הממצאים שנפגעו: צלמית עשויה שנהב של האלה המצרית תחתור; צלמית של פר עשויה ברונזה, בת כ-3,300 שנים, שארבע רגליה נשברו; כלי יבוא יפים וצבעוניים ממיקנה שביוון, שנפלו והתרסקו; וכלי ששימש ככל הנראה לשתיית בירה, בן 2,800 שנה. 14 ממצאים נלקחו לטיפול במעבדות רשות העתיקות. "ברור שחלק מהממצאים לא ישובו למצבם המקורי לפני רעידת האדמה ויש כאלה שאי אפשר יהיה לשקם", אומר הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים, הד"ר צביקה צוק, "אך אני סמוך ובטוח שמרבית הנזק יתוקן - בהימצא התקציב הראוי לכך".
חנוכת המוזיאון מול תל חצור, לפני 42 שנים, היתה צעד נדיר אך מתבקש. מאז שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60, הפך התל לאתר החפירות הארכיאולוגיות המרכזי בישראל. לדברי צוק, "חפרו בו טובי הארכיאולוגים של ישראל. זו היתה חפירה יסודית, חפירת אב של כל הארכיאולוגים שהובילו את הארכיאולוגיה של ישראל".
את החפירות הוביל הפרופ' יגאל ידין מהאוניברסיטה העברית, שגילה שם ממצאים שזמנם מהאלף השלישי ועד האלף הראשון לפני הספירה - מתקופות הברונזה השונות, מהתקופה הישראלית ומהתקופה הפרסית. ידין אף פירסם ספר מרתק על תל חצור והשיג תרומה להקמת המוזיאון. המבנה עצמו תוכנן ע"י חתן פרס ישראל לאדריכלות, דוד רזניק.
ואולם, עם השנים, איבד הציבור הישראלי עניין בממצאי האתר. רק כ-20 אלף מבקרים באים מדי שנה לתל, ומעטים מאד מבקרים במוזיאון, שלדברי צוק הממצאים בו הם "בעלי חשיבות היסטורית עצומה". חוסר העניין במקום הביא לסגירתו של המוזיאון באופן קבוע.
לאחר שיסתיימו עבודות השחזור על הכלים שניזוקו, לא ברור אם כדאי שהממצאים הייחודיים יוחזרו למוזיאון. כאילו כדי להמחיש את בדידותו, נסלל לפני כשנה כביש שעוקף את תל חצור ממערב, ומנתק את המוזיאון מהכביש הראשי. דמות לוחם ממתכת שהוצבה על ראש התל כדי למשוך את עין הנוסעים נותרה גלמודה ורחוקה מהעין. "לא הייתי רוצה לראות את המוזיאון סגור ואת הממצאים חוזרים לקופסאות ולמחסנים", אומר צוק, "עצוב שבמדינת ישראל לא נמצא התקציב הראוי לפתיחת מוזיאונים כמו מוזיאון חצור ופרסומם. מהבחינה הזו בלבד, אולי כדאי שהממצאים ייגנזו. אולי הדורות הבאים יכירו בחשיבותם ובערכם החינוכי והציבורי".
תל חצור?
אתר חפירות של העיר חצור, ששגשגה בתקופה הכנענית התיכונה (1750 לפנה"ס בקירוב) ובתקופה הישראלית (מאה 9 לפנה"ס) והיוותה את המתחם המבוצר הגדול ביותר בישראל. ממול, באיילת השחר, שוכן מוזיאון תל חצור
