הנשימה העצורה בריאותיהם של כ-70 מיליון טורקים השתחררה באחת, ונראה כי גם הבורסה הטורקית תגיב היום בהתאם: לא רק ממשלת טורקיה ניצלה בזכות ההחלטה שלא לסגור את מפלגת השלטון, המדינה עצמה נחלצה מן העונש שהתכוון להטיל עליה התובע הכללי.
לכאורה מדובר בפתרון טכני, רק ששה מבין 11 שופטי בית המשפט החוקתי תמכו בסגירת המפלגה ולכן על פי החוקה אין אפשרות לסגור אותה. אולם, זהו אותו הרכב אשר בתחילת השנה פסק כי אין להתיר לנשים לכסות את ראשיהן בכניסתן לאוניברסיטאות. מדוע אז הצליח בית המשפט להשיג רוב מיוחס של 7 שופטים והפעם נרתע מלקבל את ההחלטה המטלטלת?
התשובה טמונה בהשלכות הפוליטיות, הכלכליות והבינלאומיות הבלתי נסבלות שהיו יכולות להיות להחלטה. סגירת המפלגה פירושה הליכה לבחירות, כשנה אחרי הבחירות הקודמות, התמודדות של מפלגות קטנות או בינוניות שלא הצליחו בעבר לכונן קואליציות יציבות שיוכלו לקבל החלטות, וסיכוי טוב לקיפאון פוליטי.
טורקיה ובעיקר המנגנון הביטחוני שמופקד על שמירת החוקה, יכול היה אמנם לקבוע כי האידיאולוגיה של אתא-טורק גוברת על כל שיקול פוליטי, אבל גם ההנהגה הביטחונית מבינה כי המדינה זקוקה לממשלה יציבה. זו ממשלה אשר הצליחה לא רק לייצב את הכלכלה אחרי המשבר הקשה של שנת 2001, אלא גם לקדם את הכלכלה באופן משמעותי ולשתף פעולה באופן מלא עם הצבא. פירוק המפלגה והליכה לבחירות היתה מאותתת למשקיעים הזרים שראו בשנים האחרונות בטורקיה יעד מועדף, כי המדינה הולכת לאי ודאות במקרה הטוב ועדיף להסתלק ממנה.
גם המסע המפרך אליו יצאה טורקיה כדי להתקבל כחברה באיחוד האירופי היה סופג מכה אדירה אילו היה בית המשפט מחליט לפרק את המפלגה. האיחוד האירופי הבהיר במפורש כי סגירת מפלגה היא הליך בלתי דמוקרטי והוא עלול לפסול את עצם מועמדותה של טורקיה. כניסה לאיחוד האירופי איננה רק שאיפה של ארדואן. היא מבטאת את שאיפת רוב הציבור, למעט מיעוט לאומני שכמה מנציגיו עומדים עכשו לדין על נסיון הפיכה.
גם מנקודת מבטם של החוגים הליברליים, אלה שמתנגדים לאידיאולוגיה של מפלגת הצדק והפיתוח, הביאה המפלגה בראשות ארדואן לכמה שינויים מבורכים, כמו שינוי בחוק הפלילי, חתימה על הפרוטוקול לביטול עונש המוות גם בעת מלחמה, וצמצום חלקו של הצבא בהליך קבלת ההחלטות האזרחיות.
כל אלה עמדו לנגד עיניו של בית המשפט אשר העדיף את ההיגיון הפוליטי על פני עיוורון אידיאולוגי. עם זאת, ההחלטה משמשת עכשיו תמרור אזהרה חמור בפני ממשלת ארדואן ומפלגתו והיא תהווה עוד בלם חשוב מפני ניסיון נוסף מצדה להגניב שינויים דתיים במבנה היסוד של המדינה. |
<<
