שר המשפטים, דניאל פרידמן, הצליח לקדם אתמול באופן משמעותי את מה שניסו רבים ולא הצליחו: לפגוע קשה בבית המשפט העליון ובתוך כך בהגנה על ממשל תקין ועל זכויות יסוד של הפרט. השינוי שפרידמן מציע, שזכה אתמול לאישור של ממשלה בימיה האחרונים, פוגע באחד היסודות האיתנים של הדמוקרטיה הישראלית - חוק יסוד: השפיטה.
החוק שהתקבל ב-1984 ביסס את סמכותו של בג"ץ וחיסן אותה גם מפני תקנות לשעת חירום שהממשלה מוסמכת להתקין. ביהמ"ש העליון הוא בית המשפט היחיד שסמכויותיו מפורטות בחוק יסוד, ולפיכך הוא מוגן גם משינוי על ידי חוק רגיל. סמכויותיהם של יתר בתי המשפט קבועות בחוק רגיל, חוק בתי המשפט.
לפי הנוסחה שהתקבלה, פרי מוחו הקודח של פרידמן, לא תהא עוד ביקורת חוקתית של בג"ץ בכל מקרה שבו סותר חוק רגיל חוק יסוד. בישראל קיימים 11 חוקי יסוד, ולפי ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, יש לבית המשפט סמכות לבטל כל חוק רגיל המנוגד לחוק יסוד. לפי הצעת פרידמן, תוגבל הביקורת החוקתית אך ורק למקרה שבו יפגע חוק רגיל בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו או בחוק יסוד: חופש העיסוק. בכל מקרה אחר לא תהא עוד ביקורת חוקתית של בג"ץ, גם במקרה שחוק רגיל יפגע בעקרונות יסוד הקבועים בחוקי יסוד אחרים.
כך, למשל, לא יוכל בג"ץ לפסוק בעתירה מיוחדת המונחת לפניו, שלפיה החוק המקים בתי סוהר פרטיים מנוגד להיות הממשלה "הרשות המבצעת של המדינה" כאמור בחוק יסוד: הממשלה - משום שאינו אחד משני חוקי היסוד שעל פיהם יוכל לפסול חוקים רגילים.
אם תתקבל בכנסת עמדת פרידמן, שאושרה בממשלה, ניתן יהיה לבטל חוק רק ברוב של הרכב שבו יישבו לפחות 9 שופטים. גם עמדה זו, שאינה מקובלת במדינות אחרות, עשויה להביא לצמצום הביקורת השיפוטית, אם כי לא ניתן לשלול לחלוטין את ההיגיון שבה. בכל מקרה, לפי הצעת פרידמן, הכנסת תוכל להחיות מחדש חוק שנפסל ברוב של 61 ח"כים, רוב שהוא למעשה רוב קואליציוני רגיל. יוזמת פרידמן יכולה להתקבל בכנסת ברוב רגיל של המשתתפים בהצבעה. אין צורך ברוב מיוחד של חברי הכנסת כדי להביא לקבלת התיקון שמציע פרידמן. |
<<
