שלומי עוז מחפש לגיטימציה

יש לו הרבה חברים והוא אוהב לעזור לאנשים. שלומי עוז, פעם עבריין והיום פעיל רב-זרועות בליכוד, מדבר על עמרי שרון, ראובן גבריאלי, אהוד אולמרט, אלפרון ועופר מקסימוב ("אומרים שהיה במלון שבו שהיתי. אני לא מכיר אותו")



	עוז. "אם אני אפרט את העיסוקים שלי זה יהרוס אותי"

	תצלום: ניר כפרי

שלומי עוז ועמרי שרון נהיו חברים לפני כחצי שנה. עמרי שרון התחיל אז את מבצע ההשתלטות על הליכוד דרך מיפקד חברים שיביא לניצחון אביו על בנימין נתניהו. הוא שמע על חבורה של צעירים המתכננת להשתלט על סניף הליכוד ברמת גן. עמרי שרון היה מודאג. התפקדות על רקע מאבקי כוחות בסניף מקומי עלולה להכניס לליכוד גורמים לא מזוהים, שבסופו של דבר עשויים להכריע מי ינהיג את המפלגה, שרון או נתניהו. הוא החליט להיפגש עם עוז כדי ללמוד על הרוחות החדשות המנשבות ברמת גן.

"עמרי אדם עממי", אומר שלומי עוז, "יושב עם האנשים. הוא ניסה לפשר בין הקבוצות בסניף. ועל רקע זה ההיכרות בינינו נהפכה לחברות. נפגשנו בכפר המכביה ובמצודת זאב".

החברות נשענה על אינטרסים משותפים. העיקרי היה התמיכה באריאל שרון. עוז: "הקבוצה שאני נמנה עליה פקדה אלפי אנשים, חלקם ממפלגות אחרות, תוך ניצול אהדה חוצה מחנות שיש לאריאל שרון".

היה לעמרי שרון אינטרס נוסף, אישי, להתקרב לעוז. שרון הבן שאף להיבחר לכנסת. לסניף רמת גן הוקצו 72 צירים במרכז הליכוד. בעקבות השתלטות עוז וחבריו על הסניף נמנו 48 צירים (שני שלישים) עם קבוצתו. החברות החדשה הבטיחה, שחלק גדול מאנשי עוז יתמכו בעמרי שרון במרכז הליכוד.

כוחו של שלומי עוז חורג ממרחב רמת גן. עדויות לכך מופיעות ברשימת הצירים מקבוצתו ברמת גן שנבחרו למרכז הליכוד. בהם גיל אפל, בנו של איש העסקים דוד אפל; מזל גבריאלי, בת משפחה של ראובן ושוני גבריאלי; חגית אלמגור, אחותו של יצחק אלמגור, האיש החזק בסניף הליכוד בבני ברק; רואה החשבון יחזקאל צאייג, מנהל החברה הממשלתית לתיירות ומקורב לנשיא משה קצב; איש העסקים ראובן גרוס, מנהל חברות חניונים בתל אביב; יחזקאל חממה, שלמשפחתו מפעל לפיצוחים בקרית מלאכי; ופנחס שאמה, איש עתיר נכסים מרמת אפעל, המתעסק בנדל"ן. בנו, עו"ד כרמל שאמה, שותפו של עוז להשתלטות על סניף רמת גן, מיועד לתפקיד יו"ר הסניף.

עוז גם מחובר לראשי סניפי הליכוד במקומות אחרים בארץ. בהם: בני ברק, קרית אונו, סניפים באזור השפלה, אשקלון, קרית מלאכי ובאר שבע. אחד הפעילים בליכוד תיאר את עוז כדמות רבת-זרועות. לעוז, מסביר הפעיל, יש ראייה כוללת רחבה יותר מאשר לעסקן מפלגה רגיל. חבריו רואים בו דמות מובילה, מנהיג. ועם זאת - מי שלא נדחק קדימה. הוא האיש שמאחורי הקלעים. עוז מאשר: "השתדלתי להיות בצל. החשיפה קשה לי. אני לא רגיל לזה. תמיד אמרתי לעצמי, עוד קצת סבלנות. אל תבוא לקדמת הבמה. זה יעורר נשכחות. זה יגרום לי נזקים". לריסון העצמי גם נוספה הסגולה, שלא כל עסקן ניחן בה - לחבר בין אנשים במסגרת אינטרסים משותפים, פוליטיים או עסקיים, סמויים מן העין.

מכנים אותך תמנון. אחד שיש לו 400-300 חברי מרכז.

"יש לי הרבה חברים במרכז הליכוד ובכל הערים שהזכרת. ויכול להיות שאם הייתי רוצה ומתאמץ, אולי יכולתי להשפיע עליהם. בזכות החברות הזאת. העובדה היא, שלא ניסיתי להשפיע על אף אחד. וזאת לאחר שהייתי באופן אישי מוקד לחיזורים בלתי פוסקים של המועמדים. וברור לך שאתה לא אומר ל-145 מועמדים שלא תצביע בעדם".

ואתה הנחית את האנשים כיצד להצביע?

"מאחר שידעתי שמדובר בהצבעה חשאית לא מצאתי לנכון לבקש מאנשים איך להצביע".

תמכת בענבל גבריאלי לכנסת. למה?

"אני חבר אישי של ראובן גבריאלי. ואת ענבל אני מכיר הרבה שנים. וחשבתי שראוי לתת לה צ'אנס".

לתת צ'אנס לה, או לעסקיך עם ראובן?

"אני מכיר את ראובן עוד מהזמן שהיתה לו מסגרייה. אני תורם לעמותה 'תן כתף לחייל' שמנהלת אשתו, ואנחנו מיודדים".

מה בנוגע לעסקים משותפים?

"היתה התחלה, אבל לא יצא מזה כלום".

שלומי עוז (עזיזה) נולד בקרית שמונה לפני 44 שנים. אביו דוד נולד במרוקו. אמו קלודין נולדה בתוניסיה. הוא הבן הבכור במשפחה של ארבעה ילדים. כשהיה בן שנה עברה המשפחה להתגורר ברמת גן, בפאתי שיכון ותיקים. מאז הוא מתגורר בשיכון. הוא למד בבית הספר היסודי ניצנים. הוא היה שחקן כדור-יד במכבי ארזים רמת גן ורץ מצטיין למרחקים ארוכים.

כשהיה בן 14 חווה משבר אישי. הוריו נפרדו. אמו קלודין נאלצה לשאת לבד בעול הפרנסה. שלומי נשלח לפנימייה לבנים "יד ליבוביץ" בנתניה. "הייתי הילד הכי אהוד בכיתה", הוא מספר. "היתה לי חברה. פתאום להתנתק מהחבר'ה, מהחברים, זה היה כואב. ובפנימייה יש משמעת, חייבת להיות משמעת. אבל אני בן אדם שמסתגל לכל מצב. נעשיתי מעורה בפנימייה. בכל מקום שהייתי שם הייתי המנהיג הכריזמטי. זה שדואג לכולם".

כשהיה בן 17 עזב עוז את הפנימייה אחרי שלוש שנות לימוד שם. הוריו, שחזרו לחיות יחד, עקרו לאילת, והוא שכר דירה ברחוב שבו התגוררו קודם לכן. הוא למד לבחינות בגרות בבית הספר האקסטרני משלב. כעבור כמה חודשים רכש מיניבוס והתחיל לעבוד כסוכן מכירות של ספרים. "עבדתי כמה חודשים והרווחתי הרבה כסף. אני לא זוכר שנכנסתי לדירה ולא הצלחתי למכור ספרים".

בעיר ילדותו חזר לחברים הישנים. הצטרף לשבט צופי הירקון, ועם הגיוס לצה"ל הצטרף לגרעין שהלך לקיבוץ ברור חיל. כעבור כמה חודשים קיבל זימון לחיל הים והצטרף לקורס חובלים. אחרי יותר משנה, זמן קצר לפני סיום הקורס, עזב. משם הלך לקורס הראשון של חווי"ה, חינוך וידיעת הארץ, וסיים את השירות כמדריך ידיעת הארץ. עוז: "היום אני מצטער שלא סיימתי את קורס החובלים. אבל אז הייתי אובססיווי לעבוד ולעשות כסף. לא רציתי לחתום קבע".

עוד לפני שהשתחרר מצה"ל התחיל עוז לעבוד במפעל להדפסת חולצות "שטיבל הדפסות" בפרדס כץ. לדבריו, היה הרוח החיה במפעל. בתוך כמה חודשים צירף אותו הבעלים, ראובן שטיבל, כשותף במפעל. עוז: "אני גייסתי עובדים מסביב לשעון, ושטיבל הרשה לעצמו לקחת יותר עבודה. ניצלתי את זה שהיה תלוי בי". אז מימש אהבה גדולה שלו. הוא רכש אופנוע סוזוקי אר-750. עוז: "זה היה האופנוע הכי גדול בארץ. רק מי שחי על אופנוע מבין את זה. אתה נעשה צעיר בכמה שנים בגלל האדרנלין".

כשהיה בן 20, בסוף השירות הצבאי, יצא להרפתקה נוספת ופתח את הפאב "אוהל" ברחוב בן יהודה בתל אביב. עד מהרה נהפך המקום לפאב של בעלי האופנועים. עוז: "ביום שישי לפנות בוקר היינו סוגרים את הפאב והיינו יוצאים חבורה גדולה של אופנועים למסעות לסיבוב סדום, או לגליל, לסיבוב טבריה-צפת. וחזרנו במוצאי שבת לפתוח את הפאב".

בפאב אירעו שתי היכרויות גורליות בחייו. שם הכיר את עופרה, תלמידת תיכון, שעבדה כמלצרית. הוא היה הברמן, והיא היתה קוראת אליו מעבר לדלפק: "שלומי, סמרטוט" - הוא מספר. כעבור שלוש שנים התחתנו, וכיום יש להם ארבעה ילדים.

ההיכרות הגורלית השנייה היתה עם יעקב אלפרון, שהיה מבקר קבוע בפאב. מהאהבה המשותפת שלהם לאופנועים התפתחה שותפות עבריינית. עוז מסרב בתוקף להרחיב את הדיבור על השנים שבילה ופעל עם משפחת אלפרון.

לראשונה נעצר ב-1987. בפעם השנייה נתפס בינואר 1989 כשהיה חבר בכנופיה של 18 איש בראשות בני משפחת אלפרון, שתיכננה לזייף שני מיליון דולר. לפי אחד האישומים, ניהל עוז חברה לגביית חובות של האחים אלפרון. הוא מכחיש זאת. הוא מנסה להמעיט במשקל שמייחסים לעבירות שביצע. "אני אף פעם לא הזקתי לבן אדם. לא נגעתי ולא פגעתי באיש. על פי הראייה שלי אז, העבירות שביצעתי לא נראו לי כפשע נגד החברה".

חברי הכנופיה נשלחו למאסר. שישה חודשים ישב עוז בכלא כפר יונה, ומשם הועבר לכלא דמון. עוז: "בחלקי נפל הכלא הגרוע מכולם. קור כלבים. אוכלוסייה של מכורים לסמים".

המשפט המתוקשר היה מסובך ומורכב והכיל עשרות אישומים. הדיונים בבית המשפט המחוזי התקיימו כמעט מדי יום ביומו. בגלל הכמות הגדולה של החומר המשפטי שאספה המשטרה דרשו עורכי הדין שכר טרחה גבוה. עוז החליט להגן על עצמו לבדו. "גם אם אישית יכולתי להרשות לעצמי לשלם לעורך דין, לא יכולתי להתעלם מכך שמדובר בעוד 17 נאשמים שאין להם כסף".

העיסוק במשפט ובבניית קו ההגנה, אומר עוז, הסיח את דעתו מהתנאים הקשים בכלא דמון. בבית הכלא למד על בוריים את שני הכרכים של הספר "סדר הדין הפלילי" מאת יעקב קדמי. לדבריו, במשך המשפט העירה השופטת המחוזית באותה עת עדנה ארבל, שישבה בדינו, כי הלוואי שעורכי דין יהיו מסוגלים להציג את טיעוניהם כפי שעשה זאת שלומי עוז. באפריל 1990 שוחרר לאחר שריצה 14 חודשי מאסר.

מה אתה עושה לפרנסתך מאז השחרור?

"אם אני אפרט את העיסוקים שלי, זה יהרוס אותי. בכל מקום, ברגע ששמעו שיש לי עבר פלילי, התנפלו עלי. יש רגישות עצומה. אני אתן לך דוגמה. פגשתי השבוע את פנינה רוזנבלום. היא נבחרה למרכז הליכוד כנציגת סניף רמת גן. אמרתי לה, 'פנינה, ריאיינו אותי ברדיו ופירגנתי לך'. ראיתי איך הצבע נעלם לה מהפנים".

עוז, שעוד החזיק בשותפות במפעל המצליח "שטיבל הדפסות", גם פנה לעסקי נדל"ן. לפי עצת חבר, אף הציע לעבוד בהתנדבות למען קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. "אמרתי לעצמי, אני אתקשר לפעילות ספורטיווית", אומר עוז. "זה לא יפריע לאף אחד". הוא עסק בשיווק כרטיסים לבעלי מנויים. השחקנים אהבו אותו. רובם התארחו בביתו. המהלומה נחתה עליו כעבור שנה. במקומוני ירושלים הופיעו כתבות על כך, שחבר בכנופיית אלפרון הגיע לבית"ר ירושלים. תמונתו כבול באזיקים הודפסה בעמוד הראשון. עוז: "זו היתה טראומה. אלי אוחנה ניחם אותי, אמר לי: אל תיקח את זה ללב. זה שטויות. כולנו אוהבים אותך. זה לא משנה. השורה התחתונה. מאותו יום לא ירדתי לחדרי ההלבשה".

תוך כדי הפעילות בבית"ר רכש עוז ידידים חדשים. כעבור שלוש שנים, כשפרשת זיוף הדולרים שבה היה מעורב חזרה לבית המשפט, פנה חבר הכנסת אהוד אולמרט לבית המשפט המחוזי בבקשה להקל בעונשו. משה דדש, אז מנהל בית"ר ירושלים, אומר על עוז: "שלומי בחור עשר". עוז לא שכח את המחווה של אולמרט. בהתמודדות שהיתה ב-99' על הנהגת הליכוד הוא תמך באולמרט נגד שרון.

במקביל לפעילות בבית"ר הצטרף לפעילות בסניף הליכוד ברמת גן. "הייתי חביבו של ממלא מקום ראש העיר, שרגא ברוש. לא הפריע לו העבר שלי. הוא תמיד פירגן לי. והוא עזר לי לעזור להרבה אנשים".

מה זה אומר לעזור לאנשים אחרים?

"הכוונה לאנשים שהיו זקוקים להנחות בארנונה בגלל מצבם הקשה, או כאלה שהיו זקוקים לעזרה וסיוע מהרשויות".

עד מהרה הבחינו גם בצמרת הליכוד, ובעיקר אלה שנסמכים על קבלני קולות, בכישוריו של עוז. אחד מאלה שנהנים מתמיכתו הוא השר סילבן שלום, וכך גם צחי הנגבי. ב-1997, כשהיה שר המשפטים, השתתף הנגבי במסיבה של עוז לרגל הולדת בתו. התקשורת חגגה. שוב הופיעו פרסומים שהזכירו את עברו הפלילי של עוז, וצוין ששר המשפטים היה אורח במסיבה של חבר בכנופיית אלפרון.

עוז מסביר, ש"להיות חבר מרכז זה דבר יוקרתי ויוצר לך היכרות עם הרבה חברי מרכז. חוג חברתי. אתה מחוזר על ידי פוליטיקאים. מוזמן לאירועים. בפעילות הפוליטית קיוויתי להשיג לעצמי לגיטימציה. לשבור את המעגל, שבכל מקום מזכירים לי את העבר שלי".

עוז שומר על שתיקה בכל הנושאים הקשורים לעברו הפלילי ולקשרים שאולי יש לו היום עם חברים מאז. מוסא אלפרון, שותף מן העבר, שניסה לכבוש את סניף הליכוד בגבעת שמואל ונכשל, כועס על עוז. אלפרון טוען, שאמנם אין בידיו הוכחות, אבל לעוז היה חלק בכך שנכשל. עוז: "גם אם מוסא כועס עלי היום, זה יעבור לו. עלי אי אפשר לכעוס הרבה זמן. גם לי לקח זמן לכבוש סניף. בפעם הבאה הוא יעשה את זה".

השבוע הועלו חשדות, הקושרים את עוז לעופר מקסימוב, שאחותו אתי אלון מעלה בכספי הבנק למסחר. אתמול הודלפו לתקשורת פרטים של חשבון בנק המשותף לעוז ולמאיר חסון, איש השוק האפור. חסון היה אחד העצורים בפרשת הגניבה בבנק למסחר. עוז סירב אתמול להתייחס לקשריו עם חסון. בפרסום, העוסק בחשד להוצאה במרמה של 4.5 מיליוני שקלים מבנק לאומי, מוזכרים כמה מאנשי השוק האפור ובהם בני תבין.

בני תבין, פעיל הליכוד, הוא חבר אישי של עוז. בעבר היה הבעלים של חברת האבטחה "צוות ביטחון". הוא היה מעורב בפרשת החשבוניות הפיקטיוויות בליכוד ב-89-'88', נשפט, ונגזר עליו עונש מאסר. לכן נאלץ לוותר על בעלותו בחברה. כעת מתגורר תבין בספרד. ערב הבחירות במרכז הליכוד למועמדי המפלגה לכנסת בא לארץ. הוא היה אחד האורחים בכינוס שקיימו שלומי ועופרה עוז בביתם בשיכון ותיקים ברמת גן במוצאי שבת, יום לפני הבחירות במרכז, שאורחי הכבוד בו היו צחי הנגבי, רוני מילוא ויובל שטייניץ.

המשטרה גם חוקרת את הקשר בין עוז לבין גבי בן הרוש, חבר "הכנופיה הירושלמית", ששמה נקשר לפרשת המעילה בבנק למסחר. המשטרה גילתה, כי בעת שהיה ברומניה שוחח בן הרוש עם אשתו בטלפון וסיפר לה, כי במלון שהוא מתגורר בו שוהים גם שלומי ועופר. המשטרה סבורה כי מדובר בעוז ובמקסימוב. בן הרוש נחשד בניסיון לחטוף את מקסימוב מרומניה כדי לסחוט 50 מיליון שקלים.

מה הקשר שלך לבן הרוש?

"אני מכיר את גבי בן הרוש כבר 15 שנים. כשנעצרתי ב-1987 בפעם הראשונה והובאתי לבית המעצר התמזל מזלי להגיע לאגף של גבי בן הרוש. הוא קיבל אותי ועזר לי. ואני לא יכול לשכוח לו את זה בחיים. מאז אנחנו חברים".

מה עשיתם יחד ברומניה?

"זה היה באפריל השנה. נסעתי עם חבר לחופשה של סוף שבוע, וגבי היה שם עם חברים. יצאנו ערב אחד ביחד. אבל ביני לבין עופר מקסימוב אין שום דבר".

כנראה בכל זאת הייתם ביחד.

"אומרים שעופר מקסימוב היה במלון שבו שהיתי. אני לא מכיר אותו".