ספר חדש מגלה שהטרוריסט המוסלמי עבדול חאכים מוראד, שנעצר בפיליפינים ב-1995, חשף כבר אז את התוכנית של אנשי בן-לאדן להתרסק עם מטוסים על שישה יעדים בארה"ב. המידע הועבר לארה"ב, אך לא זכה לתשומת לב. רגע השבירה של מוראד בחקירה היה כשהחוקר מנדוזה איים להסגירו לידי המוסד
הפיגוע שנכשל במגדלי התאומים, פברואר 150 .1993 איש נפצעו, המגדלים לא ניזוקו
תצלומים: אי-פי
בעבור החוקרים הקשוחים של משטרת הפיליפינים ושירותי הביטחון שלה, מילא המוסד את תפקיד השוטר במעשיות הילדים. כמו האם, שמאיימת על הילד שאם לא יאכל את הדייסה היא תזעיק שוטר, כך איים קולונל רודולפו מנדוזה על עבדול חכים מוראד. "אני התקווה האחרונה שלך", הוא אמר בקול חרישי, "אם אין לך מה לומר לי אז ההתלבטות היחידה שיש לי היא אם להעביר אותך לאמריקאים או למוסד". כשמוראד סירב להתרשם מהאיום, ציווה החוקר הפיליפיני הוותיק והמנוסה על עוזרו להרים את אפרכסת הטלפון. "תתקשר מיד למטה המוסד בתל אביב". על פי ספרו של פיטר לאנס, "אלף שנות נקמה: הסיפור שלא סופר על טרור בינלאומי והאף-בי-איי", זה היה רגע השבירה של מוראד, שהחל "לזמר" באוזני חוקריו. חקירתו איפשרה בסופו של דבר לשירותי הביון של ארצות הברית לעלות על עקבותיו של רמזי יוסף, מבכירי הטרוריסטים שפעלו בראשית שנות ה-90 לצדו של אוסאמה בן לאדן.
יוסף נעצר בראשית
רמזי יוסף
1995, במבצע משותף של המודיעין האמריקאי והפקיסטאני, והוא מרצה עתה עונש של מאסר עולם בכלא פדרלי שמור בארה"ב. אבל בספרו, שיצא לאור במלאות שנתיים לאירועי 11 בספטמבר, טוען לאנס כי קהילת המודיעין האמריקאית נכשלה כישלון חרוץ בהבנת חשיבותו של הקשר בין מוראד ליוסף, שיכול היה להוביל כבר בשלב מוקדם לאוסאמה בן לאדן. היא נותרה שאננה, לא הבינה את האיום שהציב לפניה ונכשלה במניעת פיגועי 11 בספטמבר 2001.
חקירתו של מוראד, בינואר 1995, היתה הפעם הראשונה שבה נבקע סדק שיכול היה לאפשר הצצה למבוכי ארגונו של בן לאדן. המקום: מטה "קבוצת הביטחון הנשיאותית", יחידת אבטחה פיליפינית הצמודה לארמון הנשיאות ליד מנילה. שם, במיטת שדה בבונגלו, רבץ מוראד בן ה-26, מורעב ומותש מחקירות קודמות. הוא נולד במחוז בלוצ'יסטן שבפקיסטן, אך גדל והתחנך בכוויית, שבתעשיית הנפט שלה הועסק אביו. בראשית שנות התשעים הוא הוציא רישיון טיס בבית ספר לטיסה בדובאי ואחר כך למד בארבעה בתי ספר לטיס בארה"ב. הוא חבר לקבוצת הטרור של עומר רחמן, "השייח העיוור" ממצרים, שבפברואר 1993 ניסתה לפוצץ את מגדלי התאומים בניו יורק באמצעות משאית תופת, וכשלוש שנים קודם לכן רצחה את מנהיג תנועת כך, מאיר כהנא. תפקידו של מוראד היה לתצפת על המגדלים ולצלם אותם. לאחר הפיגוע שלא הצליח, נמלט מוראד מניו יורק לפקיסטן ולאפגניסטן שם התאחד עם רמזי יוסף, חברו מכוויית.
תיכננו להתנקש באפיפיור
יוסף היה אז כבר בכיר בקבוצה של בן לאדן (השם אל קעאדה - שפירושו: הבסיס - נודע ברבים רק שנים מאוחר יותר), ונחשב למומחה גדול בהרכבת חומרי נפץ. את הידע שלו רכש בלימודי הנדסה וכימיה באוניברסיטה באנגליה. הוא שהרכיב את המטען בן ה-700 ק"ג על משאית התופת שנועדה לפוצץ את מגדלי התאומים. ב-1994 יצא מוראד לפיליפינים כדי להצטרף ליוסף שהיה קשור מתקופה קודמת לארגון הטרור המקומי "אבו סייף", ולחאלד שייח מוחמד, דוד של יוסף (שנעצר לפני כמה חודשים בפקיסטן ונחשב לבכיר הטרוריסטים של אל קעאדה המוחזק בידי ארה"ב). במימונו של בן לאדן, הם ניהלו בפיליפינים אורח חיים ראוותני. לבשו חליפות יקרות, התרועעו עם נשים מקומיות, שתו לשוכרה במועדוני קריוקי וטסו במחלקות הראשונות.
אבל כל זה לא נועד אלא לכסות על מטרתם האמיתית: לתכנן מבצעים שנועדו להיות גולת הכותרת במאבק של הג'יאהד העולמי נגד "הצלבנים" של המערב: להתנקש בחיי האפיפיור, שעמד לבקר במנילה בראשית 1995, ולפוצץ אחד עשר מטוסים של חברות תעופה אמריקאיות בעת טיסתם מיעדים שונים באסיה לארצות הברית. למבצע פיצוץ המטוסים העניק יוסף את שם הצופן "בואינקה", שפירושה בסרבו-קרואטית "רעש גדול". יוסף למד את המלה בעת שהתנדב ויעץ למיליציה מוסלמית במלחמה בבוסניה הרצגובינה. אבל משטרת הפיליפינים חשפה את המזימה ושני המבצעים לא יצאו אל הפועל. מוראד נעצר ויוסף וחאלד שייח מוחמד נמלטו לפקיסטן ומשם לאפגניסטן.
בשלב הראשון של החקירה, שיתוף הפעולה של מוראד עם חוקריו היה מוגבל. הוא הצליח להתל בהם ולא סיפר להם את כל מה שידע. עד שנכנס לתמונה קולונל מנדוזה, מומחה לקבוצות טרור איסלאמיות בפיליפינים. האיום להעבירו לידי המוסד הישראלי עשה את שלו ומוראד נשבר בחקירה "לא, אל תתקשר אליהם", קרא מוראד המבועת - כך מתוארת החקירה בספרו של לאנס, שמתבסס בין השאר על סיכומי החקירות שערכו הפיליפינים - "אני אספר לך. אני מכיר אותו. זה היה עבדול באסט". "השם לא אומר לי דבר", הגיב קולונל מנדוזה. מוראד היסס לרגע לפני שפלט "זהו רמזי יוסף". "יוסף?" שאל בתדהמה קולונל מנדוזה, "רב הטרוריסטים שהאמריקאים מחפשים?" מוראד הנהן בראשו (במשפטו הוא טען כי המידע הוצא ממנו בכוח ובעינויים). כך החל המצוד נגד יוסף, שהגה, תיכנן, הכין את מכונית התופת והיה שותף לניסיון הפיגוע הראשון במגדלים. המרדף הסתיים בלכידתו של יוסף - איש של עשרות זהויות שאולות ודרכונים בשמות בדויים - בעיר קוואטה בגבול פקיסטן אפגניסטן, בבית הארחה שהיה שייך לאגודת צדקה של בן לאדן.
מי שהסגיר אותו היה איסטייקו פרקר, מוסלמי מדרום אפריקה שגויס על ידי יוסף כדי שיטמין פצצות בשתי טיסות של חברות תעופה אמריקאיות מבנגקוק. פרקר, שנבהל מהמשימה, חזר לקוואטה והתקשר לנציגות הדיפלומטית של ארה"ב. לפי ספרו של לאנס היו אלה סוכנים של יחידת שירותי הביטחון הדיפלומטיים של מחלקת המדינה, שקיבלו את המידע ואירגנו מבצע יחד עם שירות הביון הפקיסטני, שהביא ללכידת יוסף. חאלד שייח מוחמד הצליח לחמוק שוב.
אבל למרות לכידת מוראד ויוסף, טוען לאנס בספרו, נכשל האף-בי-איי ולא הצליח להבין כי יוסף זמם מבצע שלישי, הגדול מכולם: לחטוף מטוסים ולהתרסק עמם על מגדלי התאומים. מוראד סיפר על כך בחקירתו לקולונל מנדוזה. זה העביר את פרוטוקולי החקירה לשגרירות האמריקאית במנילה, שבהם הודגש כי עשרה צעירים מוסלמים, שבשמותיהם נקב, מתאמנים בבתי ספר לתעופה בארצות הברית. כן העביר מנדוזה לאמריקאים מידע כי מוראד ויוסף תיכננו להתרסק עם מטוסים על שישה יעדים בארה"ב ובכלל זה מטה הסי-איי-אי בלנגלי, בנייני מרכז הסחר העולמי בניו יורק והפנטגון בוואשינגטון. מנדוזה העביר לאמריקאים גם תרשים זרימה של מבנה ארגונו של בן לאדן, שבו שורטטו הקשרים בין מוראד ליוסף ולחאלד שייח מוחמד, ומהם לבן לאדן באמצעות גיסו, מוחמד ג'מאל חליפה, שגורש מארה"ב ב-1995.
ואם לא די בזאת, הרי יוסף עצמו, לאחר שהוטס מפקיסטן למעצר בארה"ב, הודה כי היה מעורב במבצע ההתנקשות באפיפיור, תיכנן לפוצץ את המטוסים האמריקאיים וסיפר על חלקו במתקפת הטרור הראשונה על מגדלי התאומים. במהלך הטיסה במסוק, כשעברו ליד שני המגדלים, התגרה בו אחד ממלוויו מהאף-בי-איי: "למרות הכל, לא הצלחת להוריד אותם", הוא אמר. "עדיין לא", היתה תשובתו המצמררת של יוסף, "עדיין לא". הוא לא סיפר לחוקרים שאת משימת ה"מבצע השלישי", עד למימושה הקטלני, נטל על עצמו הדוד חאלד שייח מוחמד.
המבצע השלישי: פיגועי 11 בספטמבר
מחבר הספר פיטר לאנס אומר שהפתיעה אותו העובדה שמניעיו של יוסף להתגייס ל"צבא הג'יאהד" מקורם לא בעוינות כלפי ארצות הברית או הנצרות, אלא דווקא בשנאתו לישראל. "זו ממש שנאה פתלוגית שאיני בטוח שבישראל הכל מודעים לה", אמר לאנס ל"הארץ". לאנס, בעבר מפיק מצליח ברשת אי-בי-סי שהיה לכותב תסריטים בהוליווד, החליט לחזור למלאכת התחקיר העיתונאי.
רמזי יוסף שנולד בכוויית לאב ממוצא פקיסטני ולאם ממוצא פלשתיני ולמד הנדסה באוניברסיטה אנגלית, סיפר על שנאתו לישראל בחקירתו, וגם מאוחר יותר בראיון שחלקו פורסם בעיתון "אל-חיאת", היוצא לאור בלונדון בשפה הערבית. לדבריו, על אף שנולד בכוויית, הזדהותו העיקרית היא עם הפלשתינאים. "אני מאמין כי תנועת השחרור, שלנו ושל הפלשתינאים בכלל, רשאית להכות ביעדים אמריקאיים מכיוון שארה"ב היא שותפה לפשעים המבוצעים בפלשתין. היא מממנת את הפשעים האלה ותומכת בהם בנשק", אמר בראיון שפורסם באמצע שנות ה-90, לאחר מעצרו.
כשנשאל אם סדר היום שלו כולל פגיעה ביעדים אמריקאיים אזרחיים הוא השיב: "הם (הישראלים) אלה שהתחילו עם מטרות אזרחיות... הם מיישמים נגדנו מערכת ענישה קולקטיווית כמו עוצר, הרס בתים, אטימת בתים. אלה הם האמצעים שהשלטונות הישראליים נוקטים בהם. אם מישהו מבצע פעולה כלשהי בעיר, הם מענישים את כולם. ארה"ב מיישמת שיטה דומה של ענישה סביבתית נגד עיראק ולוב". בהמשך הראיון ב"אל-חיאת", אף שהוא סירב לומר מי עומד בראש "צבא השחרור", הסכים לספר כי אחת ממטרותיו היא לסייע "לחברי תנועות איסלאמיות חמושות במצרים ואלג'יריה, ולארגון כמו החמאס בפלשתין". פיטר לאנס מסיק מכך כי השנאה לישראל היא ש"ממשיכה להנחות גם כיום את בן לאדן ועוזריו".
<<
