 |
|
 |
| "נמיית המחץ" בפעולה, בתחרות "טכנו ראש 3" שלשום בטכניון. אסור לנווט עם שלט רחוק, או לגעת במכשיר אחרי שיצא לדרך |
|
|
תצלום: איציק בן מלכי |
|
| שלשום בצהריים הם התכנסו על המדשאה המרכזית בטכניון בחיפה. מהרמקולים בקעה מוסיקת טראנס והסטודנטים קיבלו את פני המתחרים ב"טכנו ראש 3" והמכשירים המוזרים שבנו, שבין שמותיהם "הבלון הסקסי", "נמיית המחץ", "אג-רול" ו"דייבר האמפטי".
הטכניון, שחוגג 80 שנים להקמתו, הוא כבר מזמן אינו מקבץ מבנים אפורים, אלא דומה יותר למתחם של תעשיית היי-טק. התדמית ה"חנונית" של הסטודנטים היא דבר שקצת יותר קשה להיפטר ממנו. ב-1999 הציע סטודנט מהפקולטה לאווירונאוטיקה, ניב-יה דורבן, לקיים תחרות בעלת גוון היתולי, שבה מיטב המוחות יפגינו כושר המצאה ואלתור.
כך נולד רעיון ה"טכנו ראש". לתחרות הראשונה קראו "ביצ-קופטר" ובה נדרשו הסטודנטים להביא ביצה לא מבושלת מגג בניין גבוה לקרקע במהירות הרבה ביותר בלי לשבור אותה. שנה אחר כך יזם דורבן את ה"נרמוביל" - בניית כלים שינועו באנרגיה שתופק משני נרות.
ב-2001 גויס דורבן לעתודה, ובמארס 2003 הוא נרצח ללא סיבה על ידי חייל שיכור, שירה בו ברחוב בתל אביב. שלשום התחדשה המסורת שהחל בה. 22 הצוותים בתחרות נדרשו לבנות מכשיר שגודלו לא יעלה על מטר רבוע ומשקלו לא יהיה יותר מ-20 ק"ג. המכשיר נדרש לעבור ארבעה מטרים, באמצע הדרך לשחרר ביצה שנקשרה לחוט בגובה של מטר וחצי מהקרקע, ולהורידה שלמה לאדמה על נקודה אדומה שסומנה. נאסר לנווט את המכשיר באמצעות שלט רחוק, או לגעת בו אחרי שיצא.
"נמיית המחץ", חביבת הקהל, הציעה זרוע ארוכה, שקוטפת בדרכה את הביצה ומניחה אותה במקום המיועד. אבל הביצה הגיעה סדוקה. נועם גור אריה ואיליה חיבריץ, תלמידי שנה ג' בפקולטה להנדסת חשמל, בנו את ה"אוקהאמ'ס רייזור" (התער של אוקהאם), על שם פילוסוף אנגלי שהטיף לגאונות של הפשטות. כשהמכשיר סטה מדרכו בגלל שלולית מים קטנה, הם הסבירו שהפעם חוק מרפי ניצח את הפילוסופיה. שלושת המכשירים היחידים שעמדו בכל המשימות היו "ביצת קולומבוס", "חד קרן" ו"האג מוביל". מבחינת המהירות והדיוק, "ביצת קולומבוס", שבנו אריה הומינר וטל רום מהנדסת מכונות, היתה מושלמת. הבסיס של המכשיר לא נע ממקומו - הוא דחף קדימה מערכת של סורגי עץ על ידי התכווצות של גומיות חזקות. שחרור המכשיר גרם להזדקרות של משולש ברזל מוקף בזיקוקים בוערים, אלה חתכו את החוט שקשר את הביצה והיא התגלגלה דרך ריפוד ספוג אל מגשית שהניחה אותה בדיוק על הנקודה האדומה. המכשיר הגיע למקום שלישי, אחרי שהשופטים הבחינו שקיבל בעיטת עידוד קטנה לשחרור כמה חלקים סוררים.
את ה"אגמוביל" בנו אביטל יכין וישי בוצחק מהנדסת חשמל עם עידו בקל וחן שלם, תלמידים במכון ויצמן. את מכשירם הניע "מנוע של וישר של סובארו". מנוף קטן התרומם, חתך את החוט של הביצה באמצעות חוט להט חם, ועצר במקום שסימנה לו קרן הלייזר, אבל זה היה 20 ס"מ אחרי הנקודה האדומה.
בפרס הראשון, כרטיס טיסה זוגי לארצות הברית, זכה "חד קרן" של דמיטרי רוטשטיין ממדעי המחשב ומקסים דבורצקי מהפקולטה לפיסיקה, שחיברו מברגה חשמלית למערכת גלגלי שיניים שהניעה רצועה. הם הביאו את הביצה בריאה ושלמה 16 שניות לאחר הזינוק למרחק של 14 ס"מ מהנקודה האדומה. "כרטיס לארצות הברית זה יופי", סיכם רוטשטיין, "אבל קודם אני צריך להחזיר את המברגה של אבא שלי לארון לפני שהוא ישים לב שלקחתי אותה בלי רשות". |
