שדות של תירס עד קו האופק וגם מעבר לו. זה המראה הנשקף למבקר במדינת איווה במערב התיכון של ארה"ב. מדינה זו היא אלופת העולם בגידול תירס, ובשנים האחרונות היא עושה זאת בעידוד נמרץ של תעשיית הביוטכנולוגיה. מחצית מכמות הצמח הזה המיוצרת באיווה מכילה שיפורים גנטיים כמו עמידות בפני מזיקים או בפני קוטלי עשבים.
היכולת להפיץ תירס זה ומוצרים ביוטכנולוגיים אחרים ברחבי העולם עמדה במרכז כנס בינלאומי גדול שקיים ארגון הביוטכנולוגיה האמריקאי בעיר סן פרנסיסקו בחודש שעבר. 16 אלף בני אדם בקירוב באו לכנס, שבו הוצג מגוון רחב של פיתוחים בתחומי הרפואה, התעשייה והחקלאות. חברות ענק הציעו שיפורים מפליגים באיכות חיים ובתזונה והציגו מאות תרופות המצויות בשלבים שונים של פיתוח. מדינת איווה הציבה ביתן ענקי, שבו הודגמו עוצמתה של תעשיית הביוטכנולוגיה במדינה והמגוון הרחב של השימושים בתירס, לרבות ייצור דלק (אתנול), סיבים לתעשייה וגם פלסטיק.
חותרים ללגיטימציה
במרכז התעניינותם של משתתפי הכנס עמדה הלגיטימציה הבינלאומית. במקומות רבים בעולם מתייחסים בחשש כבד להתערבות האנושית בגנטיקה של בעלי חיים וצמחים ולהשלכות הבריאותיות והסביבתיות שעשויות להיות לה. אירופה עדיין אומרת לא למוצרי מזון גנטיים ורק במדינות ספורות ביבשת יש שימוש מוגבל בגידולים חקלאיים שעברו שינויים גנטיים. לאחרונה נרשמה פריצת דרך כשהאיחוד האירופי אישר יבוא מוצרים המכילים תירס שעבר הינדוס גנטי, אבל בשלב זה לא מדובר בשינוי כולל של המדיניות.
החששות שעדיין קיימים מפני מוצרים מהונדסים גנטית קיבלו ביטוי מצד מפגינים מארגונים סביבתיים. אלה לא הפסיקו להופיע מסביב לאולם הכנסים, שנשמר בידי כוחות גדולים של משטרה, ולקיים עצרות והפגנות בכיכרות הראשיות של סן פרנסיסקו.
ביוטכנולוגיה היא תעשייה משגשגת, המתבססת על הידע הגנטי הרב שנצבר בעשורים האחרונים. ידע זה מאפשר למדענים להחדיר ישירות לצמחים או לבעלי חיים גנים שלא היו חלק מהמערכת הגנטית המקורית שלהם ולחולל כך שינויים במגוון של תכונות. כיום נאמד הרווח השנתי של חברות הביוטכנולוגיה בעולם ב-40 מיליארד דולר בשנה.
המהפכה הביוטכנולוגית בחקלאות מתחוללת זה כשמונה שנים, מאז שהחל השימוש בידע הגנטי בכמה גידולים חקלאיים ובראשם סויה ותירס. במקרה של התירס מדובר בהחדרת גן של חיידק ושמו בצילוס תורינגנסיס, הפוגע בחרק המזיק לגידולים. כיום מכונה התירס המכיל גן זה בשם BTcorn, לפי ראשי התיבות של שם החיידק.
המדענים ממשיכים להוסיף לתירס הגנטי כישורים נוספים. כיום יש גידולי תירס שבהם נעשו שינויים גנטיים המאפשרים עמידות נגד קוטלי עשבים כמו "ראונדאפ" ו"ליברטי". במעבדות של חברת מונסנטו בעיר סנט לואיס מנסים לפתח בימים אלה סויה ותירס, שיהיו עמידים לבצורת. שטח גידולי התירס המכיל גנים משופרים מסוגים שונים גדל בשנה שעברה ב-15% ברחבי העולם והוא כיום 40 מיליון דונם.
ארה"ב נמצאת במקום הראשון בעולם בכמות יבולי התירס. באיווה מגדלים קרוב לרבע מכמות התירס האמריקאי, יותר מבכל מדינה אחרת. מיד לאחר סיום הכנס בסן פרנסיסקו באה לחווה של גורדון וואסנאר באיווה קבוצת עיתונאים שהוזמנה על ידי מועצת הגרעינים האמריקאית וארגון מגדלי התירס של איווה, שבו חברים כמה עשרות אלפי מגדלים. חוותו של וואסנאר אופיינית ל"חגורת התירס" של ארה"ב, שבמרכזה מדינת איווה ונמנות עמה גם אילינוי ונברסקה. וואסנאר חיכה לעיתונאים יחד עם כמה מעמיתיו. אנשים אלה, שרבים מהם עברו את גיל 60, הם תומכים נלהבים של שימוש בתירס גנטי.
"זה נכון שזרעי התירס עם הגן המטפל במזיקים עולים יותר כסף", אומר וואסנאר, "אבל בסך הכל אני חוסך כסף. מאז שהתחלתי להשתמש בתירס הזה הצלחתי להפחית במידה ניכרת את חומרי ההדברה הכימיים, שבהם השתמשתי קודם לכן נגד החרקים המזיקים. אני לא צריך לחרוש את הקרקע כדי לטפל בעשבים, מה שגרם סחף רב של קרקע פורייה. מה שהכי חשוב זה שהיבולים שלי גדולים יותר כי אני מונע את נזקי החרקים".
את וואסנאר ואת ארגון מגדלי התירס מטרידה מאוד ההתנגדות לשימוש בחומרים מהונדסים. כיום הם מוכרים את מרבית התירס כמזון לבעלי חיים לשוק המקומי, למקסיקו וליפאן. אבל הם מעוניינים בשוק האירופי הגדול, שלטענתם יוכל לתת את הביטחון הכלכלי הנדרש להמשך קיום הענף.
נגד חברות הענק
את ההתנגדות לפיתוחי הביוטכנולוגיה בחקלאות הוביל בכנס בסן פרנסיסקו ארגון סביבתי הנקרא Reclaim the Commons ("השיבו את הנכסים הציבוריים"). אנשי הארגון לא הפסיקו להדגים ברחבי העיר גידול צמחים באופן אורגני. בהפגנה נגד ביוטכנולוגיה שהתקיימה במרכז העיר התייצבה אחת מפעילות הארגון על הבמה. היא שרה את האינטרנציונל, אבל מלות השיר שונו ואת מקום הפרולטריון המדוכא החליפו ירקות שעוברים דיכוי גנטי על ידי תאגידים בינלאומיים, השנואים כל כך על ארגונים סביבתיים.
במסיבת עיתונאים שקיימו אנשי Reclaim the Commons השתתפה ונדנה שיווה, פעילה למען הסביבה מהודו שזכתה לפרסום עולמי בעקבות מאבקה למען זכויות חקלאים בארצה. שיווה טענה שמוצרים כמו תירס "מתוגבר" בגנים כשלו בהודו. הם גרמו הוצאות כבדות לחקלאים והכישלון העלה את מספר מקרי ההתאבדות.
היא ופעילים סביבתיים אחרים מתנגדים בעיקר לשליטה של חברות ענק כמו מונסנטו ודו פונט בשוק המוצרים הביוטכנולוגיים בחקלאות. מדובר בחברות שהיו אחראיות בעבר לייצור החומרים הכימיים הרעילים ביותר, ולטענת הפעילים הסביבתיים הן משתלטות כיום על מאגר הידע הגנטי, שאמור להיות משותף לכל האנושות, ומאלצות חקלאים לקנות זרעים יקרים יותר.
"מדובר בפעולה שגורמת עומס פיסיולוגי על הצמח ומחדירה אליו חומר רעיל, שפוגע לא רק בחרק המזיק אלא במגוון של בעלי חיים", טענה שיווה. "הוא מפותח על ידי חברות הענק בלי התחשבות בשוני בתנאים הגיאוגרפיים בין אזור לאזור ולכן הוא ייכשל". פעילי סביבה אחרים טוענים שהגנים המוחדרים לגידולים חקלאיים יגרמו לחרקים לפתח עמידות ובכך רק יחריפו את עוצמת הפגיעה של חרקים אלה.
שיווה שמעה על החקלאים שהופיעו בכנס בסן פרנסיסקו ותיארו עד כמה סייעו להם מוצרי הביוטכנולוגיה והגיבה על כך בלגלוג: "מדובר בחקלאים שחברות הענק משלמות להם ומסיעות אותם ממקום למקום כדי שישבחו את תעשיית הביוטכנולוגיה".
"אף אחד לא מאלץ אותנו לקנות תירס עם הגן של בצילוס או גנים אחרים", אמר מגדל התירס ג'ים שאף בחוותו של וואסנאר. "יש מספיק זרעים של תירס רגיל ואין בעיה לרכוש אותם. אנחנו קונים את המוצר כי זה כדאי מבחינה כלכלית ואנחנו סומכים על הליכי האישור של מוצרים אלה בארצנו ומשוכנעים שאם היה בכך נזק סביבתי או בריאותי, לא היו מאשרים תירס מסוג כזה".
בסיור במעבדות המרכזיות של חברת מונסנטו בעיר סנט לואיס ציינו נציגי החברה, שעד היום לא נמצאה שום הוכחה מדעית לנזק סביבתי או בריאותי שגורמים מוצרי ביוטכנולוגיה. לדבריהם, כבר נעשה כיום שימוש בגן של בצילוס כאמצעי הדברה על ידי מגדלים אורגניים, המפזרים אותו בשדות. פיתוח המוצרים נעשה, לטענתם, לפי תנאים גיאוגרפיים ייחודיים. המגדלים יכולים להימנע מתופעת פיתוח עמידות לגן אצל חרקים על ידי הקצאת חלק מהשדה לגידול תירס רגיל, שאותו יתקפו המזיקים כדרכם עד היום. הם הודו שאי אפשר למנוע לחלוטין פיתוח עמידות, אבל הוסיפו שגם המוצרים הביוטכנולוגיים ישופרו בעתיד וכי בכל מקרה הביוטכנולוגיה אינה אמצעי יחיד לטיפול במזיקים.
מה שברור הוא שלגורדון וואסנאר וחבריו עדיין מחכה עבודת שכנוע רבה באירופה. מוריס לקס ממחלקת המחקר בנציבות של האיחוד האירופי הציג בכנס בסן פרנסיסקו נתונים, המראים שבעקבות התנגדות האיחוד לאשר מוצרים שעברו שינויים גנטיים פחת מאז 1998 מספר מבחני השדה של מוצרי ביוטכנולוגיה באירופה ב-76% ובוטל שליש מהמחקרים בתחום זה.
נציגי האיחוד האירופי הציגו בכנס את תוצאות המשאל האחרון על ביוטכנולוגיה בקרב תושבי היבשת, שהתקיים ב-2002. לפי המשאל, עדיין קיימת בורות רבה ביחס לשאלות גנטיות. למשל, קרוב ל-40% מהנשאלים סברו שבעגבניות רגילות אין גנים. במרבית מדינות אירופה הביעו הנשאלים יחס שלילי ליישום שיטות ביוטכנולוגיות בייצור מזון או בגידולים חקלאיים.
אנשי תעשיית הביוטכנולוגיה מתוסכלים מתוצאות אלה, אחרי מאמץ הסברה כה גדול מצדם. אחד מאנשי התעשייה באירופה, ההולנדי יוהן ונהרנלריק, העיר שהחברה האירופית היא חברת שפע הסולדת ממה שנתפש כסיכון כי יש לה הרבה מה להפסיד, אבל צריך להזכיר לה שאפשר להתקדם ולהתקיים רק דרך שליטה על סיכונים וניהולם.
<<
