הסופר אורי אדלמן, שמת בגיל 46 כנראה מהתקף לב, עבד במקביל על שני ספרים חדשים. "אני יודע שספרות המתח מונחת על מדף נמוך יותר מהספרות הקאנונית", אמר אדלמן. "אני כנראה טוב בזה ולכן מגדיר את עצמי כסופר מתח"
אורי אדלמן. "כאבה לו הכתף כאבי תופת והוא אמר שהוא מרגיש שהוא הולך למות", סיפר אחיו
תצלום ארכיון: חן אלבז
מותו הפתאומי של סופר ספרי המתח אורי אדלמן הזכיר ברגע הראשון את עלילות ספריו. הסופר המוכשר, בן 46 בלבד, נמצא ביום חמישי בערב ללא רוח חיים בחדרו במלון "רמת אביב", כשהוא מוקף בספרים, ניירות, עפרונות פחם לציור, מחשב נייד וכמה קופסאות שימורים. ככל הנראה, אדלמן מת מהתקף לב בעת שעבד על ספרו הבא.
לאחרונה חיפש אדלמן - שספרו האחרון "שעות מתות" נמצא זה 19 שבועות ברשימות רבי המכר - חדר בבית מלון שיוכל לשכור לתקופה ממושכת, כדי לעבוד על ספרו החדש. בשבוע שעבר הוא מצא חדר מתאים במלון "רמת אביב". במשך השבוע חש אדלמן כאבים עזים בכתף השמאלית. הוא פנה לאורטופד ולקח כדורים משככי כאבים. ביום רביעי נכנס לחדרו במלון והחל לעבוד. למחרת לא היה אפשר ליצור עמו קשר. הוא לא ענה במשך כל היום לשיחות הטלפון של אשתו מיכל. בעקבות זאת, היא ביקשה מעובדי המלון שידפקו על דלת חדרו, אך גם אז הוא לא הגיב. בשעות הערב הגיעה מיכל לחדר במלון, ומצאה אותו מת.
גופתו של אדלמן הועברה לנתיחה במכון לרפואה משפטית באבו כביר, ותוצאותיה אמורות להגיע לידי המשפחה בתוך כמה ימים. השוטרים שללו את האפשרות שאדלמן התאבד באמצעות כדורים. ההלוויה תתקיים ככל הנראה היום בשעה 17:00 במושב גבעת חן סמוך לרעננה, שבו התגוררו אדלמן ואשתו בשנים האחרונות.
"הצוות הרפואי אמר שזה כנראה התקף לב ושהיה לו לחץ דם גבוה", מספרת מיכל אדלמן. "הוא סבל מכאבים בכתף השמאלית בשבוע האחרון. בדרך כלל היו לו כאבי גב, כי הוא שהה יותר מדי עם מזגנים. אז הוא לקח משככי כאבים. הוא ידע שזה יכול להיות קשור ללב, אבל הוא עדיין סבר שזה לא קשור כי בכל פעם שלקח כדור הוא הרגיש יותר טוב".
בין המוסיקה למחשבים
אדלמן, דור שמיני בארץ, בן למשפחה ירושלמית ממוצא גרמני, נולד וגדל ברמת גן. הוא למד בתיכון "תלמה ילין" במגמת מוסיקה. בצבא שירת בחיל שלישות ואחר כך חתם לשירות קבע ביחידת המחשבים של צה"ל, ממר"ם. בגיל 24 החל ללמוד מוסיקה באוניברסיטת תל אביב. הוא היה סטודנט מצטיין, זכה בפרסים על קומפוזיציות שחיבר, ואף לימד על הקשר שבין מחשבים למוסיקה. אבל, כפי שהעיד על עצמו, "החומר גבר על הרוח" והוא נמשך לעולם המחשבים, שם עבד במשך כמה שנים.
כשהיה בן 28 נישא לאשתו הראשונה, אורית, שממנה התגרש כעבור שלוש שנים. לשניים ילדים משותפים - אסף בן 17 ועדי בת 15, שניהם מוסיקאים צעירים. את אשתו השנייה מיכל, בת 28, הצעירה ממנו ב-17 שנה, הכיר אדלמן באמצעות צ'ט באינטרנט. הם נפגשו לראשונה במסיבה של קבוצת הצ'ט שלהם. השניים נישאו בקפריסין לפני חמש שנים. בשנים האחרונות התגוררו בגבעת חן עם בנם המשותף איתי, שבקרוב יהיה בן שלוש.
את ספרו הראשון, שיצא לאור לפני 11 שנה, כתב אדלמן בתקופת משבר בחייו האישיים. בשנות ה-30 לחייו, לאחר גירושיו, החל לכתוב את ספר המתח הראשון שלו, "קונצ'רטו למרגל ולתזמורת". הסופר אמנון ז'קונט, ששימש אז עורך ספרי המתח בהוצאת כתר, האמין בכישרונו של אדלמן - אף על פי שבא מעולמות אחרים, עולם המחשבים ועולם המוסיקה, ולא מעולם הספרות. ב"קונצ'רטו למרגל ולתזמורת" פרש אדלמן עלילת ריגול סבוכה המתרחשת סביב הכנסייה הרוסית בירושלים, ומשלבת אנשי שב"כ ומוסיקולוג אחד. הספר - כמו כל ספריו של אדלמן - קיבל ביקורות אוהדות. אחרי פרסומו חזר אדלמן להשלים את התואר הראשון שלו בקומפוזיציה והמשיך ללימודי תואר שני.
כעבור שש שנים פירסם את ספרו הבא, "משוואה עם נעלם אחד", שהיה לרב מכר מצליח. אחריו פירסם את "החתונה", "בסימן ונוס", ולפני חודשים אחדים את "שעות מתות", העוסק בקשר הסבוך שבין המערכת הרפואית, תעשיית התרופות והממסד הביטחוני. עלילת הספר נפתחת במות בתו של מיליונר ישראלי על שולחן הניתוחים בבית החולים.
בשנים האחרונות שימש אדלמן עורך ספרי המתח של כתר. הוא אף כתב תסריטים לטלנובלה "השיר שלנו" בערוץ יס, ופירסם מדור מחשבים ב"ידיעות אחרונות". ספרו "החתונה" עובד לאחרונה לסרט על ידי הבמאי דורון ערן.
"אני יודע ומסכים מראש ומעיד על עיסתי שספרות המתח מונחת על מדף אחד נמוך יותר מהספרות הקאנונית", אמר אדלמן בראיון ל"הארץ" ב-2000. "אני כנראה טוב בזה ולכן מגדיר את עצמי כסופר מתח. אין לי עדיין כלים לכתוב כתיבה אחרת. כשיהיו לי, לא אכתוב יותר ספרי מתח אלא ספרים אחרים. לא נורא. בינתיים זה בידור".
אשתו מיכל אמרה שלשום: "כל דבר שהוא עשה היה מדהים. הוא היה סטודנט מצטיין למוסיקה, הוא סיים בהצטיינות את התואר הראשון, הוא היה כותב מבריק, היה לו חוש הומור מבריק והוא היה החבר הכי טוב שלי, ואבא מדהים".
ספר על רצח שופט
אדלמן הוא הצעיר מבין שלושה אחים. אחיו עומר, בן 53, הוא מתמטיקאי, ואחיו אופיר, בן 50, הוא יועץ ארגוני. "לאחרונה חזרנו להיות בקשר טוב, נפגשנו יותר, ראיתי אותו ואת אשתו ואת הילד שלהם ואת ההרמוניה ביניהם", מספר אחיו אופיר. "לאחרונה הוא התחיל ללמוד ציור והשקיע בזה הרבה. לפני שבועיים הוא ביקש שאביא לו ספרי ציור. ישבנו בבית קפה, הבאתי לו את הספרים, והוא רצה להתייעץ אתי על הספר החדש. הוא שאל אותי שאלה אחת: 'איך אישיות ציבוריות בכירה תצליח להרוג אזרח מן היישוב שמאיים עליה? איך יכול ראש ממשלה להרוג אזרח פשוט מבלי שאף אחד יידע?'"
ביום שלישי שעבר, מספר אופיר, ביקש ממנו אדלמן להסיע אותו לרואה החשבון שלו; הוא לא היה יכול לנהוג בעצמו בגלל הכאבים שחש. "בדרך לשם היתה לנו שיחה מעניינת על המשך עלילת הסיפור שעליו עבד. כאבה לו הכתף כאבי תופת והוא אמר שהוא מרגיש שהוא הולך למות. הוא רצה לבקש מההורים של אשתו, שגרים קרוב אליו, לבוא כדי שיכתוב בנוכחותם צוואה".
אדלמן סיפר לאחיו באותו יום על רצונו לשכור חדר במלון למשך כמה חודשים, "כי בבית קשה לו לעבוד. הצעתי לו לעבוד אצלי במרתף בבית. שיחתנו האחרונה היתה כשהוא היה כבר במלון ביום רביעי אחר הצהריים, וביקש שאביא לו סכין גילוח וקצף, וגם קומקום חשמלי. התברר שהוא מת ברביעי בלילה וגילו אותו רק ביום חמישי בשמונה בערב. צילמתי אותו. הוא שכב על המיטה ליד המחשב, עם עפרונות פחם וחדר מלא ספרים. בפינה היה ארון פתוח עם שתי קופסאות טונה ושתי קופסאות תירס ושקית במבה - אלה מאכלי הגורמה שסופר רבי המכר היה יכול להרשות לעצמו".
לאנשי הוצאת כתר נודע על מותו של אדלמן ביום חמישי בלילה, בעת מסיבה של ההוצאה. "התלבטנו אם להודיע על כך או לא", מספר צביקה מאיר, העורך הראשי של ההוצאה. "אדלמן הוא סופר שמזוהה עם כתר. הוא שהה במלון לצורך כתיבת הספר החדש שלו - זה נשמע עסיסי, חדר במלון, אבל זה לא היה משהו חריג כי הוא נהג לכתוב כך".
לדברי מאיר, אדלמן עבד במקביל על שני ספרים חדשים: "אחד היה אמור לצאת בעוד שנה-שנה וחצי. עלילתו מתרחשת על רקע האינתיפאדה הנוכחית, כשחייל פשוט מגלה שחיתות בצבא ונהפך בעל כורחו לאנטי-גיבור. הספר השני הוא על רצח של שופט, אבל הוא חשב על זה לפני הרצח של עדי אזר. היו לו המון רעיונות לספרים והוא תמיד עבד על כמה דברים במקביל. הוא היה איש רציני, ותמיד עשה תחקירים מקיפים לצורך הכתיבה. לאחרונה הוא דיבר עם אנשי צבא, משפטנים, רופאים ומנתחים".
"אורי אדלמן צולח את המוקש הז'אנרי הקרוי ספרות מתח (שלא לדבר על הז'אנר הנקרא 'ספרות מתח ישראלית'). הוא מוציא תחת ידיו רומן מורכב ובנוי היטב המתאפיין בעלילה רבת עניין", כתב איימן סיכסק בביקורת שפורסמה ב"הארץ" במאי האחרון על ספרו של אדלמן "שעות מתות". ומעבר לכישרון, אומר צביקה מאיר, "אדלמן הוא אחד הסופרים החביבים בכתר. אדם נחמד עם הרבה הומור עצמי, ציניות בריאה ורגליים על הקרקע".
<<
