את הקידום המתוכנן בקריירה שלה חייבת השופטת דבורה ברלינר למחלוקת הציבורית שבה נתונה שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל. בישיבה של הוועדה לבחירת שופטים לפני חמישה חודשים, שבה נבחרו ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון, הסכימו רוב חברי הוועדה לתמוך במועמדים שעליהם הסכימו נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, ושר המשפטים, יוסף לפיד. שמה של ארבל היה בין ארבעת המועמדים. חבר הוועדה, ח"כ שאול יהלום, גילה שהוא המתנגד היחיד למינויה של ארבל. ואולם, לברק היה חשוב להעביר את המינויים פה אחד, מטעמים תדמיתיים, ויהלום הציע לו עסקה: אני אתמוך גם במועמדותה של ארבל, אמר לברק, ואתה תתחייב למנות את השופטת המחוזית דבורה ברלינר לכהונה בפועל בעליון, כשתתפנה המשבצת הבאה. ברק הסכים ויהלום הרים ידו בעד מינויה של ארבל.
"המטרה העיקרית
ברלינר. מנקה השולחן
שלי היא להשפיע על הרכב בית המשפט העליון", אמר יהלום בתום הישיבה, "בשום דרך לא יכולתי למנוע את בחירתה של ארבל, מאחר שהיה לה רוב מוצק. העדפתי להגיע לפשרה עם קבוצת הרוב בדבר מינויה של ברלינר, ולא להישאר כאופוזיציה עקרה".
ברלינר עוסקת כעת, מן הסתם, בניסיון לנקות שולחן ולהביא לכלל גמר את כל התיקים הפתוחים שלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבו היא מכהנת בשנה האחרונה כסגנית נשיא. העבודה רבה: בעוד שלושה חודשים בלבד אמור להיכנס לתוקף מינויה בפועל. אז ימלאו 70 שנה לנשיא בית המשפט העליון, אליהו מצא, והוא יפרוש מכהונתו. את מקומו כמשנה לנשיא יחליף השופט מישאל חשין, ללא ספק מענקי בית המשפט העליון ומי שניצב לעתים כאופוזיציה לנשיא ברק.
ברלינר, בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, כיהנה 12 שנים בפרקליטות מחוז תל אביב, ו-20 שנים כשופטת. ב-1984 היא מונתה לשופטת בבית משפט השלום בתל אביב, וכעבור שבע שנים קודמה למחוזי. אבל לא אלו הפרטים שהשפיעו יותר מכל על קידומה הצפוי לערכאה השיפוטית העליונה, אלא דתיותה. ברלינר למדה בתיכון דתי ושירתה בשירות לאומי כמורה ביישובי ספר.
יהלום טוען כי תמיכתו בברלינר אינה מבוססת רק על אמונתה, אלא פשוט על היותה שופטת מצוינת. לדבריו, קידומה של ברלינר כעת הוא רק בבחינת תיקון עוול, מאחר שהתקדמותה נבלמה שלא בצדק. תראו כמה שנים היא כבר מכהנת במחוזי, אמר באחרונה בפורום סגור, קרוב ל-14 שנה, הרבה יותר משופטים אחרים, צעירים יותר, שמונו אחריה וקודמו לפניה.
אסתר חיות, למשל, שרק ב-1997 קיבלה מינוי קבוע במחוזי, סיימה כבר את תקופת הניסיון שלה בעליון ומונתה כבר בסיבוב הקודם. גילה הצעיר של חיות בעת המינוי, 51 בלבד, עשוי להקנות לה את נשיאות בית המשפט העליון בין 2023-2017. כך יקרה אם השיטה של מינוי השופט הוותיק ביותר בעליון לנשיא לא תשתנה עד אז.
בינתיים גובר והולך יישומו של "עקרון השיקוף", שעליו המליצה ועדת זמיר לבחינת סדרי הבחירה של שופטים. עם מינויה של ברלינר יכהנו בעליון שש נשים, מספר חסר תקדים, וגם ארבעה שופטים דתיים: אדמונד לוי, אליקים רובינשטיין, יעקב טירקל וברלינר. "כבר אין מושג כמו 'הכיסא הדתי'", אומר על כך השופט בדימוס חיים פורת, המשנה ליו"ר המכון להשתלמות שופטים.
אבל את יהלום זה לא משכנע. "הבקע בין החברה הדתית לבין רוב הפסיקה בבית המשפט העליון בנושאי דת ומדינה עדיין גדול", הוא אומר. "מה גם שהמצב איננו משתפר אלא מידרדר: טירקל פורש זמן קצר אחרי שברלינר מתמנה (כשלושה חודשים, י"י), כך שנשארים שלושה, שמהם אחת במינוי זמני. שלושה שופטים דתיים כבר היו בעבר. יצחק אנגלרד, אדמונד לוי ויעקב טירקל כיהנו יחד, והם היו שלושה מתוך 13, ולא מתוך 15 כמו היום".
עם מינויה של ברלינר יכהנו במשך כמה חודשים שני שופטים-בפועל בעליון. השופט יהונתן עדיאל, שמונה ביוני האחרון לתשעה חודשים, זכה כבר לשבת בכמה מושבים מכובדים בעליון: הוא ישב בהרכב בג"ץ שהורה למדינה להיערך בתוך חצי שנה לביטול חקיקת החירום במדינה; בהרכב שדחה את עתירתו של אלי כהן, שרצח את אשתו קרול בבנגקוק וביקש מבג"ץ להורות למשרד החוץ לדרוש את הסגרתו; וגולת הכותרת שלו עד כה - החלטתו להצטרף לשופט מישאל חשין נגד דעת המיעוט של השופט אשר גרוניס, שהכריעה את ההחלטה להוציא צו על-תנאי נגד המדינה בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד חזרתו האפשרית של השר צחי הנגבי למשרד לביטחון פנים. עדיאל יסיים את תקופת הכהונה בפועל בעוד כחצי שנה, ואם הרושם שהותיר עד כה כשופט רציני לא ישתנה, סיכוייו טובים לזכות במינוי קבוע. כששאלת מינויו הקבוע תעלה, יהיה מי שיזכיר שעדיאל עשה את התמחותו אצל שופטת בית המשפט העליון, דורית בייניש, ואחרי כן היה שותפו העסקי של בעלה.
השופט הדתי, יעקב טירקל, מכהן בעליון תשע שנים. אך אם מישהו ציפה שעם פרישתו, בסוף מארס 2005, ישוב המחזה של 2004, צפויה לו אכזבה. אז ניצבה הוועדה לבחירת שופטים מול מספר מועמדים הגדול פי שלושה ממספר המקומות הפנויים. הפעם הרשימה קצרה הרבה יותר וכוללת שניים או שלושה מועמדים.
הפרופ' מיגל דויטש, מומחה למשפט אזרחי (גם טירקל נחשב "אזרחיסט" מובהק) שנהנה מתמיכת ברק, נחשב עד לפני כמה חודשים למועמד מוביל בקרב שופטי העליון. מאז נראה שקרנו ירדה מעט. אבל גם עתה סיכוייו של דויטש גבוהים משל כמה מועמדים אחרים שהוזכרו בעבר מהאקדמיה: הפרופ' רות גביזון, הפרופ' מיכאל קורינאלדי והפרופ' שלום לרנר. שמו של דויטש לא הופיע ברשימת המועמדים הזאת, בין השאר משום שמלכתחילה ייעד אותו ברק למינוי ב-2005.
דויטש מכהן כפרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומלמד דיני חוזים, דיני קניין, קניין רוחני ותחומים נוספים במשפט האזרחי. הענף המשפטי שבו מתמחה דויטש הוא גם הרקע להיכרותו רבת השנים עם נשיא העליון, אהרן ברק. דויטש היה מהבולטים בחברי "ועדת הקודיפיקציה", ועדת משפטנים מומחים שטרחה קרוב ל-20 שנה על הצעת "חוק דיני ממונות", שאמורה להחליף כמעט את כל החקיקה במשפט האזרחי - כולל פקודת הנזיקין, חוק החוזים וחוק המקרקעין. רק לפני כחצי שנה פירסמה הוועדה את הצעת החוק והציגה אותו לעיונו של הציבור.
אבל דויטש אינו המועמד היחיד הנהנה מתמיכת ברק. גם הפרופ' מרדכי קרמניצר, מומחה למשפט חוקתי ולמשפט פלילי, שב ונעשה מועמד ריאלי בעקבות התמיכה שזכה לה בין שופטי העליון, ובמיחד מצד חשין ובייניש. קרמניצר יכול לשמש נכס אינטלקטואלי לנבחרת האפורה של שופטי העליון. גם ברק יודע זאת, אך בינתיים מעדיף ברק שהמועמד יגזור על עצמו לפחות שנה של שתיקה תקשורתית וימתן את הצורך להתבטא בעניינים שבמחלוקת ציבורית ופוליטית. קרמניצר כנראה מתקשה לעמוד בתנאי, ואולם בחודשים הקרובים הוא צפוי לצאת לשנת שבתון בחו"ל. נראה שהמהלך הזה נעשה בתיאום עם ברק, בתקווה שהמרחק הגיאוגרפי ירחיק אותו גם מכותרות העיתונים ויאפשר את המינוי.
בדרך, נשכחו לעת עתה מועמדים נוספים מהאקדמיה: הפרופ' נילי כהן, רקטור אוניברסיטת תל אביב לשעבר ואחת המשפטניות המבריקות בתחום המשפט האזרחי, כבר לא בתמונה. השופטת בייניש, הנשיאה הבאה, שהשפעתה על בחירת השופטים גוברת והולכת כבר כעת, תחסום כל אפשרות למינויה של כהן. בשנה שעברה ניהלה בייניש מאבק ממושך נגד מינויה של כהן ומתחה גם ביקורת אישית (שנדחתה) וגם התנגדות עקרונית למינויים של אנשי אקדמיה, שהתקבלה יותר על דעתם של שופטי העליון; גם שמו של הפרופ' ידידיה שטרן, שהוזכר כאלטרנטיווה לאליקים רובינשטיין על הכיסא הדתי, ירד בינתיים מן הפרק.