צ'חנובר והרשקו, שלשום. זכו בפרס יחד עם חוקר אמריקאי
תצלום: ג'יני / אנצ'ו גוש
שני פרופסורים לביוכימיה מהטכניון בחיפה, אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, זכו ביום רביעי בפרס נובל בכימיה לשנת 2004. זו פעם ראשונה שמדענים ישראלים זוכים בפרס נובל. ועדת הפרס, בשטוקהולם שבשוודיה, הודיעה כי השניים זכו, ביחד עם חוקר אמריקאי - הפרופסור אירווין רוז מאוניברסיטת קליפורניה - בזכות מחקריהם על פירוק חלבונים בגוף האדם. שווי הפרס השנה הוא 1.3 מיליון דולר והוא יתחלק שווה בשווה בין שלושת הזוכים. טקס הענקת הפרס יתקיים ב-10 בדצמבר בשוטקהולם.
שיתוף הפעולה בין הרשקו וצ'חנובר החל בסוף שנות ה-70, כאשר צ'חנובר עשה את עבודת הדוקטורט שלו במעבדתו של הרשקו בטכניון. יחד הם גילו את "תג המוות" של חלבונים, מולקולה הנדבקת לחלבונים פגומים או כאלה שהגיע זמנם למות, ומסמנת לתא כי יש לפרקם (ראו ידיעה נפרדת בעמוד א4).
אפשר להניח שבמדינה מעט יותר מתוקנת היו מוצאים עצמם הרשקו וצ'חנובר חנוטים בחליפות בתוך אולם יוקרתי, משיבים לשאלות העיתונאים כמה שעות אחרי ההכרזה כי זכו בפרס נובל. אבל בישראל העניינים מתנהלים באופן שונה.
ביום רביעי בבוקר היו בני משפחתו של הרשקו עסוקים בחיפושים אחריו. הרשקו לא היה בביתו שבכרמל, וגם לטלפון הנייד הוא לא ענה, כרגיל.
לבסוף, אחרי יותר משעה של חיפושים, אחת הדודות מצאה אותו בבריכת השחייה בקיבוץ סמוך לחיפה, יחד עם אשתו ונכדותיו. זמן קצר אחר כך הטלפון בביתו כבר לא הפסיק לצלצל והבית החל להתמלא בזרי פרחים.
בשעה שלוש אחר הצהריים הגיעה אל הקוטג' המשפחתי של משפחת הרשקו מכונית, ומתוכה יצא גבר בשנות החמישים לחייו, לבוש בג'ינס וטי-שירט, ועלה בדילוגים לקומה השנייה. הצלמים לא שמו לב לכניסה הביישנית של הפרופ' צ'חנובר - שותפו של הרשקו לפרס, עד שהשניים עמדו בחיוך נבוך לצילום משותף בסלון המשפחתי. אחד מבכירי הטכניון מילמל התנצלות על כך שמסיבת העיתונאים המאולתרת לא מתבקיימת באחד מאולמות המבנים המפוארים של המוסד: "הרב של הטכניון היה עושה לנו בעיות בערב חג", אמר.
כשהסלון הפך דחוס עברה הפמליה למרפסת. הטלפונים לא הפסיקו לצלצל עם שיחות ממברכים. יהודית הרשקו, שלפני 40 שנה עלתה משווייץ ונישאה לאברהם, סיפרה שהשיחה הראשונה בבוקר הגיעה מראש ממשלת הונגריה, פרנס גיורשני, שביקש לברך את בעלה שנולד שם לפני 64 שנים. "אם היית שוחה 100 מטר בבריכה גם שרת החינוך היתה מברכת אותך" נזפה בפרופסור הרשקו אחת מקרובות המשפחה.
מנוחה צ'חנובר, רעייתו של אהרון, סיפרה שאת הטלפון בביתה הרים בבוקר הבן צחי, ששמע מהצד השני אדם מנומס במבטא שוודי מבקש את ההורים. "דבר ראשון רצתי להביא מים", אומרת מנוחה.
שני הפרופסורים התגלו כאנשים נינוחים עם המון סבלנות לדרישת הכתבים "להסביר במשפט אחד את ההישג המדעי שעליו עבדתם 35 שנה". רק צ'חנובר הציץ מדי פעם בשעון, בחשש שהוא עומד להפסיד את הליכת הערב היומית בחוף הדרומי עם החברים הקבועים.
ממסיבת העיתונאים עלו כמה עובדות מעניינות. ראשית, אי אפשר להסביר ב"משפט אחד" את ההישג המדעי העצום של השניים; שנית, הם לא הוציאו עליו פטנט, ולכן הם לא יהיו מיליארדרים בקרוב; שלישית, שניהם בכלל קיוו שהם יקבלו יום אחד פרס נובל ברפואה ולכן הם באמת הופתעו מהפרס בכימיה.
צ'חנובר אמר שהגורמים שתרמו להישגים שזיכו אותו בפרס הם חריצות (יום עבודה שלו מתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ויכול להימשך עד 12 שעות), מחשבה נכונה ומזל. הרשקו ייחס את הישגיו לנחישות, שהמשיך לחקור את תחום פירוק החלבונים, "גם כאשר זה היה לא פופולרי וכולם הלכו בכיוון השני - חקר היווצרות החלבונים".
במהלך החג מדענים ישראלים רבים רטנו על כך שראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, עדיין לא התקשר לברך. שרת החינוך, לימור לבנת, וראשי המועצה להשכלה גבוהה התקשרו עם צאת החג לזוכי הפרס ובירכו אותם על ההישג. "זהו הישג היסטורי למדע ולהשכלה הגבוהה בישראל", אמרה לבנת. "מאז ומתמיד שמה ישראל דגש על החינוך וההשכלה הגבוהה וכוחה היה באיכות המדעית שהיא מייצרת ומייצאת אל מעבר לים. כעת מתברר כי יש פרי לעמל בן 56 שנים". בימים הקרובים תערוך שרת החינוך טקס חגיגי לזוכי הפרס ותעניק להם אותות כבוד.
ואולם הקיצוץ בתקציבי המדע והמשבר שאליו נקלעו אוניברסיטאות המחקר רומז אחרת, אמרו מדענים לאחר הזכייה. "לא הרבה כסף הולך למדע ובכל זאת מצליחים להגיע לפסגת העולם", אמר הפרופ' צ'חנובר. "היום עוד פחות תקציב מופנה למחקר, ואני מקווה שהלקח שיפיקו מנהיגי המדינה לא יהיה ש'הנה, אפשר לעשות מדע גם בתנאים הקשים האלה', אלא שבמזל, למרות סדרי העדיפויות האלה, יש שמצליחים. אם נשנה את סדרי העדיפויות ולא נשקיע את הכסף בכדורי עופרת ושפיכת דמים אלא במבחנות, זה ייתן יתרון לנו ולכל האזור".
לדברי הפרופ' חגית מסר-ירון, לשעבר המדענית הראשית של משרד המדע, "זה הישג מאוד משמעותי ומכובד - אבל הוא נעשה למרות התנאים ולא בזכות התנאים. אלמלא ההתעקשות שלהם, כל אחד כבר מזמן היה נשבר ועושה כמו האחרים, הולך לעשות את המחקר בחו"ל".
הזכייה בפרס נובל היא הישג חסר תקדים למדענים ישראלים. לפני שנתיים זכה דניאל כהנמן, אמריקאי ממוצא ישראלי, בפרס נובל לכלכלה על מחקריו על קבלת החלטות בתנאי אי ודאות. ביום שלישי זכה דייוויד גרוס, אמריקאי בוגר האוניברסיטה העברית, בפרס נובל לפיסיקה. אף על פי ששניהם רכשו את השכלתם המדעית בחלקה בישראל, עבודת המדע שזיכתה אותם בפרס נעשתה כבר מעבר לים. ביום רביעי היתה זו הפעם הראשונה שמדענים ישראלים זכו בנובל, אות ההוקרה הנשגב ביותר בעולם המדע.
ההודעה על הזכייה בפרס שמה סוף לספקולציות הקדחתניות בקהילת המדע הישראלית, הנמשכות זה כמה שנים - מי יהיה המדען הישראלי הראשון שיזכה בנובל. בשנים האחרונות רחשה מאחורי הקלעים תחרות ג'נטלמנית בין הטכניון למכון ויצמן ברחובות, שני מוסדות המחקר היחידים בישראל שבהם פועלים כיום מועמדים ריאליים לזכייה.
לפני ארבע שנים זכו הרשקו וצ'חנובר בפרס "לאסקר" למחקר בסיסי ברפואה - פרס, שבתחום הרפואה, נחשב שני רק לנובל. בכירי הטכניון מכירים את הפוליטיקה הסבוכה של הנובל ואמרו ש"עדיף בכלל לא לדבר על זה". אבל הם לא יכלו להתאפק והרבו להזכיר, בלחישה, את הסטטיסטיקה של פרסי לאסקר, המלמדת שבשנים האחרונות רוב הזוכים בלאסקר זכו אחרי כמה שנים גם בפרס נובל.
<<
